רותם: אתם מכירים את זה שאתם חוזרים הביתה? נכנסים ככה לבניין אחרי יום ארוך ומתיש בעבודה ואז אתם פותחים את הדלת ודווקא בחדר המדרגות מחכה לכם השלט הבא נא לא להשאיר נעליים במסדרון. כן כן, כולנו מכירים את זה. ברוכים הבאים לעולם המרתק של ועדי הבתים ובתים משותפים. העולם שבו כל פרט קטן הופך לסיפור גדול, או אולי אפילו צעקות גדולות. אז אני רותם ישראל איתי כאן באולפן. עמיר בר-עוז, מנכ"ל ובעלים של בר-עוז המרכז לביטוח בתים משותפים. שלום עמיר.

עמיר: היי רותם.

רותם: ומה שאנחנו הולכים לעשות בפודקאסט החדש שלנו קומת ביניים זה בעצם להכניס אתכם למאחורי הקלעים של הדבר הזה שנקרא ועדי בתים. בתים משותפים עם אתם כמובן דיירים בבתים משותפים. אתם בטוח יודעים שיש בעולם הזה מלא אמוציות ומערכת יחסים בלתי נגמרת וגורמים משפטיים וצעקות וריבים ובעיקר תלונות. ובעצם עמיר, יכול להיות שוועד בית. זה סוג של עסק. רק מי שנכנס אליו לא יודע שזה עסק ללא מטרות רווח.

עמיר: לא ידע למה הוא נכנס ולא תיאר לעצמו מה הוא ילמד תוך כדי העסק הזה.

רותם: אז בעצם אנחנו בפודקאסט קומת ביניים הולכים להכניס את המאזינים שלנו למאחורי הקלעים של העולם הזה, שמכיל כל כך באמת, כל כך הרבה דברים.

עמיר: חד משמעית כמו זה עולם פיננסי. מה מותר לגבות מדיירים, מה אסור ומה מותר משוכרים? מה מותר מבעלי דירות? זה עולם משפטי מטעם? איזה חוק הוועד פועל, מה מותר לו, מה אסור לו? מותר לו להרביץ לדיירים? אסור לו? איפה הגבול?

רותם: ספויילר אסור.

עמיר: איפה הגבול? אז צריך גם ייעוץ משפטי. יש המון תביעות בתחום הזה.

רותם: זה עולם אמוציונאלי.

עמיר: עולם מלא וזה עולם. גם עם המון בעלי מקצוע אתה צריך להתחיל לעבוד עם אינסטלטורים, חשמלאים, עם אנשי משאבות, עם חברת מעליות. דייר נתקע במעלית, חברת מעליות לא מגיעה ואתה אשם. אתה אשם.

רותם: אתה אשם, קיבלת בית? ברור. אז אנחנו מה שאנחנו נעשה. אנחנו ממש נחרוש על כל הנושאים האלה דרך הסיפורים האישיים שגם אתם מכירים מאוד מאוד מקרוב. אבל עמיר, איפה בעצם אתה וחברת בר-עוז נכנסים לתמונה?

עמיר: אז ככה, שתי דקות קצת עלינו. אנחנו עסק משפחתי שאבא שלי אלי בר-עוז הקים לפני 50 שנה. אנחנו מבוטחים עשרות אלפי מגדלים במדינת ישראל. הביזנס שלנו זה אך ורק ועדי בתים וחברות ניהול. אנחנו לא עושים שום דבר אחר, וכתוצאה ממיקוד העסקי הזאת ושיחות אינסופיות עם ועדי בתים בתחום הביטוח ומה מותר ומה אסור ומה מכוסה ומה לא מכוסה, הפכנו בעל כורחנו להיות מומחים בתחום.

רותם: אנחנו מומחים בכל תחום.

עמיר: כן כן, ממש. אנחנו עובדים ממש בשיתוף עם האגודה לתרבות הדיור. אין כמעט נושא בתחום הבית המשותף שלא נוגע גם באספקט הביטוחי ולהשכיר בית משותף.

רותם: כל בניין עם יותר מארבע דירות.

