רותם: שלום לכם וברוכים הבאים לפרק נוסף של קומת ביניים הפודקאסט שמכנס תחת קורת גג אחת את עולם ועדי הבתים וניהול בתים משותפים בישראל וכל מה שיש ביניהם. כרגיל איתי פה באולפן עמיר בר-עוז, מנכ"ל ובעלים של בר-עוז המרכז לביטוח בתים משותפים. שלום עמיר. אהלן רותם, מה העניינים? קיץ כיף. בדיוק. רק נגיד אנחנו מקליטים את הפרק הזה ממש בשיאו של קיץ 2026 החם, היוקד, הלוהט והמיוזע. וזה גם אומר שקורים שני דברים משמעותיים. בחודש אוגוסט אני חווה את שניהם על בשרי. רוב מעברי הבתים והדירות קורים בחודש הזה ממש. אני יכולה להגיד על עצמי, כאם צעירה, שהילד שלי עולה לכיתה א' ורצינו לדעת איפה אנחנו.

עמיר: אני עובר עוד שבועיים.

רותם: בהצלחה. בהצלחה! משתתפת בצערך.

עמיר: סתם סתם הכל הכל כל הבית.

רותם: אתה יודע מה אמרתי השבוע? כן, הבית שלי הפוך. כן, הבית שלי עוד הפוך, אבל אמרתי השבוע מעבר דירה. סליחה רגע אנקדוטה עם שני ילדים קטנים זה כל כך קשה. אמרתי שאם רוצים שמחבלים ידברו בחקירות — תנו להם לעבור דירה עם ילדים קטנים, הם יודו בשנייה. אנקדוטה קלה. זה דבר אחד, והדבר השני שקורה זה הפחד והאימה מלפתוח את חשבון החשמל של יולי אוגוסט. לפני יולי-אוגוסט אתה מקבל את החשבון ופתאום אומר: מה, 400 ₪ חשבון חשמל? אפשר להגיע לסכומים כאלה. ואז האימה מגיעה לקראת יולי אוגוסט כשהמזגן עובד 24/7 לא מכבה אותו גם כשאתה יוצא מהבית.

עמיר: באביב נעים, יש בריזה, לא כולם מפעילים את המזגן, ויש כאלה שלא מפעילים בכלל.

רותם: בדיוק.

עמיר: החשבון צונח, פתאום זה 400–500 ₪, איזה כיף. ואז מגיע בספטמבר החשבון של הקיץ.

רותם: בדיוק ואין מה לעשות. חם פה והמזגנים עובדים פה 24/7. ואתה יודע, אני כחלק מתפקידי כמנחת טלוויזיה ואשת תקשורת. אני אישית מכירה את הדבר הזה שקיבל את הכותרת 'רפורמת החשמל', שנכנסה לחיינו בשנת 2019, אז התחיל היישום שלה, אבל אני בטוחה שהרבה מהמאזינים שלנו, ובכלל מהציבור הרחב הישראלי, עדיין לא מספיק מעורה בדבר הזה שנקרא רפורמת החשמל, ובאופציה שיש לי כצרכנית חשמל במשק בית להוזיל את החשמל מול המונופול הזה שנקרא חברת החשמל. אז אולי לפני שנצלול לרזולוציות יותר עמוקות, אולי קצת להסביר למי שלא יודע מה זה רפורמת החשמל.

