רותם: שלום וברוכים הבאים לעוד פרק של קומת ביניים. הפודקאסט שמכנס תחת קורת גג אחת את כל עולם ועדי הבתים וניהול הבתים המשותפים בישראל וכל מה שביניהם, ותאמינו לנו שיש הרבה מאוד מה שביניהם. אז איתי כאן באולפן עמיר בר-עוז, מנכ"ל ובעלים משותפים של בר-עוז, המרכז לביטוח בתים משותפים. שלום עמיר.

עמיר: שלום רותם.

רותם: תשמע עמיר, לתחושתי חלק מהמאזינים הוא אמנם קטן. אחוז קטן ממנו נמצא תחת קורת הגג של ועדי הבתים. חלק גדול יותר נמצא תחת קורת הגג של הדיירים. אממה, איכשהו שני הצדדים הללו תמיד אוהבים להתלונן אחד על השני. ההוא לא שילם, הוועד לא מנקה, ההוא לא מפנה, ואתה כבר כמה שבועות משכנע אותי אולי להתנדב להיות ועד הבית. אבל מה? אני שואלת את עצמי רגע לפני שאני לוקחת את ההחלטות האלה. מה אני יכולה לעשות כוועד בית? זאת אומרת, עכשיו אני רוצה לקבל החלטות כלפי הדיירים שלי. אני רוצה לקבל החלטה. לא יודעת מה השכנים מספר אחת בחניה, הולכת לשכן שהוא נכה אבל הוא לא רשום בטאבו. זה חוקי? מותר לי לעשות את זה? האם דייר שלא מרוצה מהתפקוד שלו יכול לתבוע אותי? אני חשופה לתביעות? או אולי בכלל השאלה הגדולה מעל כל זה: אני צריכה עורך דין צמוד אם אני רוצה להיות ועד בית.

עמיר: זה נשמע ככה. זה נשמע ככה שאת צריכה עורך דין צמוד וזה לא רחוק מהמציאות. ועד בית היום שמנהל קומפלקס של בניין של 30 דירות ויותר ואפילו גם מעל 20, מנהל מערכות מורכבות מקבל החלטות רבות. לא תמיד הוא הולך ובודק אם זה חוקי, והרבה פעמים פועל בצורה לא חוקית, לא בכוונה, מחוסר ידע, והדבר מוביל לא מעט לסכסוכי שכנים ותביעות. ואני אגיד לך יותר מזה, ככל שהבניין יותר מורכב, אז גם רמת האירועים המוזרים הולכת וצומחת. אני רואה כל שבוע לפחות שלוש ארבע חמש תביעות בין הוועד לשעבר לוועד חדש, בין דיירים לדיירים. ממצב של איך ועד הבית לא שילם את מיסי הוועד במשך שנתיים, האם זה חוקי או לא חוקי שהוא לא ישלם את מיסי הוועד ועד קופה קטנה — מותר להשתמש בה ללא חשבוניות ועד החלטות כבדות משקל כמו אני רוצה לתת הנחה למישהו שהוא בבעיה כלכלית, או.

רותם: שהעסק שלו קרס.

עמיר: שהעסק שלו קרס, או חס וחלילה נכה שאנחנו רוצים להקל עליו ומחליטים שמאפשרים לו לחנות בחניה שהיא משותפת. זה חוקי, זה לא חוקי, מותר, אסור וזה כן. זה נראה כאילו צריך ייעוץ משפטי שוטף.

רותם: אז כמו שהבנת אני כבר מקשיבה לך. אמרת לדאוג לי לעורך דין צמוד, אז דאגתי לעורך דין צמוד כאן באולפן. מי ששוחה כנראה בכל האירועים ההזויים האלה, המטורפים האלה יום יום, שעה שעה. עורך הדין עופר שחל, שמצטרף אלינו כאן באולפן, מומחה לבתים משותפים ופינוי בינוי, הוא מחבר הספר המדריך השלם לבית המשותף. שלום לך! אהלן. הקשבת קצת לשיחה הקצרה שלנו היום? יכולתי לסכסך ביניכם יותר, אבל תודה רבה. אנחנו ביחסי שכנות טובים. ככה להרוס לנו? מה פתאום אתה מסכים עם הטענה שהיום כדי לנהל בית משותף צריך ייעוץ משפטי צמוד?