עמיר: נכון, במדינת ישראל היום לפחות ב 20 שנה האחרונות מה שבונים זה בונים לגובה. כן מפלצות. זה מתחיל ממגדל של שש שבע קומות שזה המגדלים של פעם שהיכרנו. אבל היום בונים כבר 30 קומות, 40 קומות. רק אתמול קראתי בעיתון שאושר ברמת גן מגדל של 75 קומות, ולא ירחק היום שישברו את השיא ויעברו גם ל 100 120.

רותם: אז חברת בר-עוז היא המומחית הביטוחית המומחית הביטוחית.

עמיר: איך בכלל מבטחים דבר כזה?

רותם: מה עמיר אני מחר בערב יש לי פיצוץ בצנרת. אני מתקשרת אליך, אני אומרת לך עמיר, בוא תעשה אינסטלציה, אתה גם שירותי אינסטלציה, יודע לעשות.

עמיר: בעוונותיי ב 2019 גם הקמתי חברת אינסטלציה.

רותם: מה אתה אומר?

עמיר: אז היום אני גם אינסטלטור מהלימון.

רותם: לימונדה אתה אומר?

עמיר: כן, אז.

רותם: אני.

עמיר: יודע מה זה גברית, מה זה ארבע צול? 6 צול מה זה דרסלר? אבל כן כן יש לנו המון מומחיות וכן אנחנו מטפלים קרוב ל 25 קריאות בצנרת ביום ללקוחות שלנו. אנחנו ממש נמצאים ב. לא נגיד במה במיץ של ה.

רותם: תרתי משמע.

עמיר: תרתי משמע. אבל יש המון אירועים ומה שנשתדל לעשות בעצם בעונה הזאת זה להראות את הזוויות מהצד של הדיירים מהצד של הוועד מהצד של חברת ניהול. כן. איפה האגודה לתרבות הדיור משתלבת פה? מה מותר? מה אסור? ויש הרבה פרקים מעניינים.

רותם: יפה חברים. אז אם אתם דיירים שעובדים מול ועד הבית, אם אתם ועד בית בעצמכם, אם אתם חלק מחברת ניהול או החיים בבית משותף. הפודקאסט הזה הוא בשבילכם. דרך המומחיות והניסיון של חברת בר-עוז, אנחנו נעזור לכם להפוך את חיי ועד הבית למעט מעט פשוטים יותר. אבל אני רוצה להזכיר אני רוצה לקחת אותך עמיר לזיכרון ילדות מאוד מאוד חקוק שיש לי אחת כזה לחודש. גרתי ב. אני ומשפחתי גרנו בחולון בקומה ראשונה שמאוד מאוד קרובה ללובי בבניין של. ככה אתה חולוני?

עמיר: באתי.

רותם: וואו תענוג. תענוג. הנה, הנה כבר מן המשותף, ואני זוכרת אותי כילדה לא צריכה אפילו להדביק את האוזן לדלת כדי לשמוע את הצעקות הרמות. באספת הדיירים, שהייתה אגב נקבעת עוד לפני תקופת הוואטסאפ בשלט על הדלת. שלום, היום בשמונה כולם בלובי. מי שלא מגיע. בעיה שלו כזה. וכל מה שאתה שומע מהלובי זה צעקות רמות ואיש אחד מסכן שעומד באמצע וצריך לחטוף הכל. זה עדיין ככה. זה ועד בית.

עמיר: ברוב המקרים כן. די כן, מה שאנחנו ננסה לעשות בעונה הזאת זה בעצם ללמד את הדיירים ואת הוועד. איך לא מגיעים למצב שבסוף שנה עושים פגישה אחת של שעתיים, ששם מנסים באמת לקבל החלטות על הכל מהכל, ואף אחד לא נשאר להצבעה, ובסוף הוועד עושה מה שהוא רוצה לבד. כן, שזה המצב הכי גרוע שבו בעצם הדיירים מרגישים שיש פה איזה שריף שהשתלט פה על קופת הוועד והוא מנהל פה את הבניין ואת השכונה. ואז מתחיל בעצם כל המילים הלא יפות האלה בוואטסאפ, התכונות, התחושה שהוא גנב והוא עושה פה מה שהוא רוצה.

רותם: מה שלפעמים קורה לפעמים.

