רותם: שלום וברוכים הבאים לעוד פרק של קומת ביניים. הפודקאסט שמכנס תחת קורת גג אחת את עולם ועדי הבתים וניהול בתים משותפים בישראל וכל מה שקורה ביניהם. אנחנו מקווים שאת הווליום אצלכם עכשיו לא מאוד מאוד גבוה, כי הולך להיות פרק ממש רועש. וכמו שאתם כנראה יודעים, אם אתם חלק מוועדי הבתים — רעש הוא גורם, בוא נגיד ככה, מהבולטים בסכסוכי דיירים. איתי באולפן כרגיל. עמיר בר-עוז, מנכ"ל ובעלים של בר-עוז המרכז לביטוח בתים משותפים.

עמיר: איזה כיף להיות פה.

רותם: אז הווליום במינון הנכון, נקרא לזה. וכרגיל אני רוצה לשתף אותך פה על מקרה הבוחן שנקרא הדירה החדשה הבית החדש שאחותי נכנסה אליו בדירת קבלן. וכרגיל זה ידוע ששנה ראשונה בדירת קבלן זה אלף ואחת תלונות ואלף ואחת בעיות. אני רוצה להשמיע לך משהו. אוקיי, סיפור אמיתי לחלוטין לגמרי. כל יום מהשעה שבע בבוקר, לפעמים גם לפני עד חמש לפחות זה הרעש.

עמיר: שאחותך שמעה.

רותם: שאחותי וכלל הדיירים בבניין שומעים.

עמיר: מהם?

רותם: וחלקם גרים ממש גבוה. זה ממש בחצר הבית, כי זה מה שעושים שם. וזו לא חיה, זה — לא יודעת איך לקרוא לזה. פועלי בניין ששוטפים שם פלטות של בנייה. היא אמרה לי, כמומחית הנדל"ן של המשפחה: יש מה לעשות עם זה? אמרתי לה — זו הבחירה לגור באתר בנייה. אבל בכלל, עמיר — רעש בחלק המשותף בבניינים משותפים הוא גורם מאוד רציני להרבה בעיות.

עמיר: אז תראי, אם כבר משתפים אז הולכים באישי עד הסוף. יאללה אני עוד שבועיים עובר דירה. אנחנו עכשיו בקיץ.

רותם: שוטפת ככה סתם בהצלחה.

עמיר: במגדל שאני גר בו לארבעה חודשים הצלחתי לשכור דירה. היה לי מזל ולשפץ את הדירה שלי.

רותם: וואו.

עמיר: עד היום בחיי פחדתי רק משני גורמים: מאימא שלי ומאשתי. ואז הגיע השיפוץ. בשנה האחרונה, בקבוצת הוואטסאפ של הבניין, היו לפחות שלוש דירות ששיפצו. וחבר'ה, אני מפחד מהשיפוץ בגלל מה שהלך בקבוצת הוואטסאפ.

רותם: כלפי המשפצים.

עמיר: כלפי המשפצים. כמות ההתבטאויות והתלונות הגיעה לרמות לא סבירות ולא נעימות. זה הגיע אפילו למצבים שבאותו שבוע הקבלן בכלל לא עבד בדירה הזאת. אבל ההאשמות המשיכו להגיע. אוקיי. זאת אומרת מקרים הזויים וזה באמת אחד הנושאים שהכי מטריד ועדי בתים. נושא הרעש? מה החוק אומר? שיפוץ? מה מותר? מה אסור? אם יש קבלן ליד? ודרך אגב אחותך כן יש לה מה לעשות בנידון. ובדיוק בשביל זה הבאנו את המומחה.

רותם: הייתה המומחה שלנו.

עמיר: עורך דין עופר שחל.

רותם: עורך דין עופר שחל לא.

עמיר: פעם ראשונה אצלנו.

רותם: מומחה לבתים משותפים, פינוי בינוי, מחבר הספר המדריך השלם לבית המשותף. עופר, תודה שהגעת שוב. אני מניחה שגם אתה מוצא את עצמך מתעסק המון במטרדי רעש בבית משותף. וזה באמת אחד הגורמים הבולטים גם לסכסוכי דיירים וגם להתמודדויות של ועדי בתים. אבל שנייה לפני הכל — יש איזשהם חוקי מסגרת בנוגע לרעש שמותר בבית המשותף?.