עו"ד עופר שחל: כמעט שכן. אני מסכים כי זה לא קופה קטנה, זה כבר כסף גדול. במגדלים יש הרבה כסף שאתה לוקח בית של מאה דיירים וכל אחד שם כל חודש 700 ₪ 500 ₪. הקופה היא כבר לא קטנה וכשיש כסף גדול לפעמים יש גם סכסוכים גדולים.

רותם: אני אגיד תמיד. יש. אתה אומר לפעמים מעדן. שכסף. גדול נכנס. לרוב מגיעים הסכסוכים. רק לפתיח.

עו"ד עופר שחל: שלך. תיקון קטן. זה נכון להציג את זה כאילו יש שני עולמות עולם הוועד ועולם בעלי הדירות שאינם בוועד, אבל סך הכול מי בוועד.

רותם: הדיירים.

עו"ד עופר שחל: הדיירים.

רותם: ולכן.

עו"ד עופר שחל: אחד הדברים שאני ממליץ עליהם בספר זה לעשות סבב. אני לא אוהב ועד שהוא נצחי, אפילו אם יש איזה מישהו שיש לו המון זמן פנוי והוא עבד לבד והוא כבר שנים בוועד זה מתכון לצרות.

רותם: אתה בעד שיטת הבחירות האמריקאית? שתי קדנציות לא מה שקורה בישראל נכון?

עו"ד עופר שחל: וסבב אפילו קח בית של 30 דירות. שלושה אנשים בוועד כל 10 שנים תהיה בוועד.

עמיר: תשמע, אני לא חשבתי על זה. אני גדלתי בחולון במרבד הקסמים ואני זוכר כל שנה זה היה עולה קומה קומה, עברה קומה ראשונה. אח"כ זה היה קומה שנייה, קומה שלישית וזה היה הסבב ואי אפשר היה להתחמק מזה. מה אתה.

רותם: רוצה?

עמיר: אין דבר כזה עכשיו. ארבע המשפחות שהיו בכל קומה היו צריכות להחליט ביניהם איך הן מתחלקות בוועד.

עו"ד עופר שחל: תשמע, זו דרך נהדרת. אף אחד לא יכול להגיד רגע, זה הוועד, אין את החיץ הזה. ואני גם עובד בהתנדבות כי אתה אמרת מה זה ועד שלא משלם? היום בגלל שהנושאים יותר מסובכים. תשלמו לעורך הדין. לא תשלמו לעצמכם כי צריך ייעוץ צמוד. בבתים גדולים זה יעוץ אפילו חוסך. נכון שאני עורך דין וזה צפוי שאני אומר את זה, אבל אני יכול לחסוך המון סכסוכים.

רותם: אני רגע רוצה רגע צעד אחד אחורה. מה בכלל באמת המעמד המשפטי של ועד הבית? זאת אומרת או או אתה יודע מה? השיניים המשפטיות שיש לוועד בית, נגיד מול סרבני תשלומים.

עו"ד עופר שחל: כן, ועד בית נציגות בית משותף היא אישיות משפטית נפרדת. זה קצת כמו חברה. אפשר לתבוע אותה.

רותם: אפשר לתבוע את ועד הבית?

עו"ד עופר שחל: כן. בהבדל מהאנשים בשר ודם כי הם מתחלפים יכולה תביעה בשנה מסוימת להיות של ועד שיש בו אנשים מסוימים, אבל בשנה הבאה כבר זה יהיה ועד אחר, אבל זו אישיות משפטית נפרדת. ועד יכול לנהל תביעות. לוועד יש סמכות על פי חוק לגבות אם מישהו שלא משלם חוק המקרקעין. הבעיה אצלנו באמת וזה עושה הרבה פרנסה לעורכי דין שהרוב הוא מיושן מאוד. אני חושב שחלק.