עמיר: כמו כל דבר בחיים. נכון? גנבים יש בכל מקום. אני כן יכול להעיד עם כמות הוועדים שאני עובד. זה אוכלוסייה מדהימה.

רותם: מיוחדת.

עמיר: אוכלוסייה מיוחדת שמתנדבת. בואי תחשבי ארוחת שישי. כן, הבת שלי מגיעה ומספרת לנו בצורה מאוד יפה שהיא עכשיו הולכת להתנדב במד"א פעם בשבוע. זה אבא גאה, אני.

רותם: כזה נפוח.

עמיר: חזה נפוח, אני מסתכל על אמא שלה, אני אומר לה זה מהצד שלנו, במשפחה.

רותם: זה הגנים שלי.

עמיר: ברור והפוך, היא אומרת. התנדבתי להיות בוועד הבית. למה דממה? זה מהצד שלי, לא הצד שלי, זה הצד השני. יש לזה סטיגמה לא טובה, נכון? אוקיי, למה זה קורה? זה קורה כי בעיקר ועדי בתים לא מאווררים את כל העבודה הקשה שהם עושים. אף אחד בכלל לא מודע לכמה שעות הם משקיעים, כמה שעות הם מתעסקים בגבייה, מה הם עשו עם כל המשפחות שלא מוכנות לשלם את מיסי הוועד? איך הם פתרו את הבעיות הפיננסיות?

רותם: אז אנחנו ממש תכף ניגע בזה, אבל אולי עוד קודם. למה בכלל? כאילו למה צריך ועד בית?

עמיר: אוקיי, בוא נתחיל לגעת. למה צריך ועד בית? במדינת ישראל נהוג בניגוד לאמריקה ולמדינות אחרות שבהם מוכרים בלוק שלם לקבלן והוא מנהל את כל המתחם. פה כל משפחה קונה דירה, זוג מתחתן, הולך. לוקח משכנתא, קונים דירה. אז מרבית הבניינים במדינת ישראל הם בבעלות של בעלי דירות ויש רכוש משותף. יש לובי, יש מעליות.

רותם: כל השטחים המשותפים.

עמיר: הבעלות של השטח המשותף, זה של כל בעלי הדירות וחוק המקרקעין. זה החוק שמסדיר את ה, את ה, כל הזכויות שיש לוועד הבית שהוא מקבל אותם בעצם מחוק המקרקעין שהוא בעצם מייצג את בעלי הדירות כדי לנהל את הבניין.

רותם: זאת אומרת, יש חוק בישראל שמכריח נגיד את זה ככה שיהיה ועד בית.

עמיר: לא רק שיש חוק, יש חוק ויש בתי משפט מיוחדים לבתים משותפים. כשיש סכסוך דיירים או כשיש תביעות בין דיירים לבין ועד הבית זה לא הולך לבית משפט רגיל. זה הולך לבית משפט מיוחד של בתים משותפים.

רותם: כן, אבל עמיר בינינו, מי רוצה להיות ועד בית?

עמיר: אף אחד.

רותם: אף אחד.

עמיר: אף אחד.

רותם: תקשיב, אני אומרים לי ועד בית אני מתרחקת כמו מאש כי אני יודעת שאני אהיה שק חבטות, כי למי יש כוח לאסוף כסף? כי אלף ואחד דברים.

עמיר: אבל בסוף מגיע המלאך או המלאכית במגדל של ה 60 דירות ואומר אני לא מוכן שזה יהיה ככה. וזה בעיקר זה כמו אלה שמתנדבים אחר כך בכיתות להיות בוועד של הכיתה. בסוף יש אנשים טובים.

רותם: זה ממש. זה טיפוס של טיפוס, של התנדבותיים כאלה. נכון, כאלה שהיו בוועדות קישוט בבתי ספר.

עמיר: הם גם שם, הם גם שם. הם עושים גם וגם וגם. ואני אספר לך סוד הם גם במד"א.

רותם: כן, הם גם.

עמיר: מהאנשים הטובים שכשיש להם ארבע שעות פנאי הם גם הולכים למתנדבים במשטרה או.

