בשבועות האחרונים חווינו שני אירועים שמחייבים מחשבה עם דגש ביטוחי – הסופה 'ברברה' שהתחוללה כאן בארצנו, ורעידת האדמה שהתחוללה בטורקיה והורגשה היטב גם אצלנו.
בגיליונות קודמים של מידעון בר-עוז התמקדנו בהערכות הפיזית והביטוחית:
הפעם נתמקד בשלב שאחרי: מי משלם על הנזקים בעקבות סופה או רעידת אדמה?
אם ועד הבית מצויד בביטוחים המתאימים, חברת הביטוח תשלם על הנזקים, בכפוף לתנאי הפוליסה.
נזקי סערה כלולים באופן אוטומטי בביטוח מבנה.
כיסוי בגין נזקי רעידת אדמה יש לרכוש כהרחבה לביטוח המבנה.
חשוב להבהיר נזקים לצד שלישי מכוסים ע"י ביטוח צד ג', אך ורק אם נוצרו בשל רשלנות או מחדל של ועד בית. אם תוגש תביעה כנגד הבניין בגין נזק לצד ג' בשל סערה או רעידת אדמה, הועד יקבל הגנה אך רוב הסיכויים כי התביעה תדחה, שכן לרוב אין רשלנות של ועד הבניין בעת נזקי טבע, מדובר בכוח עליון.
ללא ביטוח מתאים, הדרך אל הפיצוי בגין נזקים הוא ארוך, מפותל ולא תמיד אפקטיבי. ניתן לתבוע את הרשות המקומית, או גורם אחראי אחר, אך כדי לזכות בפיצוי כלשהו גם כאן יש להוכיח כי הנזק נגרם כתוצאה או בתרומה של רשלנות מצד הגורם האחראי.
הדוגמא הקלאסית: עץ שנפל על מכונית. אם הרשות המקומית הייתה מחויבת לבדוק אילו עצים יכולים לעמוד בסערה ואילו לא יכולים, והבדיקה לא בוצעה טרם הסערה – יש סיכוי שתוכח רשלנות של הרשות המקומית.
בכל הקשור לנזקי רעידת אדמה קשה מאוד לתלות את הנזקים ברשלנות של גורם כלשהו.
טעות נפוצה היא שבמקרים של סערה קיצונית ובמיוחד של רעידת אדמה, המדינה היא שאחראית על הפיצוי בגין הנזקים. זה, כאמור, לא נכון.
מקור הטעות הוא בנזקי מלחמה שעליהם אחראית המדינה, ורבים טועים לחשוב שכך הדבר גם במקרה של רעידת אדמה.
כפי שהסברנו בגיליון קודם, ועד הבית צריך לידע את בעלי הדירות בבניין בכל המשמעויות של העדר ביטוח למקרי סערה ורעידת אדמה, על מנת לשכנע בצורך בביטוח מקיף לוועד הבית, ועל מנת למנוע טענות ותביעות נגד הוועד בעתיד בגין חוסרי ביטוח.