עו"ד עופר שחל: יש, יש חוקים, יש אפילו חוקי עזר של עיריות שמנסים לתת מסגרת מה מותר ומה אסור. למשל, אם דיברנו על שיפוצים אז מסגרת הזמנים היא משבע בבוקר עד שמונה בערב רצוף. כלומר, אם מישהו מתחיל את השיפוץ, את הרעש בשש בבוקר הוא עובר עליו. הוא עובר עבירה.

רותם: רגע, אין שתיים עד 4.

עו"ד עופר שחל: שתיים עד ארבע זה רעשים אחרים של מוזיקה למשל. יש מטרדי רעש ממקורות שונים ואין ביניהם אחידות. אין לזה הסבר — אני חושב שזה היסטורי.

עמיר: לגבי שיפוץ, כי אותי זה מטריד אישית כן.

עו"ד עופר שחל: מותר בין שתיים לארבע.

עמיר: אפשר להכניס אותך לקבוצת הוואטסאפ של המגדל שמגן עליו.

רותם: הכל בתשלום כנגד חשבונית, מה שתרצה.

עו"ד עופר שחל: המילה 'רעש' — אנשים תופסים אותה אחרת. אין דין רעש במלדיביים כדין רעש בלב תל אביב. יש אנשים שגרים באזור רועש, עם אוטובוסים וכו'. זה עניין מאוד סובייקטיבי — מפריע יותר, מפריע פחות — ולכן הוא לא מדיד. הזמנים, לעומת זאת, מתמטיים יותר, כי כפי שאמרנו אפשר לשפץ רצוף משבע בבוקר עד שמונה בערב, ויש אפילו טוענים שזה נכון, כי אם היה הפסקה בצהריים אז השיפוץ היה מתמשך יותר.

רותם: נכון יותר ימים.

עו"ד עופר שחל: עכשיו החוק. הוא לא מחנך, הוא בא לתת מסגרות, אבל אין בה חינוך. מצד שני, כשגרים בבית משותף מי משפץ וגם הקבלן מטעמו יכול לסדר את היום כך שבצהריים למשל.

עמיר: לא יהיה שבירת קירות.

עו"ד עופר שחל: זה נושא של התחשבות. החוק לא יורד לרזולוציות האלה. ושיפוץ הוא מטרד הכרחי — לכל אדם יש זכות לשפץ את דירתו, והוא לא צריך לבקש הסכמה מאף אחד.

רותם: אגב, נניח שאני גרה בבניין של 10 קומות — אני צריכה לכתוב בקבוצת הוואטסאפ 'שלום חברים, ממחר אני מתחילה שיפוץ'? אני צריכה לעדכן מישהו?

עו"ד עופר שחל: אין חוק שמחייב אותך, אבל זה נחמד כי יש דיירים שכאשר הם עושים מסיבה או שיפוץ.

רותם: הם.

עו"ד עופר שחל: מודיעים לפני. וזה דבר מאוד מאוד יפה. זה כבר מראה על הורדת החיכוך וההבנה. יש אנשים שעובדים מהבית, יש תינוקות.

עמיר: עופר, אבל אני מכיר לא מעט מגדלים שבתקנון שלהם, או שחברת הניהול מכניסה, איזושהי מסגרת מאוד מסודרת, שדייר שרוצה לעשות שיפוץ לדירה שלו, הקבלן שלו צריך להביא פוליסת ביטוח ונדבר על זה אולי אחר כך מבחינת המשמעות של קבלן שיפוצים שנכנס למגדל בלי ביטוח מתאים, והוא צריך לדאוג לרפד את המעלית כנגד פגיעות, ולשים צ'ק ביטחון — וכל מגדל והכללים שלו. אז מה שאתה אומר זה שכל הכללים האלה לא חוקיים?

