קיימים שלושה מצבים בהם העלות של הוספת מעלית לבניין חלה רק על חלק מן הדיירים. מאמר נוסף על רכוש משותף בבעלות חלקית
בגיליון קודם של מידעון בר-עוז התייחסנו לנושא של רכוש הנמצא בשימוש של חלק מבעלי הדירות בבניין משותף, ובכל זאת נחשב לרכוש משותף לכל דבר ועניין. במקרה דנן, באותה דוגמא, מדובר בצנרת ביוב המשרתת 3 דירות בלבד, בבניין בו יש 11 דירות.
עפ"י חוות דעת משפטית, בעקבות שאילתה של ועד הבית, אותה מערכת ביוב ייחודית נחשבת לצרכי ביטוח וכד' כרכוש משותף של כלל הדיירים. כלומר, העלות של תיקונה בעת תקלה חלה על הוועד, וכך על כל הדיירים.
הנימוק לכך הוא היותה של אותה מערכת ביוב הכרח עבור הדיירים הללו. לדיירי אותן דירות לא היה שיקול דעת, והשימוש במערכת הביוב הנפרדת להם בלבד נעשה מתוך אילוץ, לא מתוך בחירה. הם לא בנו מערכת ביוב לעצמם, אלא התחברו למה שהבניין אפשר להם.
מעליות – זה לא אותו דבר
הדברים שונים בתכלית כאשר מספר דיירים מתארגנים בינם לבין עצמם לצורך רכישה או השקעה משותפת בבניין.
הדוגמה הנפוצה ביותר היא השקעה במעליות, אשר דרושות מאוד לדיירי הקומות העליונות בבניין, ופחות לדיירי הקומות התחתונות.
מעליות הן בדרך כלל רכוש משותף באופן מובהק, וכל פוליסות הביטוח מתייחסות אליהן כך כברירת מחדל.
יחד עם זאת, יש שלושה מצבים אופייניים בהם מעליות עשויות להיות רכוש בבעלות חלקית או בשימוש חלקי. בשלושת המקרים נדרשת הסכמה של רוב הדיירים להתקנת המעליות, בהתאם לחוק.
- כאשר דיירי הקומות העליונות משקיעים במעלית – הוצאות ההקמה במעלית יחולו רק על הדיירים היזמים, אך השימוש בה יותר לכולם ודמי האחזקה יחולו על הוועד.
- כאשר דיירים באחת הכניסות לבניין (קרוי בניין מורכב) משקיעים במעלית לעצמם. בין דיירי אותה כניסה מתקיימים אותם תנאים כמו במקרה הראשון, אך דיירי הכניסות האחרות אינן מחויבים בעלויות ההקמה והתחזוקה של המעלית.
- מעלית פרטית – מקרה ייחודי שלגביו קיימת חקיקה נפרדת.
מובן כי בכל אחד מן המקרים נדרש תכנון ביטוחי שונה.
שורה תחתונה: אל תכנסו למעלית בלי ליווי
הוספת מעלית לבניין משותף היא פרויקט מורכב למדי, שמחייב תכנון תקציבי, הנדסי, ביטוחי ומשפטי. אם אתם שוקלים התקנה של מעלית בבניין בו אין עדיין מעלית, או פרויקט כלשהו בנושא זה, כדאי להתחיל בייעוץ מקיף.