עמיר: החוק.

עו"ד עופר שחל: נחקק בשנות השבעים, כשלא היו מגדלים. אתה יודע שלאה גולדברג לא עדכנית. לאה גולדברג כתבה דירה להשכיר. היא פותחת שם ויש מגדל גבוה בן חמש קומות. זה פחות או יותר שנות החוק. עזוב, לכן הוא לא מעודכן.

רותם: יש עוד דברים שצריך להוציא מהחוק בסיפור דירה להשכיר? לא ניכנס אליהם.

עו"ד עופר שחל: דווקא מעלית שבת למשל, יש המון המון תיקונים בחוק וכולי. זאת אומרת, זה לא מעניין אף אחד. בית משותף. ההתנהלות היומיומית שלו לא מעניינת אף אחד. אתה יודע שמה שהציעו לי בטיקטוק לרוץ בבית משותף כמפלגה של בית משותף, תראה למה יש סכסוכים כל כך רבים. אנחנו באים הביתה. אנחנו רגישים יותר לרעש, ללכלוך. אני באה הביתה. זה הבית שלי. מה אתה מעשן לי מתחת למרפסת כמו קטר? אנשים נכנסים ללחץ. זה חיכוך תמידי.

עמיר: היום עושים מנגל.

עו"ד עופר שחל: תעשה מנגל תזמין אותי. אין בעיה. אגב, מותר לעשות מנגל?

רותם: אני רגע חוזרת למשפט שאמרת קודם. ייעוץ משפטי יכול למנוע לא מעט סכסוכים. תסביר לי אולי דרך דוגמא.

עו"ד עופר שחל: כן, יש המון נושאים שבאמת אנשים לא יודעים אותם מה מותר ומה אסור. אני חושב שגם נציגות בית, גם כדי לא לסכן את עצמן, לא לעשות דברים בתום לב שהם לא נכונים, היא יכולה לקחת עורך דין או ריטיינר, אם זה בית גדול, או בייעוץ מזדמן. היום בסך הכל אפשר להתייעץ. זה לא יקר, במיילים אפשר לארגן את זה. יש דרך האגודה לתרבות הדיור. אחת הסיבות שכתבתי את הספר היא שאנשים יקנו ספר שהוא לא בשפה משפטית קשה. והגדרתי את כל השאלות האלה שאתם שואלים בתשובות פשוטות אני מקווה והוא מתעדכן. אני חושב שעורך דין בדילמות מסוימות, למשל, ניקח דוגמה. כן, בית ישן צריך שיפוץ. האם צריך לבחור את השיפוץ הכי זול? את השיפוצניק הכי זול. הרי מקבלים הצעות אני מקבל. מקבלים הצעות איך בוחרים את השיפוץ וזה הרבה כסף יכול להגיע להרבה כסף. איך מנהלים את השיפוץ? פתאום נכנסים למצב שאנשים שגם עובדים הם מתנדבים בדרך כלל בוועד הם גם עובדים וזה לא הסיפור היחידי שלהם. יכולים להיכנס לבעיה קשה. ייעוץ משפטי זה נראה הוצאה כספית, אבל בדברים מסוימים הוא מוריד את הסיכון. סיכון מאוד מאוד.

