רותם: שלום וברוכים הבאים לעוד פרק של קומת ביניים. הפודקאסט שמכנס תחת קורת גג אחת את עולם ועדי הבתים וניהול בתים משותפים בישראל וכל מה שיש ביניהם, ויש לא מעט ביניהם איתי כאן עמיר בר-עוז, מנכ"ל ובעלים משותפים של בר-עוז, המרכז לביטוח בתים משותפים. שלום עמיר. היי רותם. אני רוצה שהיום אנחנו נדבר על האבולוציה של הדבר הזה שנקרא ועד בית. אתה יודע. אמנם אני בת שלושים ושבע בואכה שמונה, אבל אני כן זוכרת איך ועד הבית היה מתנהל. פעם היינו מגיעים, רואים שלט על הדלת, כניסה, שלט במעלית. לא להשאיר פח כך וככה זה עדיין קורה. אבל לא ראשון.

עמיר: לא יהיה מים עד השעה ארבע. אני זוכרת את זה בתור ילדה.

רותם: או ביום ראשון בשמונה בערב מתכנסים או אני מכירה טוב טוב את הדפיקות בדלת בשעה שמונה בערב של היי חברים, חסר לי צ'ק על חודש אוקטובר, נכון? ככה זה היה.

עמיר: היה יום איסוף צ'קים שהיה לכל הבניין. צריך להיות מוכן ואחר כך יום נוסף. לכל אלה ששכחו להיות בבית.

רותם: איזה נורא בדיוק? אוי שכחנו, אנחנו מתנצלים. התקדמנו הלאה. יש לנו את קבוצות הוואטסאפ, קבוצת וואטסאפ שדרכה ועד הבית מתנהל. אבל אנחנו מבינים שהקדמה הטכנולוגית מגיעה גם לניהול בתים משותפים, גם לוועד בית, כי אין מה לעשות, שוב הבניינים גדלים. זה נהיה מפלצות וצריך דרך טובה יעילה שלכולם נוח איתה. וכאן נכנסת הקידמה והקדמה הטכנולוגית. אבל היה גם עוד איזה אירוע בדרך ששינה את פני הדברים.

עמיר: נכון, אני מחלק את העולם לעד הקורונה ואחרי הקורונה. אם את נזכרת, בעשור האחרון לא הייתה יותר מדי קידמה פורצת דרך של אפליקציות יותר מדי. אם אתם זוכרים, כשאפל יצאה עם האייפון לעולם אז זה היה בעיקר משחקים. לא היו הרבה אפליקציות. הבנקים יצאו עם אפליקציה לבנק, זה היה הדבר הכי מתקדם, ופתאום בקורונה כל החברות נאלצו לתת שירות מרחוק והם גם חינכו מחדש את השוק. הם חינכו מחדש את כל מי שנמצא בבתים שהוא יכול להשתמש באתרים באזורים של Do it Yourself, והוא יכול להשתמש באפליקציות והוא יכול ואפשר לדחוף לו מידע ויותר מהיר ויותר נוח לבצע פעולות בעזרת אתרים ואפליקציות מאשר להתקשר למוקד שירות ולדרוש שירות. אני יכול להגיד לך שמצאתי את אמא שלי. אני הייתי בשוק, משתמשת באפליקציות בטיקטוק בכל מיני דברים שאתה אומר לעצמך.

רותם: אנשים אומרים תראה לי בטיקטוק, איך עושים? חד משמעית.

עמיר: זאת אומרת, חינוך השוק לא היה רק על הצעירים שאת יכולה להגיד אוקיי, אפליקציה לצעירים, אבל המבוגרים זה ייקח זמן. פשוט לקחו את כל השוק וחינכו אותו מחדש, כולל המבוגרים. ואז הגיע השטף של ביט ופייבוקס ופתאום כל העולם הזה של הפינטק נולד בעשור האחרון בעולם ובישראל, ומה שאנחנו בעצם רוצים להציג היום זה בעצם פלטפורמות לניהול הבית המשותף. יש היום בישראל כמה פלטפורמות ארבע חמש פלטפורמות ראויות, טובות, שנותנות מענה גם בנושא של גביית כספים, גם בנושא של תחזוקה וגם בנושא של ניהול הדיירים. המון המון המון אספקטים והקורונה נתנה לזה קיק מאוד מאוד חזק, בלי הקורונה. אני בספק אם האפליקציות האלה היו נפוצות כמו שהן נפוצות היום והיום במגדלים החדשים מפלצות המגורים האלה, זה כלי עבודה בסיסי. לצד הוואטסאפ הוואטסאפ אף אחד לא מצליח להרוג אותו. ברור. כנראה שגם אי אפשר להרוג אותו.