עו"ד עופר שחל: לא. מה שאני אומר זה שהחוק והתקנות הכלליות לא הגיעו לרזולוציה של ניהול שיפוץ בבית משותף, ולכן מותר לבית המשותף לקבוע את זה באסיפת בעלי דירות — או אפילו בתקנון, שזה עוד יותר טוב נוהל שיפוץ בתקנון זה חלק מהעבודה שלי — הרבה פעמים אנחנו מנסחים הגבלות על המשפץ. אבל יש הגבלות שהן לא אפשריות: אתה לא יכול להגביל את משך השיפוץ. יש שיפוץ גדול ויש שיפוץ קטן. אין הגדרה מה זה שיפוץ — אתה יכול לשפץ קטן וגדול.

עמיר: אפשר להגיע להחלטה שרוב הדיירים במגדל מחליטים שבין שתיים לארבע אסור לעשות שום עבודות שיפוץ בבניין?.

עו"ד עופר שחל: אם זה בתקנון של בית משותף, אני חושב שזה יעמוד בביקורת. זה סביר. מה כן אי אפשר? אי אפשר לבוא ולהגיד למי שמשפץ 'תן לי 50 אלף שקל ערבות לנזקים'. יש סביר ויש לא סביר.

עמיר: אבל איפה ההוגנות? תחשוב על מגדל בן 20 שנה שמרבית הדיירים בו כבר שיפצו, ועכשיו נוח להם להעביר תקנה שמהיום בשעות האלה לא משפצים. איפה הסבירות מול דיירים חדשים שעכשיו רוכשים דירה ורוצים לשפץ אותה?

עו"ד עופר שחל: בית משותף זה דמוקרטיה הרוב קובע. ולגבי תקנון יש רוב מיוחד.

עמיר: מה הרוב המיוחד.

עו"ד עופר שחל: של שני שליש? ויש דברים שלא יכולים אפילו ברוב מוחלט. אבל נוהל שיפוץ, שהתחלת לדבר עליו — לעטוף מעלית, לתת צ'ק ביטחון, להודיע מראש — אלה דברים בסיסיים. וגם ניקיון אחרי השיפוץ, כי לא הכל זה רעש יש איזה 10–12 סעיפים כאלה מאוד מקובלים. בית משותף יכול לחוקק לעצמו נוהל מחייב יותר מהחוק. אתה לא יכול להפחית מהחוק. החוק הוא המדרגה המחייבת, אבל התקנון של בית משותף יכול לתת עם מגבלות מסוימות. אי אפשר.

רותם: של סבירות.

עו"ד עופר שחל: להגביל אנשים בזכות שלהם. לשפץ. יש שיפוצים נרחבים, ארוכים וממושכים שגורמים לסבל, וגם נוהל שיפוץ לא יעזור.

עמיר: אני מכיר מקרים של שיפוץ של מעל שנה שזה לא סביר.

עו"ד עופר שחל: אני מכיר שיפוצים של שישה עד שמונה חודשים, ולפעמים זה לא אשמת בעל הדירה — אתה יודע, קבלנים. היה לי אחד מעל הראש, עם פנטהאוז ענק, שאמר לי שלושה-ארבעה חודשים וזה לא רק רעש — שם היו רעידות, ואני זוכר שמראה בשירותים אצלי נשברה. והוא דווקא ירד ומהר מאוד החליף לי את המראה, כי הוא חשב שזה יהיה בעייתי. שיפוצים הם מטרד הכרחי בבית משותף. אנחנו לא גרים בסביבה שקטה. יש אפשרות לשים מגבלות, אבל לא למנוע את התופעה.

רותם: יש דברים שהם בנחלת הכלל אסורים שאסור לעשות בשיפוץ בניין שהוא משותף. יש משהו שאסור להשתמש בו?

עו"ד עופר שחל: לגבי שיפוץ אני לא מכיר דברים כאלה. אבל יש רעשים שאסורים: למשל, בשנים האחרונות יש הגבלה על שימוש במפוחי עלים. יש כלי גינה שעושים רעש איום ונורא, ודווקא שם עשו הגבלה. אבל שיפוץ אתה צריך לאפשר שיפוץ ולפעמים זה בכלים כבדים. אני מאוד ממליץ על נוהל שיפוץ בבית משותף סביר והוגן.