עמיר: גדול. לצערי הרב אני פשוט רואה כל כך הרבה מקרים שעופר צודק. ברגע שהוועד עושה החלטות לפי החוק ולפי מהלכים זה חוסם אחר כך את התביעה המשפטית של דייר שלא מרוצה מההחלטה ומנסה לתבוע אותו על הנזק שכביכול הוא גרם לו. אני יכול להגיד שבאמת יש גם את האגודה לתרבות הדיור שעושה עבודה נהדרת ונותנת מענה ראשוני לעשרות אלפי בתים משותפים. יש את חברות הניהול. חלק מחברות הניהול נותנות כחלק מהשירותים שלהן גם ייעוץ משפטי כזה או אחר. אני יכול להגיד לך שאנחנו מהביטוח למרות שאנחנו בכלל מהאספקט הביטוחי, אבל הוועדים כל הזמן מתקשרים ושואלים זה חוקי, זה לא חוקי, ובגלל הידע הנרחב שיש לנו אנחנו יודעים לתת להם תשובות או להכווין אותם איפה לחפש את התשובות הנכונות. אבל בכל מקרה ועד בית. מעבר לזה שכדאי לו להבין את את את החוק ומה מותר ומה אסור, אז גם כדאי לו לשקף לדיירים את תחומי סמכויות שלו.

רותם: אז בוא נשקף למאזינים לנו מה תחומי הסמכויות שלו מבחינה משפטית?

עו"ד עופר שחל: זה כמו כנסת וממשלה.

רותם: אוקיי.

עו"ד עופר שחל: אסיפת בעלי הדירות זה זה בעצם הכנסת.

רותם: הפרלמנט.

עו"ד עופר שחל: החוקים, החוקים. הוועד הוא הרשות המבצעת. החוק מגדיר את זה ככה הוועד מוסמך לנהל ולתחזק את הרכוש המשותף. הוא לא מוסמך לקבוע למי מותר לשלם.

רותם: כלומר החלטה שנקבעת על הרכוש המשותף היא של כלל.

עו"ד עופר שחל: חברי.

רותם: חברי הבית המשותף, אבל את הביצוע הזה ועד הבית זה.

עו"ד עופר שחל: בדיוק זה ביצוע. עכשיו יש גם היום בהמון המון בתים, בעיקר ישנים את מה שנקרא פינוי בינוי וזה ועד אחר צריך לדעת. יש פה אי הבנה מוחלטת. יש את ועד הבית שמתחזק רכוש משותף.

רותם: שזה רגע אאם נשים בצד לרגע את הסמכויות שלו לגבות את הכסף.

עו"ד עופר שחל: להחליט כמה דמי ועד גובים.

רותם: להזמין את הספקים אם משהו לא מסתדר נכון זה.

עו"ד עופר שחל: התפוזים אם יש. יש היום פרויקטים של נדל"ן.

רותם: כן.

עו"ד עופר שחל: שועד בית לא מוסמך לדון בהם זה חוק אחר. צריך בו נציגות, אבל זה פרוטוקול אחר, זה הסדר אחר. ואם אני לא טועה ותקן אותי אתה המומחה. זה אפילו לא מכוסה בביטוח כי זה לא נציגות הבית הרגילה.

רותם: זאת אומרת שאם בטעות.

עמיר: אפילו ביטוח נפרד, זאת אומרת שבניין מחליט שהוא רוצה למנות נציגות שתבחן את כל נושא של פינוי בינוי.

עו"ד עופר שחל: תבחר יזם.

עמיר: תתחיל לקבל החלטות.

רותם: קודם כל תראה שיש הסכמה של עד 60 אחוזים. עדיין כמה צריך שבעים ושבעה אחוזים?

עמיר: אז קודם כל הנציגות צריכה להבין שזה לא בסמכותה לקבל את ההחלטות. מה בסמכותה זה לארגן את המפגש הראשוני שבו הם בצורה חוקית, יבחרו נציגות שתתחיל להוביל את הפעילות הזאת ולפעילות הזאת. הם גם צריכים לרכוש ביטוח נפרד.

רותם: ממה.

עמיר: שדומה לביטוח דירקטורים, בחברות שיגן עליהם מפני תביעות עתידיות של הדיירים על שגיאות שהם קיבלו בהחלטות בתום לב.