עמיר: אני אתן רקע בשתי דקות, ואחר כך נציג את האורח המקצועי שהבאנו. זה פודקאסט של ועדי בתים, אז נציג את הרפורמה ואחר כך נסתכל על הזווית שמתייחסת לוועדי בתים, כי זה מה שמעניין אותם. מדינת ישראל החליטה לפני כשש-שבע שנים לעשות רפורמה כדי לעודד את התחרות, והפעם אני נותן ציון לשבח: עשו מחקר מעמיק איך מוזילים את המחיר. אם את זוכרת, בסלולר הוזילו את המחיר ב-90 ומשהו אחוז אבל הסלולר, בניגוד לחשמל — חשמל זה משאב חיוני בסיסי שבלעדיו אין מדינה ואין עסקים. אי אפשר בלי חשמל. אתה רוצה להוזיל את המחיר? אבל אתה רוצה שרמת השירות ואיכות החשמל תהיה זהה. וחבר'ה, חברת החשמל בישראל היא אחת המצטיינות בעולם באיכות השירות, בזמינות, בשדרוגים של המערכת ובטיפול בבעיות. ותסתכלו על העולם. מה קרה כשמדינות עשו הפרטה? אז הסתכלו לדוגמה על ארצות הברית. בארצות הברית הייתה הפרטה של רשתות חשמל, ומה שקרה זה שהבעלים הפרטיים פשוט התחילו להתקמצן והפסיק לתת שירות ללקוחות כי הוא רצה להרוויח כמה שיותר כסף. החברות הפרטיות התחילו להרוויח הרבה כסף, עד שיש מקומות בקליפורניה ובעוד מדינות שבהם מערכת החשמל לקראת קריסה יש הפסקות חשמל מטורפות ואין שום אינטרס לחברות הפרטיות להשקיע בפיתוח. וזה די דומה, לצערי, למה שקורה היום בסלולר. אני לא יודע אם אתם זוכרים, אבל לפני עשר שנים, אם לא הייתה לך קליטה, היית מתקשר לפרטנר או לסלקום ואומר: אני גר פה ואין לי קליטה. היו אומרים: אנחנו מסדרים. מה הכתובת? ועוד יומיים היו שמים לך מגבר על חשבונם — רק תמשיך לדבר ולשלם את החשבון. היום אתה מתקשר ואומר שאין קליטה, ואומרים לך: בהצלחה, תעבור חברה, אולי תהיה לך קליטה יותר טובה. כי אין מספיק כסף בסלולר כדי להשקיע בתשתיות. ולדבר הזה לא רצו להגיע. ולכן הרפורמה בישראל לא נגעה בהולכה של החשמל. חברת החשמל בישראל עדיין מונופול בעניין הזה.

רותם: היא זו שמוליכה.

עמיר: היא זו שמוליכה. אבל מה שכן עשו זה לפתוח לתחרות: נתנו רישיונות להמון חברות לייצר חשמל בעצמן. ואת כל החשמל שהן מייצרות — אפשר לראות היום המון חברות. אנחנו גם דיברנו על זה בפרקים קודמים, על אנרגיה ירוקה, נכון? המון חברות בדרום ובצפון ובקיבוצים. כמעט בכל קיבוץ אתה רואה עשרות דונמים של לוחות סולאריים. לאיפה הולך כל החשמל הזה? כל החברות האלה מזרימות את החשמל לתוך מערכת החשמל של חברת החשמל, וככה מדינת ישראל הרוויחה כמה דברים: אחד, נוצרה תחרות על ייצור החשמל. היצרנים הפרטיים שהזרימו את החשמל למערכת מקבלים סוג של — אני קורא לזה כסף וירטואלי, טוקנים — למכור לציבור, וזו בעצם המהות של ההנחות שהציבור מקבל. והדבר השני — קיבלנו ביזור של ייצור החשמל. ובדיוק בשביל זה אנחנו מביאים לפה את מנכ"ל סלקום אנרג'י, ניר יוגב, קצת להיכנס יותר לעומקם של הדברים ולראות איך הוא הולך להביא גם את המהפכה הזאת לוועדי הבתים.

רותם: ועדי הבתים, כי אפשר גם להשיג הטבות לוועדי בתים. אז שלום לך ניר יוגב, מנכ"ל סלקום אנרג'י. תודה רבה שהגעת לפודקאסט שלנו.

ניר יוגב: אהלן עמיר, אחרי פתיחה כזאת אני לא יודע אם נשאר לי מה להוסיף.

רותם: תכף תגלה שיש לך עוד לא מעט להוסיף לדיון שלנו, אבל אולי באמת לפני הכל אתה יודע. אני מניחה שהצופה הממוצע, כששומע סלקום, חושב אוטומטית על חברת סלולר — כל כך התרגלנו במשך שנים. ופתאום סלקום נכנסת גם לשוק החשמל. איך זה קורה?