רותם: שמגדירים אותו מראש.

עו"ד עופר שחל: מגדירים בתקנון הבית. למשל, כפי שעמיר ציין, יש הרבה בתים — ויש המון ויכוחים אם זה טוב או לא — שאומרים: אתה או הקבלן שלך תשים צ'ק ביטחון על כל מה שיכול לקרות בשיפוץ, נזק או לכלוך לא סביר.

רותם: כן, זה.

עו"ד עופר שחל: כן, אני הרבה, אבל אני שומע לא מעט אנשים שאומרים אני לא אתן, אני לא מוכן, אתה לא תיקח. אני אעשה את השיפוץ על אפך.

עמיר: חמתך זה מקור לסכסוך.

רותם: שכנים זה.

עמיר: מקור לסכסוך.

עו"ד עופר שחל: עכשיו, כפי שאמרתי, זה גם עניין של רגישות. יכול מאוד להיות שבמקום מסוים יש חריגה לגמרי. מה סביר כמו ששמענו את הרעש שהתחלת בו?

רותם: התמשכות הזאת מטורף. זה מטורף ואתה.

עו"ד עופר שחל: תבוא, ואפילו אם זה בתוך לוח הזמנים, זאת אפשרות. ואתה תגיד זה לא סביר. המונח 'סביר' הוא גמיש. נביא הקלטות ונלך להליך משפטי — צו מניעה, צו שאומר שהרעש הזה חורג מסביר, והנה התיעוד. יש היום אפליקציות שמודדות רעש בקלות רבה, והולכים לבית משפט בעילה של חריגה מסבירות.

עמיר: מה עם כלבים?

עו"ד עופר שחל: זה אפשרי.

עמיר: כמו שמשפצים. אני מכיר מקרים ועדים שמשוחחים עימי שיש כלב שלא מפסיק לנבוח והבעלים שלו לא נמצא בבית ושעות על שעות על שעות. אתה שומע נביחות זה לא מטרד.

עו"ד עופר שחל: זה יכול להיות מטרד. אני דרך אגב, חושב שזה גם צער בעלי חיים כי יש אנשים שמשאירים כלבים במרפסת חמה או בגינה או דברים כאלה. והכלב עצמו מסכן, אבל הוא מייצר מטרד רעש. יש סעיף בתקנות הרעש: אתה לא יכול להחזיק כלב או חיית מחמד שעושה רעש חזק בלתי סביר לאורך זמן. לפעמים הרעש, אתה יודע, זה לא רק עוצמה, זה גם עניין של פתאומיות ושעות.

עמיר: אם אני דייר שעכשיו שכן שלו זה מטרד, למי אני אמור לפנות? אני מפחד.

רותם: למי פונים ישירות.

עמיר: לדייר? הדייר אומר זה מה יש, למי פונים?

עו"ד עופר שחל: אני הייתי עושה מדרג ועד הבית ועד יכול להיות מעורב לחיוב.

עמיר: אוקיי.

עו"ד עופר שחל: בעל דירה שמפריע לו הרעש פונה לשכנו. לפעמים אתה מסב תשומת, לפעמים יש את הנס הזה ששכן שומע ומתקן ומתקן ומתיישב. עדיין שווה לעשות את זה. לפעמים כשמדובר בכלב זה גם לטובת הכלב. אתה אומר אתה יודע מה? תן לי, אני אשמור לך על הכלב, אתה הולך לעבודה, אשים אותו במקום זה תעשה משהו שהוא לטובת הכלב. אתה יודע שראיתי מקרים שבהם פנו לווטרינר מחוזי כי זה היה מצוקה של כלב. עכשיו לגבי הפנייה היותר חמורה, נניח ועד בית מתערב לא עזר עורך דין ויש לי הרבה מאוד תיקים שהגיעו לבתי משפט, לא רק מכלבים משכנים רועשים. יש למשל אנשים שהם, נניח חובבי אופרה.

רותם: חובבים, חובבי קריוקי.

עו"ד עופר שחל: מתופף.

עמיר: וואו.