רותם: זאת אומרת שלא יעשו את הטעות שייקחו את הוועד הבית הרגיל שמנהלת הבית המשותף ישימו אותו גם על אותו ועד שמנהלת פינוי בינוי הם חשופים. ככה זה אסור על פי החוק.

עו"ד עופר שחל: או שבוחרים אותם בנפרד.

עמיר: בחרו בנפרד את אותם חברים, אבל מניסיון זה מעמסה יותר מידי גדולה. תחשבי שאת עכשיו צריכה לעשות להיות אחראית גם על השיפוץ של הבית שלכם. וחוץ מזה, את גם צריכה עכשיו לתפעל את לעשות עוד מיליון ואחד דברים במקביל. עדיף לעשות הפרדה שמי שאחראי על חברת הניהול, על המנקים, על הביטוח, על כל הספקים, על הגנן, על כל גביית מס ועד זה יהיה נציגות ה. והיה ויש פה באמת מצב שרוצים להגיע לפינוי בינוי, למנות נציגות ייעודית עם תקציב נפרד, עם ביטוח נפרד, והם כבר באמת יצטרכו לעשות פגישות גם נפרדות שמציגות את ההתקדמות שלהם מול העירייה, מול יזמים פוטנציאליים וכו'.

עו"ד עופר שחל: תגיד רגע, בהמשך לדברים שלך ככה ותקן אותם ותגידו לי מה אתה אומר? בגלל בעיית הביטוח כאשר אנחנו עוברים לנציגות של הפינוי בינוי הפרויקט הגדול הזה. מה שאני עושה בפרוטוקול של הבחירה אני מכניס סעיפים שאומרים ובעלי הדירות חותמים על זה. הוועד לא יהיה אחראי אישית. אי אפשר לתבוע אותו. כל אחד מחברי הנציגות של הפינוי בינוי. הם עושים עבודה, אבל הם לא אחראים אישית כלפי בעלי הדירות גם אם הם טעו. אי אפשר לתבוע אותם.

עמיר: אז אתה לא העורך דין היחידי שעושה את זה. אני מכיר כמה וכמה בתחום שכולם מוסיפים את הסעיף הזה. אני בטענה שזה סעיף לא חוקי והוא לא יעמוד בבית משפט. ואותו דייר יתבע אותך. וכשהוא יתבע אותך לא יעזור הסעיף הזה. ושופט יכול להגיד שזה סעיף לא חוקי. מקפח סלאש. מה שאתה רק רוצה. אבל בסופו של דבר שופטים לא מתייחסים. הם מתייחסים לחלש. תמיד תמיד.

רותם: אתה לא צריך לשכנע.

עו"ד עופר שחל: אותי.

רותם: הדייר שנפגע זה כמו בחוזה עובד מעסיק שלא מתנהלת כאן. אין לך שעות.

עמיר: נוספות. אני מחתים אותך שלא תקבל שעות.

עו"ד עופר שחל: אומרים לך לא אחראים על הרכב שלך.

רותם: חברים, אני רגע רוצה לשים את עניין פינוי הבינוי שנייה בצד, כי אין לנו כנראה גם פרק שנקדיש רק לפינוי בינוי, שזה נושא מאוד מאוד גדול. ואני חוזרת רגע, עוד פעם לעניין הבית המשותף והוועד הבית הרגיל? באיזה אופן ובאיזו צורה משפטית יכול להתמודד דייר שלא מרוצה מתפקוד ועד הבית? אוקיי. לדוגמה, הוא לא מגיש דוחות וקבלות. הוא לא מטפל בבעיות בבניין בזמן. אני לא יודעת מה המעלית מקולקלת שבוע. מה הכלים המשפטיים שיש לו כנגד ועד בית?