ניר יוגב: אז הרפורמה הזאת בעצם יצאה מתוך ההבנה של הממשלה שאין היגיון להקים עוד רשת חשמל ולהתחיל להקים עוד עמודים ברחובות ובין עירוני, ולכן רשת החשמל נשארת בידי חברת חשמל. מה שהרפורמה עשתה זה להפריט מספר מרכיבים אחרים. קודם כל את שלב הייצור. ייצור החשמל בישראל נעשה ברובו על ידי יצרנים פרטיים שמקימים תחנות כוח ומייצרים חשמל. חלק מהתחנות, גם חברת חשמל, התחייבה למכור אותן ליצרנים פרטיים, ולמעשה היום רוב החשמל בישראל לא מיוצר על ידי חברת חשמל. לסלקום אנרג'י.

עמיר: עברנו כבר.

ניר יוגב: עברנו כבר 60.

רותם: אחוז. לסלקום אנרג'י יש תחנת כוח.

ניר יוגב: אז תכף אני אסביר רגע איך השלב של הייצור מתקשר לסלקום אנרג'י. הדבר השני שהופרט זה ניהול המערכת. פעם חברת חשמל עשתה הכל — גם ייצרה, גם הוליכה, גם ניהלה את משק החשמל וגם שלחה את החשבון. היום ניהול משק החשמל כבר לא בידי חברת חשמל, אלא מבוצע על ידי חברה ממשלתית שנקראת נגה. היא זו שמחליטה איזו תחנת כוח פועלת ומתי. והדבר השלישי זה שוק האספקה — אספקת השירות והחשבון לצרכנים — שבו אנחנו היינו הראשונים להיכנס, מתוך ההבנה שלסלקום יש הרבה מאוד נכסים: מותג, יכולות שירות ומכירה גבוהות מאוד, מערכות מידע חזקות. והשוק הזה הוא שוק ענק. שוק החשמל שבו אנחנו יכולים לייצר ערך ללקוחות ולכן היינו הראשונים להיכנס לתחום. אחרינו נכנסו מתחרים נוספים, וזה מעניין וטוב.

רותם: אפשר לשאול איך אתם מייצרים את החשמל?

ניר יוגב: חלק מהרפורמה מבוסס על הרעיון שאם אני קונה את החשמל ממנהל המערכת אני לא יכול להרוויח. כדי להרוויח ולהיות מסוגל לתת הנחה ללקוחות, אני צריך לקנות חשמל זול יותר. איך אני קונה את החשמל הזול יותר? אני מתקשר בהסכמים עם יצרני שדות סולאריים משולבי אגירה. הם מקימים שדה שמייצר חשמל באנרגיה מתחדשת וחשמל זול יותר. והם מוכרים את כל החשמל של השדה הזה, ל-20 שנה קדימה, לסלקום אנרג'י. ואז אני קונה מהם חשמל זול. משלם להם, משלם לחברת חשמל על ההולכה עד לבית הלקוח, והלקוח יכול לקבל הנחה ואני יכול להרוויח מזה.

רותם: תכף נצלול לוועדי הבתים, אבל קודם שאלה: אני, רותם, רוצה לעשות היום השוואת מחירים. אני מרימה טלפון לסלקום אנרג'י. מה אני צריכה לשאול ומה אני צריכה לדעת? אני רוצה לשמוע כמה עולה לי חשמל בסלקום אנרג'י לעומת חברות אחרות — אבל את החשמל עצמו אני אקבל עדיין מחברת חשמל.

ניר יוגב: עוד פעם: הרשת עצמה נשארת בידי חברת חשמל. אף אחד לא מגיע אליך הביתה, לא טכנאי, לא מחליפים לך מונה, לא נוגעים לך בלוח החשמל.

רותם: זה רק החשבונית.

ניר יוגב: רק החשבון משתנה ומאחורי הקלעים נגה חברת ניהול המערכת יודעת להתחשבן עם סלקום אנרג'י על החשמל של סלקום. אנרג'י יצרה מאותו שדה סולארי שהזרים חשמל לרשת והחשמל שרותם צרכה בבית שלה, והוא יודע לעשות את הקיזוז מאחורי הקלעים. אבל מבחינת התשתית החשמל בבית נשאר אותו דבר, והמעבר מאוד פשוט — בשיחת טלפון אחת.