רותם: במד"א. השאלה אם האנשים הטובים האלה, כשהם נכנסים לתפקיד, יודעים שהם הולכים להפוך להיות שק חבטות.

עמיר: לא, רובם גם לא יודעים למה הם נכנסים. אוקיי. רובם גם לא מבינים כמה נושאים הם הולכים להיכנס לעומקם של דברים כדי לנהל את הבניין.

רותם: למשל. אוקיי, אז אני יודעת שנגיד המעלית נתקעת שלושה ימים רצוף. אני יודעת, אצלי נתקעה המעלית רצוף, ישר אני מדברת עם ועד בית. תקשיב, אני לא יכולה לרדת. יש לי עגלה עכשיו תסדר לי.

עמיר: נכון? אז את באה לוועד הבית? ועד הבית עכשיו צריך לתקשר עם חברת מעליות ופתאום הוא לא מבין במעלית. הוא מתחיל לספר לו סיפורים. למה? יש חלק כן חלק? מה אפשר לעשות? מה אי אפשר לעשות? עזבי את המעלית. המעלית זאת חלק שיש עוד עם מי לדבר כי יש חברות מעליות. את גרה בקומה 15 ואין לך לחץ מים במקלחת. כן, את באה לוועד הבית, את אומרת אני משלמת 600 ₪ לחודש מפה ועד למה אין לחץ מים? בהתחלה הוא לא מבין מזה. צריך לדעת להבין שיש גם מערכת משאבות שמעלה מים למאגר מים עליון ומאגר מים עליון. המים יורדים למטה. זה נושאים מאוד מאוד מאוד מורכבים בלי להבין מגדל של בית משותף. היום בישראל זה עסק לכל דבר ועניין. זה עסק גם תקציבית.

רותם: שצריך לנהל אותו.

עמיר: כשצריך לנהל אותו תקציבית שנע מעשרות אלפי שקלים עד מאות אלפי שקלים בחודש, תלוי בגודל המתחם וגם ההבנה של כל המתקנים ולעבוד עם קבלנים חיצוניים ולעבוד עם חברות ניהול. היום במגדלים זה כמעט בלתי אפשרי לנהל אותם, אלא אם כן ועד הבית הוא פנסיונר שעובד במשרה מלאה עבור הבניין. אתה חייב בעלי מקצוע שיעזרו לך לנהל את כל האירוע הזה.

רותם: זה בטח מתקשר כמובן לבתים משותפים שיש להם חברת ניהול. יש לנו גם פרק בפני עצמו על הדבר הזה ואנחנו נעסוק בו בהרחבה. אבל תגיד, המפלצות האלה שדיברנו עליהם עכשיו בונים לגובה בניין של 60 70 דירות, כי זה לא בן אדם אחד, אני מניחה. זה זה זה זה חתיכת אופרציה יש ויש.

עמיר: יש כאלה שמתנדבים לוקחים את זה עד הסוף. במרבית המקרים ברגע שיש חבורה שמתנדבת. ודרך אגב אז קודם דיברת על ועד הבית הזקן שעשה היום המון המון צעירים. אנחנו רואים המון אוכלוסייה צעירה ויש זמן לזה. נכנסים לזה כי יש להם ילדים קטנים והם רוצים שבחדר הדיירים יהיה ג'ימבורי והם רוצים להיות מעורבים, כי מבחינת הקהילה הם רוצים לעשות טוב להם, לילדים ובכלל לכל הסביבה, ובדרך כלל הם מחלקים את התפקיד לכמה נושאים. אם יש רואה חשבון אז הוא לוקח על עצמו את כל הנושא של הפיננסי של הדוחות. אם יש עורך דין הוא לוקח על עצמו את כל הנושא המשפטי. איפה גבולות הגזרה? נכון, כל אחד לפי היכולות המקצועיות שלו שהוא יכול לתרום, שיהיה לו יותר קל להביא מהידע הפרטי שלו לתחום הזה. אבל יש גם מקרים שאת רואה מגדל של 80 דירות ועד אחד, ואז הוא כל היום מתקשר גם אלינו להתייעץ וגם לאגודה מה עושים?