עו"ד עופר שחל: הילד קיבל ערכת תיפוף והוא אוהב את לד זפלין.

רותם: והוא.

עו"ד עופר שחל: מקדיש לזה. הוא חושב שיש לזה עתיד. יש אפשרות ללכת בהליך משפטי? זה לא המפקח על המקרקעין כי הוא לא מתעסק במשרדים. זה בית משפט שלום. גם לא בית משפט לתביעות קטנות.

עמיר: בית משפט שלום.

עו"ד עופר שחל: שלום. כן, כי בית משפט עוסק בכסף. לא בצו. עשה צו מניעה בבית משפט. שלום. זה קצת מורכב, אבל אם יש לך איזה חבר עורך דין שרוצה להתחיל את דרכו. בקיצור תיקים ששופטים למשל היום קשובים להם יותר כי גם הם באים לפעמים בבתים משותפים ויש שופטים ושופטת. אני לא רוצה להזכיר שהם מאוד קשובים לנושא הרעש.

רותם: אבל רגע, אני רוצה רגע לעשות אולי איזה שהיא לא יודעת אם מטריצה, אבל שיפוץ זה חוקים מסוימים. אמרת שהבוקר שמונה בערב אין. אין הפסקה בדרך. שוב, גם רעש סביר ומה שמופיע בתקנון, אם יש כזה מוזיקה.

עו"ד עופר שחל: מוזיקה בין שתיים לארבע ואי אפשר.

רותם: כאילו בווליום מסוים.

עו"ד עופר שחל: הווליום של המוזיקה עד 11.

רותם: לא.

עמיר: אומר שאי אפשר בווליום מסוים.

עו"ד עופר שחל: לא בין שתיים לארבע בווליום.

רותם: אצלי בבית זה לא מפריע לאף אחד.

עמיר: זה לא איזה אוזניות ברור.

עו"ד עופר שחל: אנחנו אומרים רעש. אנחנו מתכוונים לאיזה שהוא דציבלים מסוימים שחורגים מהתחום הפרטי ויוצרים בעיה אצל צד אחר. אין לזה לא מדיד, אבל בכל.

רותם: זאת יש לי שאלה. היא עולה לי עכשיו לראש. מה עם רעש שהילדים שלי עושים?

עו"ד עופר שחל: בהחלט.

רותם: מה מה מה מה? מה החוקים?

עו"ד עופר שחל: היו לי תיקים כאלה.

רותם: לא עם הילדים לדוגמה.

עו"ד עופר שחל: למשל מה שצץ לי בראש. ילדים מגיעים לסבא סבתא באחד המגדלים היוקרתיים ביותר בתל אביב, והם אוהבים לשחק בכדור סבא. סבתא גם מרשים להם.

עמיר: לדעת מה זה.

עו"ד עופר שחל: והילדים פשוט.

רותם: מרעישים לי מעל הראש.

עו"ד עופר שחל: מדובר בזוג פנסיונרים אמידים, ומי שגר בדירה מתחת קנה דירה ב-20–30 מיליון. והוא אומר: מה זה? למרות כל הבידוד. אני לא יכול לחכות ליום שישי בערב שהילדים באים ומרעישים.

רותם: יש והחוק עומד לטובת מי?

עו"ד עופר שחל: תראי, זה עניין של סביר. לא סביר. חיים בבית משותף. הם לא מנוהלים לגמרי לפי סעיפים של.

רותם: חוק.

עו"ד עופר שחל: אז זה סביר?

רותם: מה זה סביר?

עו"ד עופר שחל: אתה לא יכול. זה משל היה תיק משפטי כי אתה לא יכול כל שישי בערב לאפשר לילדים להשתולל ולהפריע והם הקליטו את זה. ובסוף הפתרון דווקא היה מאוד מאוד יפה שעל המסדרון הארוך מאוד שהפך להיות כדורסל, הם שמו שטיח גדול.

עמיר: זה פתר את הבעיה.

רותם: הזאת.

עו"ד עופר שחל: את הבעיה. זה פתרון מאוד יצירתי. אז לרעש אין סוף, אבל יש מגבלות ואפשר להגיע לבתי משפט. בנושא רעש ממוזיקה — מ-7 בבוקר עד 11 בלילה מותר להשמיע מוזיקה.