רותם: אז חשוב להבהיר רגע, אם יש לי תקלה בחשמל?

ניר יוגב: אני לא.

רותם: אני לא מרימה טלפון. סלקום אנרג'י.

ניר יוגב: לא. את ממשיכה להתקשר? 103 כמו שאמרתי, ספקי החשמל כמו סלקום אנרג'י לא נוגעים ברשת החשמל. אין לנו שום יכולת לשלוט בתקלות, ולכן התמיכה הטכנית נשארת בידי חברת חשמל, במוקד 103.

רותם: האם אני כן צרכנית לקוחה מחויבת לעשות איזושהי חבילה. הרי סלקום לפעמים מציעים חבילה של סלולר טלוויזיה. עכשיו זה יהיה גם סלקום אנרג'י ביחד או שאני יכולה? רק סלקום אנרג'י חשמל את יכולה?

ניר יוגב: רק סלקום אנרג'י חשמל! יש כבר היום חברות שמציעות כל מיני שילובים, ויכול להיות שגם אנחנו נציע בהמשך. אבל את לא חייבת להיות לקוחה של שירותים אחרים.

עמיר: ואיך זה מתחבר לוועד בית? בוא תספר לנו.

ניר יוגב: גם בוועד בית יש חשמל ציבורי שבסוף הדיירים משלמים עליו, דרך מיסי ועד הבית. אז גם את השירותים של החשמל הציבורי, המעליות, הלובי, כל המשאבות וכל הדברים האחרים תאורה.

עמיר: תאורה יש לנו בחניון אצלי בבניין.

ניר יוגב: אז אני אומר זה יכול להצטבר להרבה מאוד כסף. נכון, יש בניינים קטנים שהחשבון הוא יחסית קטן בחשבון החשמל. אני מניח שבבניין של שתי קומות בתל אביב בלי מעלית, חשבון החשמל זה רק תאורה. אבל יש בניינים שחשבון החשמל מגיע לאלפי שקלים ואפילו עשרות אלפי שקלים תלוי בגודל הבניין. ואז שאתה יכול לקבל הנחה אתה באופן אוטומטי מקל בעצם או על התשלומים של הדיירים, או על היכולת של הוועד לספק שירותים אחרים במסגרת אותה מיסי ועד.

עמיר: אני בטוח שעכשיו כל המאזינים שלנו שואלים תכל'ס כמה? כמה הנחה.

ניר יוגב: אז זה בגדול. אנחנו מספקים מספר הצעות. אני חושב שיש לנו את ההצעות הכי מגוונות, גם ללקוחות ביתיים וגם לוועדי בתים ועדי בתים עם חשבון חשמל יחסית גדול. זה נקרא תעוז. זה בדרך כלל חשבונות של 2500 שקלים ומעלה מקבלים 15 אחוז הנחה על רכיב הייצור, ואם יש לך תעריף אחיד, יש ועדי בתים קטנים שיש להם תעריף אחיד כמו הדוגמה שנתתי קודם. אז להם אנחנו מציעים או תכנית שהיא הנחה של העתיד של עד 15 אחוז בימים א עד ה מ 7 עד 5, או יש לנו תכנית ייחודית שיש לנו אותה גם בקרב לקוחות ביתיים. זה נקרא הבאת בית קטן, הנחה גדולה כמו שיש לנו לקוחות קטנים, הנחה גדולה. אז יש לנו חשבונות קטנים, יכולים להגיע עד הנחה של עשרה אחוזים.

רותם: זאת אומרת שיש הבדל עכשיו אם בא אליך ועד בית או חברת ניהול של מפלצת של 30 קומות נניח מאשר בניין שש קומות ומספר דירות מצומצם, גם המסלול שתציע להם יהיה שונה, נכון? אוקיי, עכשיו מהבחינה הזאת של המסלולים, אני מודה כמי שעכשיו מתחילה לעשות את ההשוואות. אני הולכת קצת לאיבוד בכל מה שנוגע למסלולים. חלק זה שעות מסוימות לפי תעריפים מסוימים. אולי נעשה סדר גם בעניין הזה.