רותם: על מה הוא מתייעץ? תן לי סיפור, תן לי סיפור על מה מתקשר אליך ועד אחד ומתייעץ.

עמיר: מתקשר ועד בית ואומר תשמע, המעלית כל הזמן מתקלקלת. חברת המעליות הגיע והודיע לנו שצריך להחליף את לוח הפיקוד. 160 אלף שקל. כי ממש כמו בסיפור של הגשש פלאגים פלטינות, מה היה לנו היום? 160 אלף שקל. והוא אומר מה עושים עכשיו? אני לומד איתן. את לא מעלית. אני הוא לא מעל איתן. חוץ מלהבין שהמעלית מקולקלת הוא לא יודע מה לעשות, הוא ממש חסר אונים. הוא אפילו לא יודע שיש לו את היכולת לעשות Second opinion בדבר הזה. הוא לא יודע שיש גופים מקצועיים שמגיעים בצורה בלתי תלויה בחברת המעליות ועושים צ'ק אפ למעלית. וממש כמו שעושים לך טסט לאוטו ועושים טסט למעלית, ויכול להיות שאפשר בעזרת כמה חלקים מאוד פשוטים לסדר את המעלית.

רותם: וזה מה שאתם מייעצים לו לעשות.

עמיר: נכון? אז אנחנו מכיוון שאנחנו כבר מכירים את כל התחום הזה, למרות שתגידי מה הקשר לביטוח. נכון אין קשר, אבל אנחנו כבר.

רותם: כמו שאמרנו אינסטלציה מעלית אין. מה עוד?

עמיר: תקשיבי זה לקוח.

רותם: שלנו.

עמיר: גנן זה לקוח שלנו. בסוף גם המעלית מבוטחת אוקיי, וכשהוא מתקשר לעזרה ויש לך את הידע, אתה חולק את זה איתו.

רותם: עכשיו ניגע בזה במשפט, כי אמרתי עוד יש לנו פרק שעוסק בזה בהרחבה, מן הסתם, ועד בית שיש לו חברת ניהול. העבודה מבחינתו היא קצת יותר פשוטה, כי חברת הניהול היא זו שעובדת מול העוסקים בדבר מעליות אינסטלציה.

עמיר: חברת הניהול יש לה המון ידע כי זה מה שהיא עושה. כל היום היא מנהלת נגיד מאה בניינים אז היא כבר מכירה. יועצי מעליות והיא מכירה מהנדסים? כן, ושעכשיו מגיע אליה בעל מקצוע ואומר לה קרס בור ביוב. אני מציע להחליף ארבעה בורות ביוב. יש לה את היכולת המקצועית לעשות Second opinion, להביא עוד בעל מקצוע, לבדוק את המחירים. אז כמובן שהרבה הרבה יותר קל.

רותם: אוקיי, זה בהכרח מייקר את ועד הבית. כן כן.

עמיר: אין מתנות חינם.

רותם: אין מתח.

עמיר: אין מתנות חינם. את לא יכולה לצפות שעכשיו יהיה לך מוקד שמטפל בך. 24/7, בעל בעלים של חברת ניהול שיש לו ידע נרחב כמוני לדוגמה, שמטפל בך בצורה מקצועית, דייר שמשתולל בבניין ואת מבקשת ממנו להגיש תביעה נגד הדייר הזה בגלל פעולות כאלה ואחרות שהוא עושה זה עולה כסף. אבל אני כן יכול להגיד לך שהיום כל המגדלים הדיירים מוכנים לשלם את הכסף בשביל האיכות.

רותם: הטיפול.

עמיר: ובשביל איכות החיים, בשביל ובשביל, בשביל שתגיע הביתה ומעליות יעבדו ויהיה נקי, מוכנים לשלם.

רותם: תגיד, יהיה נכון לומר שהאתגר הגדול ביותר של מי שלקח על עצמו להיות בוועד הבית הוא ההתמודדות הפסיכולוגית והנפשית מול דיירים. חד משמעית לא מול בעלי עסקים.