עמיר: אבל אם אתה נופל על בניין שיש בו מורה לפסנתר, שזה הביזנס שלה — אלוהים ישמור.

עו"ד עופר שחל: אתה רוצה לשמוע סיפור יפה? אנחנו בשלב הסיפור או עדיין לא?

רותם: לא, אבל מה אכפת לנו? תספר. בוא נגדיר.

עו"ד עופר שחל: אמיתי.

רותם: עמיר מקדים את תיבת התלונות לה עכשיו.

עו"ד עופר שחל: אמיתי. נו חבר טוב שלי. עוד כשהייתי סטודנט למשפטים בירושלים הוא למד משהו אחר דוקטורט והוא רגיש לרעש. אפילו היה לו טיניטוס. והוא היה אחרי גירושין, שבור, רק רצה שקט. והוא בא הביתה, לסבל האישי שלו, ושומע פסנתר כל הזמן. אבל זה אותו פסנתר, זה מורה לפסנתר, זה חוזר. אתה יודע, הם מתחילים ללמוד. יש איזה.

רותם: נתון.

עו"ד עופר שחל: כזה.

רותם: מנגינה מיתולוגי.

עו"ד עופר שחל: שכולם לומדים את אותו דבר.

רותם: יונתן אחרי הגירושין.

עו"ד עופר שחל: ואת טיניטוס הוא הולך.

עמיר: לנגן על העצבים.

עו"ד עופר שחל: ממש עינוי סיני. הוא ניגש למרפסת הירושלמית שלו ומחפש מה מקור הרעש. ומקור הרעש יוצאת להפסקת עישון במרפסת שלה, מביטה בו — והפך להיות זיווג מהשמיים. עד היום הם נשואים.

רותם: די.

עו"ד עופר שחל: שלושה ילדים.

רותם: הפסנתרן היקר המוטרד.

עו"ד עופר שחל: מטרד רעש הפך להיות אהבה שאין כדוגמתה נוסח ירושלים. נו. וואו סיפור אמיתי.

רותם: סיפור מדהים.

עמיר: תודה לכולם.

עו"ד עופר שחל: יש לי גם סיפורים אחרים, שבהם מורה לפסנתר או מורים שמייצרים רעש היו צריכים להעביר את הפסנתר מהקיר המשותף למקום אחר בבית, או להגביל את זה בשעות — בפסקי דין. אתה לא יכול לגרום לאנשים סבל מתמשך שהוא מוקלט ולפעמים הוא לא הכי רועש בעולם. באמת. זה לא תמיד המוזיקה הכי מטורפת. עכשיו יש ימים שגם מותר לעשות רעש אנחנו יודעים.

עמיר: סיבות אפשר פעם ב.

רותם: כן כן, נכון שיש מולדת. יש שלושה ימים בשנה שמותר אחרי 11 יום העצמאות, יום ירושלים.

עו"ד עופר שחל: ירושלים.

רותם: פורים.

עו"ד עופר שחל: פורים, לג בעומר.

רותם: גם בלג בעומר מותר. 11.

עו"ד עופר שחל: הוסיפו את המימונה.

רותם: והוסיפו גם סילבסטר. סילבסטר סילבסטר אחרי חצות אפילו אחרי חצות מותר.

עו"ד עופר שחל: לא יבואו איתך בימים כאלה לדין, אבל בימים רגילים אני יודע שבשכונה שלי אחרי 11, אם יש מסיבה בדירת גן או.

עמיר: בפנטהאוז.

עו"ד עופר שחל: מצלצלים והמשטרה מגיעה.

רותם: אפרופו הזכרת כלבים קודם, הנה סיפור. חברה שלי גרה בדירת גג והייתה לה כלבה חרדתית, מכל אירועי המלחמות פה לאורך השנים. כלבת זאב גדולה, באמת אומללה, שהייתה נובחת בלי קשר לשאלה אם יש מישהו בבית — נובחת מכל רעש והשכנים התלוננו ממש ממש התלוננו ואמרו אי אפשר לחיות ככה והבנתי אותם. כמי שבילתה לא מעט בבית של חברה שלי הבנתי אותם ולבסוף היא לקחה אותה לטיפול עם כדורים, וזה מה שעזר. כי היא הבינה שהם לא מתלוננים סתם — זה כבר חצה את גבול הסבירות.