עו"ד עופר שחל: בעל דירה, להבדיל מסוחר זה בעיקר בעל דירה זכאי לשקיפות מלאה. זאת אומרת, כשהוא רוצה לראות דוחות הוא פונה לוועד. אם הוא לא מקבל תשובה מה קורה? מה ההוצאות? קבלות? הכנסות? מה עשיתם? אתם משלמים? לא משלמים? מי משלם? צריכה להיות שקיפות מלאה. הוא יכול להגיע אפילו בלי עורך דין למפקח על המקרקעין. יש ערכאה כזאת שהיא קצת כמו בית משפט, אבל יותר היא פחות פורמלית ואפשר להגיע עם סכום מאוד מאוד נמוך, לדרוש ממנה דין וחשבון, לדרוש ממנו פעולות שונות ומשונות. האגודה לתרבות הדיור, שיד ארוכה לה, היא גם כתובת לא רק לוועד, אלא גם לבעלי דירות. אז בעל דירות יכול לפנות וכמובן לפנות לעורכי דין, אבל כלל השקיפות הוא מאוד חשוב. בכלל, שני דברים עובדים בבית משותף. אחד זה שוויון. לא יכול להיות שמישהו ישלם ומישהו ישלם פחות. כלל השוויון נניח שהגשת תביעה נגד דייר סרבן שלא משלם תגיש נגד כל הסרבנים.

עמיר: השוויון יש המון כוח לבית משפט. לבתים משותפים הרבה פעמים הוא מוציא צו, עשה צו, עשה זה. זה כמו החלטה של בית משפט שלום שמורה לוועד הבית לעשות אחת, שתיים, שלוש, ארבע. או מורה לדיירים? אני רואה המון סכסוכים של אי זיפות גג ונזילות שנכנסות לדירות כאלה ואחרות שמרגישות שהוועד לא ביצע מספיק כדי לפתור את הבעיה, והן פונות לסעד משפטי או לאגודה או ישירות למפקח על בתים משותפים, ובדרך כלל למפקח על בתים משותפים. מורה לנציגות לשכור חברה מקצועית שעכשיו תעשה בדיקת רטיבות, הצפה ואיטום, ולפי הממצאים הוא מחייב אותם לבצע את עבודתם נאמנה. ועדים שלא מבצעים את הדבר הזה מגיעים גם לפסיקות עונש כספיות, ואנשים לא מודעים לזה. אבל יש שיניים מאוד חדות לבית המשפט הזה.

רותם: כמי שמתמודד אמרנו יום יום. במציאות המשפטית המטורללת הזו יש איזה שהוא נושא שחוזר על עצמו בסכסוכים. זאת אומרת, מרבית הסכסוכים עוסקים ב.

עו"ד עופר שחל: כן, הייתי אומר, השלישייה הראשונה זה כסף. כמה אני חייב, כמה אני לא חייב. תחזיר לי. השנייה זה רעש. יש המון רעש בבית משותף. זאת אומרת מורה לזמרה, זה כלב נובח.

עמיר: לפנינו מורה לזמרה.

עו"ד עופר שחל: כן יש לך מתופף בבית?

עמיר: לא. לגבי הכסף אמרתי אני חייב לשאול. אפשר לדרוש מוועד הבית לפרסם בפרהסיה? מי לא שילם את ה?

עו"ד עופר שחל: אני חושב שזה חובה. לא כל יום צריך לעשות. לא צריך לעשות שיימינג אבל מאחר וכשאני משלם, זה רכוש משותף של כולם נכון? אם אתה לא משלם אני מממן אותך.

עמיר: נכון?

עו"ד עופר שחל: לכן באסיפת דיירים בצורה מכובדת לא שיימינג. צריך לקבל דוח מי משלם ומי לא משלם? אין דיסקרטיות בזה אין. אין. זה לא חסוי, זה מידע פומבי. גם אם תגיש תביעה נגד סרבן אז היא תהיה ידועה. אין על זה דלתיים סגורות זה לא תיק גירושין.

עמיר: אז זו נקודה כואבת. לא סתם שאלתי את עצמי מעוד כזאת. הרבה תביעות דיבה של דיירים נגד ועדי בתים יוצאות נגד זה שהוא סיפר לדיירים אחרים שהוא חייב.