ניר יוגב: אז אני אעזור לך. זה נכון שיש מגוון תוכניות מאוד מאוד גדול וכי הלקוח שלא רגיל לדעת בכלל שום דבר על חשבון החשמל, כי חברת החשמל הרגילה אותנו במשך 60 שנה לפתוח את החשבון ופשוט לשלם את מה שכתוב למטה בדיוק. אנחנו מאוד עוזרים ללקוחות שלנו כדי לבחור את התוכנית הנכונה. אנחנו מנסים להבין מה אופי הצריכה של הלקוח, כי אופי הצריכה של סטודנט שעובד עכשיו בתור ברמן ולומד בבוקר במכללה. הוא שונה לגמרי ממשפחה עם שלושה ילדים שגרה בבית פרטי. אז אנחנו מנסים להבין האם מישהו מבני הבית עובד בשעות היום? האם יש רכב חשמלי שטוענים אותו בלילה? האם נוהגים להפעיל מזגנים ובאמצעות מספר שאלות בסיסיות הנציגים מצמצמים בעצם את מגוון התוכניות המאוד מאוד גדול לתוכנית אחת או שתיים שאותן הם מציעים ללקוח ומאפשרים לו לעבור. אגב, בסוף אם הלקוח בחר תוכנית ואחרי שלושה חודשים הוא רואה את ההנחה, ויכול להיות שמשהו השתנה אצלו ושהוא רוצה להחליף תוכנית, הוא תמיד יכול להיכנס לאתר שלנו ולהחליף תוכנית בקלות ובחינם.

עמיר: ולגבי ועדי בתים אני יודע שאצלנו בבניין האורות דולקים. אני לא יודעת אם להגיד לך 24/7, אבל הצריכה ברכוש המשותף היא גבוהה מאוד לאורך זמן כן, השאלה איך אתם מהזווית הזאת מסתכלים על ועדי בתים ומה אתם ממליצים לוועדי בתים ללכת על ה fix price? הנחה קבועה לאורך כל שעות היממה, או לנסות פעם ככה פעם ככה? או שאתה אומר בחשבונות הגדולים זה כבר לא משנה. זה מתכנס לרצונות.

ניר יוגב: הגדולים. 16 אחוז הנחה מרכיב ייצור זה הדבר הנכון. חשבונות קטנים. אם זה חשבון ממש קטן, אז עדיף דווקא כן לקחת את התוכנית של ועד בית קטן, כי אז הוא מקבל הנחה של עד עשרה אחוזים שהיא הכי גבוהה בשוק בפער. ולדיירים פרטיים כמו שאמרתי צריך לראות מה נכון ותמיד אפשר להחליף בחינם באתר.

רותם: אז אני אשאל שאלה משפטית. אני לא יודעת אם אתה תדע לענות לי אותה, אבל אני נניח ואני ראש ועד הבית בבניין. אני יכולה לקבל את ההחלטה על על ספקית החשמל לבד? או שזה גם משהו שצריך להתקבל באסיפת דיירים? 60 אחוזים.

עמיר: אני רוצה לענות שאני.

ניר יוגב: אענה, אבל אני אענה רק בגלל שאתה כבר הסברת לי את זה. אז אני יודע. אני יודע להגיד שלמדתי אז. אז התשובה היא שברוב המקרים אפשר לקבל את ההחלטה כי מעבר לתשלום של חשבון חשמל הוא חלק מניהול שוטף של הבניין. זה לא שיפוץ של לובי או החלפה של מעליות — זה ניהול שוטף. אבל תמיד צריך לבדוק בתקנון כדי לוודא מה מוגדר שם, אבל ברוב המקרים התשובה היא כן.

עמיר: גם התקנון המצוי וגם תקנונים של קבלנים שמחליטים לייצר תקנון מיוחד לבניין כשהם בונים כמעט ולא מתייחסים לדבר הזה. זה חלק. אני הייתי גם. זה חלק מן הניהול השוטף.

