פסק דין שהתקבל בחודש דצמבר 2021 בבית המשפט המחוזי בתל-אביב, צריך לעניין ועדי בתים, בעיקר בבתים משותפים בהם קיימת או צפויה מצוקת חניה.
תקציר התביעה ופסק הדין
הדיון עבר שתי ערכאות משפטיות ועסק בסכסוך בין בעלי דירות בבניין בו הותקנו מתקני מכפיל חניה.
קבוצת דיירים אחת, של משתמשים במתקנים, תבעה קבוצת דיירים אחרת, שאינם משתמשים בהם, להשתתפות מלאה בעלויות התפעול והתחזוקה של מכפילי החניה.
התביעה נדחתה גם בבית משפט השלום וגם בערעור בבית המשפט המחוזי.
בפסק הדין נקבע כי הוצאות החשמל יחולו במשותף על כל בעלי הדירות, אך הוצאות התחזוקה של מכפילי החניה יחולו רק על בעלי הדירות המשתמשים בהם.
המשמעות היא שמכפילי החניה באותו בנין נחשבים כרכוש פרטי. האחריות עליהם – תחזוקה, ביטוח וכד' – חלה על בעל הדירה הרלוונטית.
מה חשוב לוועד הבית ללמוד מפסק הדין?
- העובדה שמתקן כלשהו נמצא באזור המוגדר כשטח ציבורי (למשל, חניון) אינה הופכת אותו לרכוש משותף באופן אוטומטי.
- כאשר מתקן נמצא בשימוש בלעדי של אחד הדיירים הוא נחשב כרכוש פרטי של אותו דייר, אלא אם מוגדר אחרת בתקנון.
- כלומר, ניתן להגדיר בתקנון את מאפייני השימוש וחלוקת ההוצאות, כך שמתקני מכפיל חניה יחשבו כרכוש משותף (או כרכוש פרטי).
- כאשר אין הגדרות תקנוניות ברורות יש פוטנציאל גבוה לסכסוכים.