רותם: כל הכבוד! לא אוהבים שנוגעים להם בכסף שמדברים ההוא עם קבוצות הוא לא ההוא. נכון זה כבוד.

עמיר: פגיעה בכבוד שעכשיו אתם יודעים שלא שילמתי את מיסי הוועד.

רותם: אבל אז אני אגיד לך מה דיבר.

עו"ד עופר שחל: ומה לא.

רותם: בדיוק, אומר פה עורך דין שחל שאין קייס לדבר.

עו"ד עופר שחל: מידע עובדתי. המידע העובדתי נטו הוא לא דיבה, אבל אם אתה אחרי זה בקבוצת דיירים אומר וואלה איזה קמצן, איזה קמצן והוא מבזבז על זה אז זה דיבה. צריך להיזהר.

עמיר: דוגמה נוספת, יאללה, אני נותן: דייר שלא שילם מס ועד ועכשיו מתלונן על ניקיון ועונים לו בקבוצת הוואטסאפ תשלם. קודם תסתום את הפה, תשלם קודם ואז נדבר. אין לך זכות דיבור.

עו"ד עופר שחל: יש לו.

עמיר: יש.

רותם: לו יש לו למרות שהוא לא שילם.

עו"ד עופר שחל: לו. כן כן אפילו יכול להיבחר כיושב ראש הוועד.

רותם: אז אני רגע חוזרת לרשימת הנושאים. אז אמרנו כסף ברור, לא מפתיע.

עו"ד עופר שחל: רעש.

רותם: רעש.

עו"ד עופר שחל: המון המון מטרדי רעש. אנשים רוצים שקט.

רותם: שיפסיקו לעשות.

עו"ד עופר שחל: לי.

רותם: המון.

עו"ד עופר שחל: פרנסה.

רותם: לעשות לי קריוקי במרפסת.

עמיר: איך? כי אני נזכר בלא מעט סיפורים שהם איתי.

רותם: אני לא כזה. תן לי.

עמיר: שתיים בלילה.

רותם: נו, הנה בבקשה.

עמיר: הדיירת או הדייר עם יותר מדי קולות וגניחות. מה עושים?

רותם: יואו, אני שמעתי סיפור על זה.

עמיר: זה אמיתי?

רותם: אני שמעתי מהסיפור שחבר שאני מכירה תלה שלט אם אפשר לכבד אותו בלילה.

עו"ד עופר שחל: כי זה דווקא רעש שיכול לעורר, אבל יש רעשים מעצבנים. השלישי השלישי.

עמיר: אני גרתי ב. אני כבר לא גר בבניין הזה בגבעתיים והיה אצלנו קולות כן ותמיד אחרי הקולות האלה, כשהיינו יורדים במעלית.

רותם: היה ריח.

עמיר: לא נעים. אשתי הייתה אומרת שהיא הייתה יורדת בזה, היא אומרת לה זה לא אני, זה לא אנחנו.

רותם: אוי אוי אוי.

עמיר: זה היה כזה.

עו"ד עופר שחל: השלישי זה השתלטות.

רותם: על הרכוש המשותף.

עו"ד עופר שחל: חצר, גג. זה סגר, זה פתאום נעל את המקלט וזה מחסן. השתלטו על זה דבר חמור.

רותם: טוב, אז אחרי שנתת לנו את ככה את הרשימה, בוא נגיד הנפוצה ביותר. אז אני אספר לך שבכל פרק שלנו בקומת ביניים יש פינה שנקראת תיבת התלונות. אוקיי, אנחנו נורא אוהבים לשמוע את הסיפורים. סיפורי הקצה של העולם הנפלא הזה שנקרא ועדי בתים ובתים משותפים וכעורך דין בתחום. אני בטוחה שיש לך אינספור כאלה, אז בוא תבחר לנו איזה אחד.