רותם: גם הייתי מתרברב בזה. הייתי שולחת הודעה בוואטסאפ הקבוצתי ואומרת תראו חברים, סגרתי עם סלקום אנרג'י, השגתי לנו שישה אחוז הנחה במס ועד הבית. את יכולה לעשות את זה. את לא חייבת אסיפת.

ניר יוגב: דיירים בשביל. זה בדיוק. א. בוודאי.

עמיר: ב את מובילה, את מרימה לי להנחתה לשאלה הבאה האם נתחיל לראות בעתיד חבילות יותר אטרקטיביות מאחוזים בודדים — משילוב של איקס דירות בבניין, או משילוב עם הטלוויזיה, הסלולר והאינטרנט של חברת האם? האם הקבוצה חושבת לייצר משהו כזה?

ניר יוגב: אז אני אגיד קודם כל משהו שאולי לא אמרנו אותו, אבל כן חשוב להגיד אותו. מחירי החשמל בישראל מאוד מאוד מאוד זולים בהשוואה עולמית. בניגוד להרבה מאוד מוצרים אחרים, אנחנו כצרכנים פוגשים את זה כמעט כל יום כשאנחנו הולכים לקניות ואנחנו רואים כמה עולים המוצרים בסופר וכולי. ישראל היא מדינה מאוד יקרה — אבל לא בחשמל, ואגב גם לא בסלולר. בשניהם המחירים מהזולים בעולם. לא סתם אגב, יש תנופה מאוד גדולה של חוות שרתים לישראל. לא בגלל שישראל היא מעצמת הייטק. גם בגלל זה, אבל בעיקר בגלל שמחירי החשמל זולים — ומחיר ה-AI בסוף יתכנס למחיר החשמל.

רותם: גם בגלל שאנחנו מדינת שטופת שמש זה גם קשור לזה. זה קשור לזה כי.

ניר יוגב: חלק גדול מהייצור של החשמל הוא ייצור סולארי שהוא זול יותר. אז אני אומר בסוף הקומבינציה הזאת מביאה את מחיר החשמל להיות מאד זול.

עמיר: אנחנו לא נרד יותר מדי.

ניר יוגב: אני חושב שיהיה מאוד מאוד מאתגר להפחית בצורה משמעותית מחירים שהם מהנמוכים ביותר בעולם, אבל אני כן חושב שאפשר לייצר ללקוח ערך גדול מאוד בדברים מסביב. למשל, היום אגירה בשדות סולאריים עושה שכל, אבל בוועדי בתים או בדירות פרטיות זה עדיין לא מספיק אטרקטיבי, אבל מחירי הסוללות יורדים, ואני מניח שמתישהו בשנים הקרובות הם יגיעו לאזור שבו אפשר יהיה לייצר כדאיות כלכלית גם לדיירים וגם לבתים משותפים באמצעות, למשל, התקנה של סוללה במקום גנרטור בבניין. או התקנה של סוללה שתשמש לטעינת הרכבים החשמליים, או אפילו שימוש ביתרה שלא נצרכה כדי למכור חשמל לרשת ולקבל ממנהל המערכת הכנסה.

רותם: אתה רואה את זה כתהליך של כמה שנים קרובות?. ועדי בתים אולי יוכלו להפוך גם הם להיות סוג של יצרני חשמל שיכניסו כסף לבניין.

ניר יוגב: אני חושב שכן, ואגיד למה. קודם כל, צריך להודות שמדינת ישראל נכנסה לרפורמת החשמל באיחור. יש הרבה מדינות שנכנסו לפנינו, ואז אתה יכול להסתכל רגע על מדינות שעשו את זה 10 15 שנה לפנינו ולראות רגע לאן זה הולך. אם אנחנו מסתכלים למשל בבריטניה, מי שקונה רכב BYD שיודע לעשות V2G — vehicle to grid — הוא יודע לספק חשמל לרשת. הוא יכול להוציא את הרישיון המיוחד מהרשות כדי להזרים חשמל לרשת ולקבל הכנסה, אז אני מניח שזה יגיע גם לישראל.