רותם: אבל לצד בשיתוף.

עמיר: אבל זה בדיוק זה עובד בשיתוף. והיום נדבר על.

רותם: זה. אז אמרת פלטפורמות. אז בדיוק בעניין הזה מצטרף אלינו יחזקאל עיני, שהוא סמנכ"ל שיווק ומכירות ב-OXS פינטק, שהיא גם חברת בת של בר-עוז, המרכז לביטוח, שזה בעצם סטארט אפ שמפתח את הפלטפורמה הזאת לניהול בית בית משותף. אז שלום יחזקאל, תודה, תודה שהצטרפת אלינו. עמיר תיאר פה את הקורונה, אבל אני תמיד אומרת לסטארט אפים כאלה הקורונה מן הסתם ילדה איזשהו צורך בפלטפורמה דיגיטלית כזאת. איפה זיהיתם את הצורך הזה בעיקר?

יחזקאל עיני: בוא נתחיל אולי בהקדמה כי אמרת את המילה פינטק. מה זה בכלל פינטק? כן, כי חלק מהמאזינים כנראה לא מכירים. פינטק. זה בעצם שילוב של שני עולמות עולם הטכנולוגיה ועולם הפיננסים. חברות שבעצם לקחו את הדברים האלה ומשלבות כדי לייצר פתרונות פיננסיים יותר טובים ללקוחות במגוון תחומים. ונתחיל באיפה זיהינו את התחום. בשנת 2018 החברה התחילה לפתח מערכת לחברות ניהול. הם היו צריכים מערכות, והן גם צריכות מערכות שיעזרו להם לנהל את הבניינים וכמות של בניינים, ובעצם צברנו כמות של לקוחות מאוד גדולה והרבה ועדים. אבל אז זיהינו משהו מאוד מעניין. חברות ניהול מה לעשות? מדי פעם מסיימות התקשרות עם בניין וסיימה חברת ניהול התקשרות עם בניין ומגיע הוועד והיא לוקחת את המערכת איתה והוא נשאר בלי כלום. והגיעו אלינו ועדים כאלה ואמרו אני רוצה גם את מה שהיה לי עד היום. ואז בעצם זיהינו שכל הידע שהוועד צובר דרך חברת הניהול או דרך הוועד הולך לאיבוד, ובעצם שם התחלנו לחשוב על הפתרון שיצרנו, על מערכת ייעודית לוועד הבית שתעזור לו לרכז את כל העולמות שהוא צריך לנהל דיירים, תחזוקה, כספים ושכל הידע שהוא צובר במהלך השנים והמידע ואופן הניהול והקבלות וכל מה שיש מסביב יישמר במקום אחד וירוץ לא משנה מי מתחלף בוועד הבית.

רותם: זו אפליקציה. בסוף בסוף בסוף מה שהדייר יקבל זו אפליקציה שתהיה לו לדוגמה לטלפון.

יחזקאל עיני: זה שילוב בעצם של מערכת ניהול לוועד עם אפליקציה לדייר ואולי אחד הדברים המרכזיים שהיו בפיתוח של המערכת שעשינו לבד. זה המחשבה על הדייר. עד אז, בעצם כל מה שחשבו זה על מערכת הניהול. מה טוב לוועד? מה טוב לחברת הניהול? איך זה נראה? זה יהיה נוח, זה לא יהיה נוח, אבל תמיד שוכחים שבעצם יש שני צדדים לאירוע הזה. ואם הדיירים לא יהיו חלק מהדבר הזה אז זה לא יתקיים. זה לא יעזור לך אם תתקין מערכת שאתה תעשה הכל, אבל אף דייר לא יתחבר כי זה לא נוח כי הוא לא יתחבר לדבר הזה.

רותם: לא יגיד.

יחזקאל עיני: לך בדיוק.

רותם: אז איזו מערכת יש OXS פינטק?

יחזקאל עיני: יש לנו שתי מערכות. אחת היא מערכת לחברות ניהול שנקראת OXS לבית המשותף, והשנייה היא מערכת יחסית די חדשה שעלתה לאוויר משהו כמו שנה שנקראת דינג. בעצם, היא לוקחת את כל הצרכים של ועד הבית ומרכזת אותם למקום אחד, וכשאני אומר כל הצרכים זה כל הצרכים, כולל מה שאמרתי מקודם על ניסיון להחליף את קבוצת הוואטסאפ הנוראית הזאת, כי זיהינו גם שם את כל הזירה האלימה שהפכה להיות וכאלה, ובעצם יצרנו מערכת אחת שמכילה הכל.