עמיר: חד משמעית הבעיה היא מול הדיירים ולפי דעתי הבעיה היא בגלל חוסר תקשורת, כי ועד הבית מרוב שהוא פועל הוא לא מדבר החוצה את כל מה שהוא עושה. הדיירים בכלל לא יודעים את זה. מבחינתם יש איזה מישהו שהוא מקבל החלטות לבד על הדעה שלו היא הדעה היחידה שקובעת בבניין. וברגע שזה בניגוד לדעתם מתחיל, מתחילות האמוציות ומתחילים כל ההתעללויות האלה בקבוצת הוואטסאפ.

רותם: דווקא בקבוצת הוואטסאפ יכולה אפילו לשרת אותו. הוא יכול לתת שם כזה בריף על כל מה שהוא עושה.

עמיר: זה כלי, זה כלי תקשורת שאפשר אחת לחודש להוציא. מה הבניין עשה בחודש האחרון ביחד עם חברת הניהול? איזה תוכנית פעולה הולכים לעשות בחצי שנה הקרובה על הגינה. אוספים כסף כדי לשפץ את המעלית. אם לא תאווררו את הדברים האלה, אנשים לא ידעו כמה טוב אתם עושים ויפנו אליכם. זה תמיד יהיה בטון מתלונן.

רותם: אני רוצה לנסות להבין את מרחב האחריות של ועד הבית דרך סיפור שחברה סיפרה לי. אוקיי, ומעניין אותי לדעת האם ועד הבית יכול לענות לה על זה וזה. חברה שלי סיפרה לי שהיא הניחה את הקורקינטים של הילדים שלה בחוץ בחדר המדרגות, חדר מדרגות שטח משותף, נכון? נכון. הגיע יום כיפור, יום כיפור, הילדים מתאים לי לנסוע על הקורקינטים והאופניים. היא פותחת את הדלת, אין קורקינט ואופניים נגנבו לחלוטין. אני אספר לך על לונג סטורי שורט שמי שגנב לי את האופניים זו דירה אחרת. ילדים של דירה, אחת שראו את האופניים ואת הקורקינטים שם ופשוט ראו אותם נוסעים איזה כביש? האם אותה חברה שלי יכולה לפנות לוועד הבית? על קורקינט ואופניים שנגנבו. האם זה מרחב האחריות בין לפתור סכסוכי דיירים?

עמיר: א. תפנה בבית, סביר להניח תתלונן, אבל לפי החיוך של אחת ואני מבינים שברגע שיש סכסוך בין שני דיירים ועד הבית לא אשם. זאת אומרת אם אם עכשיו בחניון התת קרקעי אני דפקתי לך את האוטו.

רותם: מה זאת אומרת יש גבול? יש גבול. נכון, יש גבול לכמה ועד הבית יכול לקחת על עצמו.

עמיר: אבל אתה העלית נקודה מאוד חשובה, למרות שהוועד עושה את הכל בהתנדבות. אתם לא משערים לעצמכם את כמות התביעות בבתי משפט. תביעות של דיירים תובעים אישית את ועד הבית. אישית את ועד הבית, ושלפעמים האירועים האלה קורים. אני שומע סיפורים של אני לא מבין. אני התנדבתי, אני עשיתי בהתאם.

רותם: לחוק תפקיד כפוי טובה.

עמיר: הלכתי לכיבוי אש, הם אמרו לפנות את חדר המדרגות. אני פיניתי. עכשיו הוא תובע אותי בבית משפט שזרקתי לו משהו, דבר יקר ערך. כל מיני סיפורים שהם לא יודעים איך לצאת מהם. ולכן כמו שאמרתי קודם כל הנושא המשפטי אנחנו נדבר עליו המון. ההונאה הזאת צריך ממש יועץ בתפקיד. מה מותר, מה אסור? זה חוקי, זה לא חוקי? כמה התראות נתת? כמה התראות צריך לתת? אוקיי, כן. האם אפשר לזרוק לזבל את כל המיטלטלין שאוספים או שצריך לאחסן את זה באיזשהו מקום ולתת עוד איזושהי תקופה למי שלא שם? יכול להיות שאת עכשיו בחו"ל.

רותם: זאת אומרת, אם אני רואה עכשיו שקית מחוץ לדלת של מישהו בלובי ואני יודעת שאסור, אסור להשאיר זבל בחדר המדרגות, אני אסור, אני יכולה לזרוק או שאני צריכה לתת התראה ועד בית צריך לתת התראה.