עמיר: אני חייב לעצור אתכם. השיח פה נהיה מאוד מאוד מקצועי והחבר'ה שלנו זה ועדי בתים ולכן אני לוקח אותך דקה אחורה. אני מבקש ממך, כאיש מקצוע, להסביר מה זו סוללה שיודעת מצד אחד לקבל חשמל ומצד שני להחזיר חשמל ולהסביר לצרכנים איך ועד הבית יכול לשים סוללות כאלה — זה נקרא עולם האגירה, ואיך אחר כך גם כל רכב חשמלי יוכל להפוך להיות גם כן סוג של יצרן כזה, אבל לעשות את זה לאט.

ניר יוגב: אז אני אסביר את זה. זו נקודה טובה. קודם כל, חשמל זה מוצר שבניגוד למוצרים אחרים, אי אפשר לשים אותו על המדף ולנהל מלאי. אם קניתי כורסאות ולא מכרתי אותן, יש לי מחסן שבו הן מחכות ומתישהו אמכור אותן. בחשמל אתה צריך לצרוך אותו מיד כשהוא מיוצר. אלא אם כן שמת אותו בסוללה, באגירה, מה שנקרא. אבל גם הסוללה לא יכולה להחזיק את החשמל הזה עכשיו שנה. היא יכולה להחזיק אותו למספר שעות. ולכן, באותם שדות סולאריים — אני צריך את החשמל בערב, כי שיא הצריכה של הלקוחות הוא בערב ולא בצהריים, אבל בערב אין שמש. השדה מייצר בשעות היום, ובשעות היום אני לא צריך אותו כל כך. אני רוצה לשמור אותו לערב. אז מה אני עושה? אני לוקח את החשמל הסולארי שמיוצר, מטעין בו סוללה, והסוללה פורקת את החשמל בשעות הערב, כשהלקוחות שלי צורכים אותו. עכשיו, דיברנו על ועדי בתים שיש להם חשבון תעו"ז. מה זה תעו"ז? תעריף עומס וזמן. זה חשבון שהתעריף בו משתנה לפי שעות היום. בשעות הערב, שהן שעות הפסגה, זה הכי יקר. בשעות היום, כשיש סולארי ואין עומס על הרשת, זה הכי זול. אז מה הסוללה עושה? היא מטעינה? אתה מטעין את הסוללה כשהמחיר הוא זול ואתה פורק אותה לא מהרשת אלא מהסוללה.

רותם: וחוסכת.

ניר יוגב: שהמחיר הוא יקר.

עמיר: בקיצור זה הראש היהודי לקנות בזול ולמכור ביוקר. זה נכון, הסוללה זה בדרך.

ניר יוגב: כלל סיני, אבל הראש. היהודי, הראש.

עמיר: של ראש. יהודי כן. אז רגע, אז אנחנו הולכים להגיע למצב שיהיו רכבים שהסוללה שבהם תתמוך בדבר הזה.

רותם: כל רכב חשמלי יהפוך להיות עמדת אגירה אישית.

עמיר: זה מה שאני אומר.

ניר יוגב: חד משמעית. היום רוב הרכבים החשמליים הם לא מה שנקרא V2G-ready — לא כל הרכבים יודעים את זה. אתה גם צריך מטען מיוחד. המטען הרגיל רק טוען חשמל לרכב, ואילו מטען V2G צריך לדעת גם למשוך חשמל מהסוללה ולהחזיר אותו לרשת. אבל זה יקרה. זה קורה כבר עכשיו בעולם.

עמיר: החבר'ה עם הרכבים החשמליים — כבודם במקומו מונח. אבל אנחנו פה ועד בית. יש לנו המון שטחים בבניין. אצלי בבניין יש אפילו קומה שלמה לא מנוצלת שהקבלן בנה, שנקראת קומת תפעול או משהו כזה. למה שוועד בית, בעזרת סלקום או גופים אחרים, לא יתחיל להשתמש בקומה הזאת ולשים שם עמדות אגירה ולהתחיל להפוך להיות סוג של עסק שממלא את קופת הוועד בדיוק לפי מה שתיארת.