עו"ד עופר שחל: ככה יש עוד המון. אז אולי נלך למשהו שהוא אקטואלי אצלי. לאחרונה היה לי תיק מאוד מעניין בחיפה. אני לא יכול לתת יותר מדי פרטים, אבל בחיפה יש נוף. ודירת הגן שתלו ברושים ויש להם נטייה לעלות יפה מאוד. שתלו וגידלו אותם והברוש מתחיל להסתיר את הנוף. אז בהתחלה אני כותב מכתב וזה בדרך החוקית, אבל אחר כך, כאשר בעל דירת הגן אומר אני לא מוכן לשמוע. מה פתאום, זאת זכותי. העץ שלי. אני רואה שיש שקט קצת מהלקוח ואני שואל אותו תגיד לי מה קורה? מה? מה קורה בחיפה? הוא אומר עזוב, הכל נפתר. מה קרה? הוא מביא לי תמונות ולפתע הברושים הפכו להיות מאוד מאוד מדולדלים ויש חשש להרעלה. חשש גדול להרעלה. איך קוראים למקצוע הזה? מי זה שבודק לגבי עצים.

עמיר: את אגרונום, אגרונום?

עו"ד עופר שחל: אגרונום? כן, אז זה הופך להיות תיק של אגרונומיה?

רותם: יואו מה השכנים הרעילו את העצים אני לכאורה בשפה.

עו"ד עופר שחל: משפטית לכאורה זכות השתיקה. אבל משהו קרה לעצים והנוף חזר להיות מלא ויפה.

רותם: הרעלת עצים.

עמיר: השיטה הישנה תמיד עובדת. השכן חוסם את החניה. אפשר להוריד אוויר? אפשר גם יותר. זה עובד.

רותם: אנחנו חברים, כל המאזינים. אנחנו לא מעודדים חלילה לפנות בדרכים לא מקובלות כדי לפתור סכסוכים משפטיים שחלילה לא יישמע ככה. בוא נקרא לזה ככה. לסיום, טיפ לנציגות ועד הבית הכי חשוב מבחינה משפטית אל מול הדיירים שלהם.

עו"ד עופר שחל: אני אתן טיפ הוא מנוגד למקצוע שלי. זה ממש אובדן פרנסה, אבל זה פותר לפחות 50 אחוז אם לא יותר. אל תתחילו בכוח. הכל זה גישה. יש מישהו שחייב כסף? עדיף לבוא בערב ברגוע, לא במכתבים. קודם כל בדרך יפה. אולי הוא שכח אפילו זה ששם את האשפה מחוץ לדלת עד הבוקר. אתה יכול לבוא אליי כי 90 אחוז לא 90 אחוז. כמעט 80 אחוז זה הדרך שבה אתה מתחיל את הסכסוך. אחר כך לא זוכרים. זה גם נכון לדעתי בזוגיות, אבל אני לא מומחה לזוגיות. אני מומחה בבתים משותפים.

רותם: יפה. אני חושבת שאם הטיפ הזה אנחנו נסיים. ואגב זה נראה לי טיפ. אתה יודע, אתה יודע, אני נוכחתי לגלות מפרק לפרק שכל הטיפים שקשורים לוועדי הבתים בבתים משותפים נוכל לקחת אותם לחיים עצמם באופן כללי. אז זה טיפ גם לחיים עצמם? כן. עורך הדין עופר שחל, מומחה לבתים משותפים, פינוי בינוי ומחבר הספר המדריך השלם לבית המשותף. תודה רבה שהגעת. תודה לפודקאסט שלנו. עמיר בר-עוז תודה. גם לך יש את המשפט הזה. אל תדאג, אמר הדג. יש לי עורך דין כריש. כל מה שאתם צריכים זה עורך דין כריש אחד כשאתם בניהול בית משותף שכזה. תודה לכם שהאזנתם. תודה למפיק הפודקאסט שלנו אבי בליקי, לצלם שלנו דניאל רוטמן ולטכנאי השידור גיא סנדלר אנחנו נשתמע ונתראה בפרק הבא של קומת ביניים.