רותם: תסביר איזה צרכים? אוקיי.

יחזקאל עיני: אז נתחיל. ניהול דיירים? ניהול המידע? מי גר איפה? באיזו דירה? תחשבו על זה כשהתחלנו. באנו ואמרנו אוקיי, תביא את המידע ונטען אותו למערכת. כמות הבניינים שנתקלנו שיש לוועד את כל המידע היא אפסית. עכשיו מה זה כל המידע? זה לא משפחת עיני בדירה אחת. זה בעצם שגרים שם יחזקאל ורותם ואלה הטלפונים שלהם ואלה המיילים שלהם.

עמיר: ומי בעל הדירה? האם יחזקאל הוא בעל הדירה או שהוא שוכר והאם הוא שוכר? אז מאוד מאוד חשוב לדעת מי הבעלים, כי בסוף החובה המשפטית לתשלום כל המיסים זה לא של השוכר. זה של הבעלים.

רותם: נכון.

יחזקאל עיני: נכון? אז בעצם זיהינו שיש שם חוסר מאוד מאוד גדול במידע אז זה מתחיל בזה. אילו דירות יש, וגם הגמישות של מה שזה מאפשר. דברים שנראים טריוויאליים לחלוטין הם לא. אני אתן דוגמה מטופשת: כשיצרנו את המערכת. בעצם כשאתה יוצר כמות דירות אז כל דירה מקבלת מספר מ 1 ומעלה. זה נראה הגיוני לחלוטין. ואז יום אחד מגיע אלינו לקוח ואומר תקשיבו בנו שני בניינים חדשים והקבלן לבניין א עשה את הדירות אחת עד 50, שני בניינים נפרדים לחלוטין ובבניין ב' 51 עד 100. למה? ככה הוא עשה. עכשיו לך תחשוב על זה. כשאתה מפתח אתה אומר אוקיי, יש בניין שהדירות בו מתחילות מ 51. אז בעצם אתה אמור גם לייצר איזושהי גמישות מאוד מאוד גדולה.

עמיר: מספרים מוזרים. אני מחייך כי אני גר במגדל של 140 דירות ששתי הספרות הראשונות זה הקומה.

רותם: 2 ספרות, הראשונות.

עמיר: שתי הספרות הבאות זו הדירה. אני דירה 15. קומה עשירית, דירה מספר חמש. ככה קבעו את זה.

יחזקאל עיני: וואו אוקיי. אז יש גם את זה. ויש גם סתם עניין של קומות. בסדר. מה שאנחנו מכירים זה קומות אחד עד עשר קומות חניון אבל יש. חיפה, ירושלים יש קומות מינוס עם מגורים וכל מיני כאלה. זאת אומרת, צריך מערכת שגם תאפשר את הגמישות הזו בשוני בין בניין לבניין. אוקיי, אז יש את הפן הניהולי. יש את הפן הפיננסי שבו זיהינו בעצם המון המון קשיים. לוועד זה נראה. זה נראה פשוט. בוא תאסוף מ 20 דיירים. כמה זמן זה לוקח?

רותם: זה נורא ואיום.

יחזקאל עיני: מה שמדהים זה שגם רובם לא מצליחים. רוב הוועדים לא מצליחים להבין כמה זמן הם מקדישים לדבר הזה. אני אתן דוגמה קטנה ועד שכולם משלמים בו בזמן. 20 דיירים וכולם עושים לו העברה בנקאית, אותו אמצעי תשלום. בואו נחשוב על התהליך שהוא עושה היום. הוא צריך בעצם להכנס כל יום לבנק שלו, לחשבון הבנק, לזהות ממי מגיעה העברה, לשייך אותה לתשלום הנכון, לרשום אותה איפה שהוא לקח את הקבלות הקטנות האלה שהוא קונה באופיס דיפו או לא יודע איפה ולהתחיל לרשום. יחזקאל עיני 350 ₪ ינואר וכל פעולה כזאת לוקחת גם שלוש ארבע דקות לדירה. תכפילו את זה ב 20 דירות בחודש. הוא יושב לפעמים שעות רק בשביל לטפל בשוטף. אז בעצם הפלטפורמות האלה אמורות לתת לו פתרונות שיעשו את כל התהליכים האלה לבד.