ניר יוגב: אני חושב שיש כמה אספקטים רלוונטיים לוועדי בתים. קודם כל, בוא נרד לבייסיק. ברוב הבניינים הגדולים יש גנרטור והתחזוקה שלו יקרה והוא רועש והוא מסריח וכולי וכולי. את הגנרטור הזה יכולה להחליף סוללה בעתיד. יקימו בניינים בלי גנרטור אלא עם סוללה. ואגב, זמן התגובה שלה לנפילת חשמל הרבה יותר מהיר: גנרטור לוקח לו זמן עד שהוא מתחיל לפעול, סוללה זה בום, מיידי. אז זה דבר ראשון. דבר שני, כל מה שקשור לניהול רכבים חשמליים: ככל שבבניינים המשותפים יהיו יותר דיירים עם רכבים חשמליים, כך לשים סוללה שמספקת את החשמל בזול ולא ביוקר הופך להיות יותר הגיוני. והנקודה השלישית היא מה שאמרת — שמתישהו יהיה נכון לשים אגירה שגם תוכל למכור חשמל לרשת. היום הרגולציה הזו עדיין לא מוסדרת בישראל. יש מקומות אחרים בעולם שזה כבר הוסדר, אבל רשות החשמל כן מסתכלת על זה, ואני מניח שבעוד זמן לא רב הם כן יוציאו תקנות המסדירות קבלה של שירותי חשמל מסוללות. ואז האם זה סוללה של ועד בית או סוללה של הרכב? כבר לא רק יתרון.

עמיר: היתרון של ועד הבית שיש לו המון שטחים לפחות במגדלים החדשים עם מקום ייעודי לשים משהו תעשייתי או משהו עם כמות משמעותית.

רותם: אז אנחנו ממש בסיום. עניין האגירה הוא עוד חזון למועד, אבל ועדי בתים יקרים, תהיו על זה כי זה יכול להכניס לכם הרבה מאוד כסף לקופת הבניין. לסיום, אם אתה צריך לתת טיפ אחד ליושבי ראש ועדי בתים בכל הנוגע לרפורמת החשמל — מה כדאי לעשות כבר אתמול כדי לשפר את מצב קופת הוועד?

ניר יוגב: קודם כל מיד להרים טלפון ולעבור מחברת חשמל. אין שום סיבה בעולם להישאר בחברת חשמל, כשאתה יכול לקבל בדיוק את אותו מוצר ואותו שירות בפחות כסף. זה פשוט חיסכון מיידי. זה גם מעבר קל. זה בסך הכל שיחת טלפון. זה לא שאתה צריך עכשיו.

רותם: מהרגע ששיחת הטלפון אמרתי אוקיי, זה כמה זמן עד שהשינוי. שבוע.

ניר יוגב: לחודש. לכל. היותר הניוד קורה. אתה יודע.

עמיר: אנחנו מגדל של 140 דירות ולא עברנו תהרוג אותי. אני יוצא מהבניין.

רותם: שעמיר ברוד. גם פה ולא עברתם? תגיד לי. אני אטפל בזה אחרת אתה הולך יחף.

עמיר: הסנדלר הולך. יחף ולא. תוקן מיידית אחרי.

ניר יוגב: מיד לעבור. זה באמת כסף — כל רגע שלא עשיתם את זה אתם מבזבזים כסף וזורקים אותו סתם.

רותם: אז בעוד שלוש, שתיים, אחת — מלא טלפונים מורמים כרגע לחברות פרטיות שמספקות חשמל. אנחנו מקווים ששפכנו לכם קצת אור.

תלוי באיזה וולטאז'. ונודה לך, ניר יוגב, מנכ"ל סלקום אנרג'י, שהגעת לפרק שלנו. למדנו מזה המון, ואולי ועדי בתים החל ממחר יוכלו להכניס עוד קצת כסף לקופת הוועד, או לפחות לחסוך מסבסד.

עמיר: לחסוך כמה מאות שקלים בקופת הוועד כל חודשיים זה כסף.

רותם: עמיר בר-עוז כרגיל, תודה גם לך נודה למפיק השידור שלנו אבי בליקי, לצלם שלנו דניאל רוטמן ולטכנאי השידור אדם. אנחנו ניפגש ונשתמע בפרק הבא של קומת ביניים. תודה שהאזנתם.