עו"ד עופר שחל: אצלי התיקים הכי קשים. ניגוד העניינים הכי קשה זה שבא לקוח ורוצה לשלם והתיק שלו הוא מול כלא. ואני בעד הכלב ואני רוצה להתפרנס.

רותם: ובשבילי זה.

עו"ד עופר שחל: ניגוד העניינים הכי גדול יותר מתיקי הגירושין.

רותם: יותר מהכל. עופר, אם אנחנו חוזרים לעניין ועדי הבתים — אתה ממליץ לוועד בית בבניין חדש להכניס לתקנון גם סעיפים על רעש מכל הסוגים? מה למשל?.

עו"ד עופר שחל: אפשר לקבל החלטה שהרעשים לסוגיהם יהיו שעה פחות מהחוק. למשל, ששיפוץ יהיה עד שבע — אפשר ברוב, וזה יעבור. אבל אתה לא יכול להחליט שלא יהיה שיפוץ בכלל. אתה יכול למשל ברעש בשכונה שקטה, שכונת מגורים שקטה. אתה יכול להחליט שבמקום עד 11, המוזיקה הרועשת וכל מה שאתה רוצה זה יהיה עד 10 ואולי למעט ימי הולדת למעט.

רותם: אירועים חריגים.

עו"ד עופר שחל: זה נהדר שאספת. דיירים זה לא כל כך ועד יותר אסיפת בעלי הדירות שיש על סדר היום שלה. את הנושא הזה נעשה נוהל רעשים. אנשים סובלים. בואו נעשה נוהל.

עמיר: אני חייב לזוז.

עו"ד עופר שחל: אני יש לי דברים סבירים.

עמיר: אני חייב להסדיר את זה אחת ולתמיד. בדרך כלל בשנה הראשונה של מגדל, לאף אחד אין את הסבלנות והזמן לקחת עורך דין כמוך — הרי זו עבודת מטה. ועד לא שוכר עורך דין סתם, אלא אומר: בוא נאגד את כל הנושאים שאנחנו רוצים לטפל בהם. אני אתן לך דוגמא. יש דיירים שחונים לא במקום החנייה שלהם, חוסמים את פח האשפה, ואז ביום ראשון, כשמגיע רכב האשפה, זה תוקע את כל הבניין. אז אתה רוצה לתת קנסות, או לקבוע כללים — איפה מותר להחנות ואיפה אסור יש הרבה נושאים במגדלים בבתים משותפים שאם אתה כבר רוצה לעשות תקנון אתה לא משלם כסף לעורך דין שינהל את כל הדבר הזה. אתה מאגד את כל הבעיות שאתה מחליט להתעסק בהן, ואתה חייב לעשות גם אסיפות ולשמוע את דעות הדיירים, ובסוף לעשות את זה בצורה חוקית. האם אפשר באמת, שנה-שנתיים אחרי שהבניין כבר מאוכלס וכבר יש תקנון, לייצר תקנון חדש?

עו"ד עופר שחל: אני אגיד לך משהו שפיתחתי, ואולי אפילו אתה, עם כל הניסיון שלך, תופתע. תקנון הוא דבר די קשיח — במגדלים החדשים הוא מגיע עם ההסכם, זה תקנון מוסכם.

עמיר: חתמת עליו מול היזם לפני חמש שנים, או קנית את הדירה ממישהו שחתם ליזם, ואין לך שום זכות אמירה — קנית as is.

עו"ד עופר שחל: זה תקנון קשיח. אני לא אומר שזה רע — לפעמים זה טוב, ויש בתקנון מוסכם הרבה דברים טובים. זה הנוהל היום במגדלים חדשים, כבר עשר שנים ומעלה.

עמיר: כן, אבל הרבה פעמים לא נתנו את הדעת לכל הבעיות.