רותם: במערכת הזאת יש מערכת העברת כספים, זאת אומרת.

עמיר: מערכת זיהוי אוטומטית. היא מזהה אחרי פעם אחת שזיהינו את החשבון בנק של בעל דירה מסוימת. מעכשיו כל העברה שהוא יעשה מאותו חשבון הוא יזהה אוטומטית הוא ילך לבדוק במערכת. ממש סוג של AI. איזה חובות יש לו? הוא יוציא לו קבלה מייד והוא יעדכן את המערכת וגם את ועד הבית בלי מעשה ידי אדם.

רותם: פשוט בדיוק. רגע, יש לי שאלה אולי קצת מטופשת. זה עובד כמו הוראת קבע או שאסור לעשות דבר כזה? זאת אומרת.

יחזקאל עיני: יש גם אפשרות להוראת קבע. אחת התובנות שהיו לנו שאתה לא יכול להכריח, אתה לא יכול להכריח דייר איך לשלם.

רותם: בדיוק.

יחזקאל עיני: ולא לתת לו ברירות. אני קורא לזה הוועדים השרופים. יש כאלה שהם באים ואומרים אצלי בבניין רק ככה וככה. עכשיו האם זה לא עובד? זה עובד לחלק אבל זה לא עובד לכולם כי תמיד יש את הדייר. הוא רוצה לשלם בצ'קים וזה רוצה לשלם בביט וזה רוצה בהעברה וזה בכרטיס אשראי וזה בכרטיס אשראי כזה וזה בהוראת קבע.

רותם: אז איך זה מסתדר במערכת כזאת עם כל אחד מה שהוא רוצה משהו אחר?

יחזקאל עיני: המערכת שלנו מחוברת לכל אמצעי התשלום.

רותם: גם לצ'קים.

יחזקאל עיני: ממש. ובעצם גם בצ'קים שזה אחד הדברים הכי נוראיים לוועד, כי הוא מקבל בעצם המון. אף אחד לא משתמש במה שהבנק מציע, שזו שמירת צ'קים כי זה מאוד יקר. זה עולה משהו בין 20 ל 30 ומשהו שקלים לכל צ'ק, אז אף אחד לא ישתמש בזה. והוא ישב כל חודש עם הקלסר הזה שהוא שמר בו צ'קים והוציא את הרשימה והתחיל לעשות את הרישום והפקדה בפתרון שהצענו. בעצם אמרנו אין בעיה, אם הוא רוצה לשלם בצ'קים אז סבבה, רק שהוא ישלם. זה אומר הדייר בעצמו. דרך האפליקציה מפקיד את הצ'ק בעצמו. ובעצם ככה אנחנו מאפשרים לכל דייר לשלם בצורה שנוחה לו.

רותם: אוקיי, אז נגענו בתכלול של הסדר, מי נמצא איפה, נגענו בעניין הפיננסי? מה לגבי קבלת החלטות?

יחזקאל עיני: אז גם לקבלת החלטות?

רותם: אותה קבוצת וואטסאפ שמנסים לנצח?

יחזקאל עיני: אז אחד הדברים המעניינים אני זוכר כשהתחלנו לעבוד על האפיון של המערכת, אז נפגשנו מן הסתם עם מאות חברי ועד ודיירים. רצינו לשמוע את כולם, ובאחד הימים שאני חוזר בערב הביתה. בדיוק עברתי דירה, שכרתי דירה באיזה בניין ואני נכנס ללובי ויש בלובי כיסאות כתר מסודרים כזה. כולנו מכירים את זה וישבו שם שני דיירים וחברת ועד, כולם בגילאי ה 70 צפונה, והם אמורים לקיים אסיפה ואף אחד מהדיירים האחרים לא הגיע. אין שום החלטה שאתה יכול לקבל כמובן עם שני דיירים זה לא יעזור מה הם יעשו שם. וישבתי והתחלתי לשאול שאלות מתי כינסתם וכאלה בשביל להבין והבנו שגם את הדבר הזה אנחנו צריכים לתת להם פתרון. בעולם של היום שחלק מבעלי הדירות לא גרים בבניין, המון דירות שהופכות להיות השקעה מושכרות, אנשים עוברים דירות וכאלה והאפשרות לכנס את כולם ברגע נתון בזמן נתון לנושא שבואו נודה על האמת, לא תמיד מעניין את כולם, גם בעלי דירות. אני מכיר כאלה שאומרים קח כסף, תעזוב אותי בשקט, הפך להיות כמעט בלתי אפשרי. ובעצם מה שיצרנו יצרנו להם פלטפורמה של מערכת הצבעות וקבלת החלטות שאמורה לתת להם מענה, אבל גם שיעמוד בכללים הרגולטוריים. זה אומר יש גם בוואטסאפ אפשרות לסקר כן, אבל אם תקיים סקר של בקבוצת וואטסאפ יכול לבוא דייר ולהגיד זה לא חוקי. למה לא נתתם אפשרות להתדיינות? לא היה מספיק זמן. לא נתתם התראות והכל, ובעצם יצרנו כלי דיגיטלי שמאפשר מאפשר לעשות את האסיפה הזאת בכל רגע נתון, בכל זמן איפה שאתה.