עמיר: לא. זה כבר לקחת את זה לקיצון.

רותם: אתה אומר זה לא קופסא, לא זבל.

עמיר: קופסא. אני מוכן שאצלי זה יהיה ככה, אבל.

רותם: אני אקח לך את הזבל.

עמיר: כן כן כן כן אבל לא זה כבר לקיצון. אני יותר התכוונתי שיש מיטלטלין של יש דיירים שמחוץ לדירה שלהם מוציא. בונים לך ארון.

רותם: ארון.

עמיר: שמים שם את כל הנעליים, כל האופניים. זה הופך להיות חלק מהדירה כמו מבוא לדירה של 2 מטר שזה הפך להיות מחסן דירתי לגמרי.

רותם: זה אסור.

עמיר: יפה עכשיו כיבוי. הוראות כיבוי אש אוסרות על הדבר הזה, כי בזמן שריפה ובזמן חירום, כשאין תאורה, אנשים יכולים ליפול ולהיתקע גם בחדרי מדרגות.

רותם: נכון.

עמיר: ולכן ועד הבית צריך לנקוט פעולות וצריך לדעת איך עושים את זה בצורה נכונה כדי שלא תחטוף את התביעה אח"כ מאותו דייר.

רותם: אז ייעוץ משפטי זה אחד וניגע בו בהרחבה. אם עכשיו יושבים מאזינים בבית ואומרים אנחנו ברוח ההתנדבותית שלנו, רוצים להיות ועד בית, תן להם עוד טיפים מה הם צריכים לדעת.

עמיר: הם צריכים לדעת להתנהל פיננסית. אוקיי, הם צריכים לבנות תקציב והם צריכים להשאיר כסף. רזרבות לבעל טעמים כל הזמן יהיו בלתמים. דברים שלא חשבתם עליהם. זאת אומרת, אחרי שבונים תקציב שנתי ופה חברת ניהול יכולה מאוד לעזור. צריך תמיד לקחת עוד 10 20 אחוז כסף רזרבי. אני מבטיח לך לא יישאר כלום.

רותם: והכי חשוב שקיפות.

עמיר: והכי חשוב שקיפות.

רותם: להסביר לדיירים מה עושים עם הכסף.

עמיר: שקיפות זה אומר לא פעם בשנה לפרסם דוח הכנסות והוצאות בשתי שורות בלובי. שקיפות זה אחת לרבעון אחת לחצי שנה. באמת להוציא דוח מסודר. מה עשיתם בבניין? לאיפה הלך הכסף? מה הלך על תחזוקה שוטפת? מה הלך? על קצת שיפור ושירות? מה אתם רוצים לעשות? הצבעות? לא צריך לחכות. אחת לשנה לאסיפה ב 11 בלילה שאז ההצבעות האלה. יש היום כלים דיגיטליים. נכון, אפשר לעשות אצבעות על נושאים רק על נושא אחד קטן. האם מי בעד לקנות בעשרת אלפים שקל ציוד לחדר ג'ימבורי לרווחת המשפחות הצעירות בבניין. לא צריך לחכות בשביל זה שנתיים ולעשות הצבעה שאף אחד כבר לא לא מגיע ולא מצביע. ואז מה שקורה זה שבאמת רק עשרה אנשים שנשארו מצביעים ואז זה לא ממש. זה לא.

רותם: בדיוק דמוקרטיה. בדיוק בדיוק. לא בדיוק דמוקרטיה.

עמיר: טוב, לא בדיוק דמוקרטיה.

רותם: אני מחזיר אותך רגע לסיפור שלי כילדה. זוכרת את הצעקות. אחד הדברים שהיה קורה באופן קבוע זה אימא שלי הייתה חוזרת מהספה וישר מתחילים הריכולים. שמעת מה הוא אמר? ככה הוא התלונן. ככה הוא זה. וזו בדיוק הפינה הקבועה שלנו בפודקאסט שלנו. קומת ביניים, תיבת התלונות כמידי פרק סיפורים, ככה הגוש של הגוש מסיפורי ועדי הבתים. תיבת התלונות הנה סיפור ראשון.