עו"ד עופר שחל: אתה לא יכול כל הזמן לשנות תקנון. אז מה עשינו? בבתים שיש בהם תקנון — כבודו במקומו מונח — ואנחנו רוצים לעשות נוהל גם לחנייה הפרטיזנית וגם לרעשים. אנחנו עושים קובץ נהלים, מעבירים אותו באסיפת דיירים, והוא עומד לצד התקנון. הוא לא יכול לסתור אותו — הוא בא להוסיף, ויורד לרזולוציה. למשל מאגרי מידע יש לי בתנאי שאני משדר שאני נמצא בריטניה של 400 דיירים.

עמיר: מגדל.

עו"ד עופר שחל: מגדל.

עמיר: של 60 דירות. הייתה אסיפה, הגיעו רק 15. הם יכולים עכשיו לייצר קובץ נהלים.

עו"ד עופר שחל: העיקרון הוא זה: כשיש לך אסיפה חוקית עם זימון, ועל סדר היום יש נושא — אישור קובץ הנהלים — ושלחת את הקובץ לכולם, כולל תרגום לאנגלית למשקיעים שיושבים בחו"ל, ואז הם מחליטים לא לבוא — זה כאילו הצביעו בעד. ועוד יותר טוב: אני מעביר היום בתים גדולים להצבעות דיגיטליות. לא מעניינת אותי הנוכחות באסיפה — ואפשר לעשות על זה פרק נפרד. ככה יש לך מאה אחוז הצבעה, ב-24 שעות. זה הכי טוב.

עמיר: שלי הכי גדולים, גם עם איפה שאני גר בו, זה שהיום אין סיכוי שלא משנה מתי תקבעי אסיפת ועד.

רותם: כולם יגיעו.

עמיר: כולם יגיעו. אבל מצד שני החוק אומר הרוב קובע, אבל זה לא הוגן. אני אומר במירכאות זה לא הוגן. למה לא שבגלל שלא הגעתי לאסיפה אני לא יכול להצביע. על מה אתה יכול.

עו"ד עופר שחל: לתת.

עמיר: ייפוי כוח? איפה אני יכול? נכון, אבל אני אומר בשנת 2026 עם כל האפליקציות שיש, עם כל הפתרונות, מדוע שוועד הבית לא ינגיש את ההצבעה הזאת, שייתן לי לשבת ולקרוא? לא בוואטסאפ — הוואטסאפ לא חוקי, יש שם בעיות — אבל יש כלים שמייצרים את זה כמו שצריך. אני מבחינתי הייתי מעביר גם את זה בחקיקה, שהחל משנה מסוימת.

עו"ד עופר שחל: מחוקקים זה מעניין.

עמיר: זה חוק.

עו"ד עופר שחל: בתים משותפים זה לא, אבל.

רותם: זה ממלכתי.

עו"ד עופר שחל: מדי.

רותם: פתחתם פה? נושא כמובן לעוד פרק. אנחנו נסיים את הפרק הזה. כמובן ששוב עניין הסבירות כאן הוא מאוד מאוד חשוב ואני אגיד בסוף זה גם כמה אתם בני אדם וכמה אתם יודעים להתחשב בסביבה שלכם ולראות גם את האחר, גם מתוך הרצונות והצרכים שלכם. אבל גם מתוך ההבנה שאתם גרים בבית משותף וצריך להתחשב בכל הסביבה. עמיר בר-עוז תודה רבה לך עורך הדין עופר שחל.

עמיר: טיפ אחרון.

רותם: כן.

עמיר: אני מקווה שתיקחו מכל הפרק המדהים הזה. כל מי שהולך לשפץ דירה, לצאת בזמן השיפוץ מקבוצת הוואטסאפ.

רותם: תתעלמו, תתעלמו לרגע. עורך הדין עופר שחל, תודה רבה שבאת.

תודה לכם על הפודקאסט.

ואני בטוחה שניפגש עוד פעם נוספת. נודה למפיק השידור שלנו אבי בליקי, לצלם שלנו דניאל רוטמן ולטכנאי אדם. ניפגש בפרק הבא של קומת ביניים.