דמי הוועד נועדו לתפעול הבית המשותף, לרווחת כולם, ודירות שאינן משתתפות במאמץ יוצרות חוסר תקציבי ומערימות מכשולים על תפקודו של הוועד. כפי שכתבנו כאן בעבר, לוועד הבית יש כלים להתמודד עם מגוון מצבים של אי תשלום.

אבל מעת לעת מגיע מצב שלא פגשנו קודם לכן. כמו שקרה לוועד בית בנתניה.

בבית משותף חדש, שאוכלס בחלקו, נותרו מספר דירות שלא נמכרו ובפועל היו בבעלות הקבלן שבנה את הבניין. לאורך תקופה הקבלן לא שילם את דמי ועד הבית עבור הדירות שבעלותו עד שוועד הבית החליט לפעול באופן משפטי. לאחר הליך גישור לא מוצלח, המקרה נדון בפני המפקח על המקרקעין בנתניה, שהוא הערכאה המשפטית בכל מה שקשור לוועדי בתים משותפים. פרטי המקרה בכתבה בגלובס (18.07.2023).

השורה התחתונה:

"חובת השתתפות של דייר בבית המשותף לשלם מיסוי ועד בית והוצאות היא חובה מוחלטת, שאינה ניתנת לשיקול דעתו של בעל דירה.
חובה זו של תשלום הוצאות בבית המשותף אינה תלויה בשאלה האם הדירה ריקה, או האם הדירה אינה ראויה לשמש למגורים. אין הוראה הקובעת פטור מתשלום תחזוקה וניהול רכוש משותף לדירה שאינה גמורה או ריקה, בדומה להוראות קיימות בדיני ארנונה."

"מסקנת המפקח הייתה כי על הנתבעת לשאת את חלקה בתשלום הוצאות החזקה וניהול הבית המשותף לדירות פנטהאוז בסך 63,265 שקל ולדירות הרגילות בסך של 16,600 שקל בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה. בנוסף חייב המפקח את החברה בהוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד בסך 7,500 שקל, בצירוף הפרשי הצמדה ריבית."

נקודה חשובה שעלתה במסגרת הדיון המשפטי, שהסתיים בניצחון של ועד הבית (התובעים):

ועד בית רשאי לחתום הסכם עם קבלן בנוגע להקלות בתשלום דמי ועד בית (לדוגמא: תשלום חלקי) אך הסכם מסוג זה צריך להיות ידוע לכלל בעלי הדירות ובהסכמתם.