עמיר: אז הפעם זו תלונה שלי כלפי בעלי מקצוע. אוקיי, זה דווקא לא סיפור אמיתי. כל הסיפורים שאנחנו נשמע בפודקאסט זה זה מקרים אמיתיים. שום דבר לא הולך טוב. יש לנו סטוק כל שבוע. כן, בעל מקצוע מגיע עם משאית למגדל מאוד גדול כדי להיכנס לחניון התת קרקעי ויש שלט שאומר כניסה לרכבים עד גובה 220. אוקיי, והרכב שלו מעל 20.

רותם: אבל הוא ישראלי.

עמיר: אבל הוא ישראלי אז הוא מנסה להיכנס והוא מצליח.

רותם: כמעט כי הוא חושב שהוא מתאים.

עמיר: לו כי הוא רואה שהפתח.

רותם: קצת יותר גבוה. אוקיי. נכנס אז הוא נכנס.

עמיר: הוא נכנס והוא נותן גז ואיזה יופי. והוא הגיע לסוף הכביש במינוס אחד והוא עושה סיבוב למינוס שתיים והוא נותן גז אבל במינוס שתיים למינוס שלוש. הגובה הוא כבר רק שתיים עשרה ואבוי. עכשיו יצא לך להיכנס לפרויקטים גדולים למגדלים גדולים ולהסתכל קצת בחניונים למעלה?

רותם: אני בעיקר מסתכלת על מכוניות בחניה.

עמיר: תעיפי את המבט למעלה. תראי שהיום כל הצנרת של הבניין.

רותם: לא.

עמיר: תלויה בגובה במקרה וזה נקרא צנרת גברית והוא נכנס במשהו כמו 60 קמש ופירק את הדבר הזה.

רותם: אוי ואבוי.

עמיר: עכשיו נראה אותך מתקן את צנרת בגובה של 60 מטר שנשברה וזהו.

רותם: אין אין. הלך המים לכל הבניין.

עמיר: כמות המים שיצאה שם בכמות השעות הציפה את כל החניון. הציף את המעליות נזק של מאות אלפי שקלים וזה בגלל שהישראלי לא מקשיב להוראות.

רותם: ומי ישלם את הנזק?

עמיר: במקרה הזה אם.

רותם: יש.

עמיר: ביטוח? קודם כל הוועד וחברת הניהול קנו פוליסת ביטוח מתאימה לבניין. מזל אז הביטוח משלם את זה. אבל הביטוח אחר כך יתבע את הביטוח של אותו.

רותם: בעל מקצוע.

עמיר: בדיוק, את פוליסת רכב של אותו בעל מקצוע שלמרות שיש שלט הוא החליט שהוא בכל זאת חכם יותר ממה ממאורעות השילוט ונסע בכל זאת, וזה כנראה כבר בבתי משפט בעוד כמה שנים.

רותם: תשמע, זו חתיכת תלונה לפתוח איתה את העונה שלנו. איזו תלונות מחכות לנו במשך העונה? בתיבת התלונות? זה יהיה סופר סופר מעניין. עד כאן הפרק הראשון של קומת ביניים. עמיר בר-עוז. תודה רבה לך נעמת לי מאוד. אני ממש מחכה לסיפורים הבאים ומרגיש לי שהמסר המרכזי מהפרק הזה, עמיר, זה שבפעם הבאה שאתם פוגשים את ועד הבית שלכם בלובי בחדר המדרגות.

עמיר: משפט אחד של נעליך. תנו חיבוק. או שאל נעליך. תנו חיבוק, תנו רספקט, תנו חיבוק.

רותם: הבן אדם מתנדב כל היום טלפונים כל היום תלונות, תנו לו חיבוק, תגידו לו מילה טובה ולא רק מילה טובה.

עמיר: זה הסוד. תגידו לו איזה יופי נראה לו כל הכבוד!

רותם: יפה. אז תודה רבה למפיק הפודקאסט הזה אבי בליקי, לצלם שלנו דניאל רוטמן לתכנית השידור שלנו מאיה קנולר אנחנו ניפגש בפרק הבא של קומת ביניים. תודה.