בשבועות האחרונים חווינו שני אירועים שמחייבים מחשבה עם דגש ביטוחי – הסופה 'ברברה' שהתחוללה כאן בארצנו, ורעידת האדמה שהתחוללה בטורקיה והורגשה היטב גם אצלנו.
בגיליונות קודמים של מידעון בר-עוז התמקדנו בהערכות הפיזית והביטוחית:
הפעם נתמקד בשלב שאחרי: מי משלם על הנזקים בעקבות סופה או רעידת אדמה?
יש ביטוח, יש ראש שקט
אם ועד הבית מצויד בביטוחים המתאימים, חברת הביטוח תשלם על הנזקים, בכפוף לתנאי הפוליסה.
- נזקי סערה כלולים באופן אוטומטי בביטוח המבנה.
- לנזקי רעידת אדמה יש לרכוש הרחבה מיוחדת לביטוח המבנה.
- בשני המקרים, נזקים לצד ג' מכוסים ע"י ביטוח צד ג', במידה ונרכש ע"י הוועד.
אם אין ביטוח, יש הרבה כאב ראש
ללא ביטוח מתאים, הדרך אל הפיצוי בגין נזקים הוא ארוך, מפותל ולא תמיד אפקטיבי. ניתן לתבוע את הרשות המקומית, או גורם אחראי אחר, אך כדי לזכות בפיצוי כלשהו יש להוכיח כי הנזק נגרם כתוצאה או בתרומה של רשלנות מצד הגורם האחראי.
הדוגמא הקלאסית: עץ שנפל על מכונית. אם הרשות המקומית היתה מחויבת לבדוק אילו עצים יכולים לעמוד בסערה ואילו לא יכולים, והבדיקה לא בוצעה טרם הסערה – יש סיכוי שתוכח רשלנות של הרשות המקומית.
בכל הקשור לנזקי רעידת אדמה הרבה יותר קשה לתלות את הנזקים ברשלנות של גורם כלשהו.
בכל הקשור לנזקי צד ג' שנגרמו בעת סערה או רעידת אדמה, יש לקחת בחשבון שתביעות בגין נזקים, במיוחד נזקי גוף ונפש, עלולות להיות בסכומים גבוהים מאוד. לעתים מדובר בסכומים אסטרונומיים.