רותם: רוצה, ברמת ההתדיינות.

יחזקאל עיני: ברמת ההתדיינות. חיברנו מערכת צ'אטים לתוך הדבר הזה. הכל נארז בסוף לפרוטוקול הצבעה, כולל תמלול של כל ההצבעה.

עמיר: זאת אומרת, ועד בית יכול נגיד לקבל שלוש הצעות מחיר לשיפוץ הגינה. ואז פותח הצבעה בנושא הזה, כי צריך לעשות גבייה של נגיד 800 שקלים מכל דייר. כן, זאת אומרת, אני בדקתי שלוש חברות גינון. הנה הצעות מחיר. זה יותר נראה לי מקצועי, זה פחות. על זה קיבלתי המלצות ככה וככה וככה. מי בעד? מי נגד? אני פותחת הצבעה למשך שבועיים כולם יכולים לעיין בהצעות מחיר ולשאול שאלות ואני אגיב. וכל הצ'אט הזה הוא צ'אט פומבי כדי שכל המידע יהיה חשוף לכלל בעלי הדירות, וכשמסתיים הסקר מסתיימת ההצבעה. כמובן, כל בעל דירה יכול להצביע רק פעם אחת יוצא פרוטוקול מסודר שאומר יתקיים בשבועיים אלה דיון. הנה ההחלטה הנה והכל מתויג בלי.

רותם: לרדת ללובי בשעה שמונה בערב ולהרים את הקול בלובי.

עמיר: בלי כל הצורך לעשות אסיפה של שלוש שעות ולהכניס באסיפה הזאת 12 נושאים ולהצביע על הכל במכה אחת. אתה יכול אחת לחודש אחת לחודשיים לקבל החלטה בצורה חוקית בעזרת כלים טכנולוגיים, ואני אספר לך סוד אחרי שתעשו את זה אף אחד לא ירצה יותר את ה.

רותם: אתה לא יכול לחזור אחורה.

עמיר: אי אפשר לחזור אחורה בדיוק.

רותם: אין ספק שמה שמחפשים אנשים היום בכל תחומי החיים זה נוחות וכמה שפחות מאמץ ובזבוז זמן. הדבר הראשון שעולה לי לראש ברגע שאנחנו מדברים על כל ההטכנולוגיה הנפלאה הזאת — אני טכנולוגית בעצמי. אני מודה אני. אני לא מייצגת. תקרא לזה אולי בני גילי. אני טכנולוגית, אבל בוא נלך הלאה. תיארת את אותם המבוגרים שיושבים על כיסאות הכתר בלובי. כמה חשבתם, כשבניתם את המערכת הזאת שהיא תהיה מספיק מזמינה? גם לאנשים שטכנולוגיה קצת מפחידה אותם.

יחזקאל עיני: המון, זו הייתה המחשבה העיקרית. זה היה קודם כול אחד האתגרים הכי גדולים שיש לנו. כי את אמרת שאת חוששת קצת מטכנולוגיה. אנחנו נתקלנו בכל מיני אירועים של אנשים שחוששים מטכנולוגיה, שברמת הפעלת טלפון. לפעמים יש קושי ואני אתן סתם סיפור. אירחנו כמות של ועדי בתים. המערכת היא מערכת שיושבת על ענן ואפשר להפעיל אותה מכל מקום. ואז ישבה איזו גברת מאד נחמדה ואומרת לנו טוב, איפה מתקינים? ואנחנו כזה עונים תשובה. אנחנו אומרים לה זה לא צריך להתקין, זה על ענן והיא מסתכלת והיא אומרת מי בא להתקין לי? ואנחנו אומרים לה לא צריך. את נכנסת לדפדפן והיה צריך מישהו לשבת איתה ולהגיד לה את רואה, פותחים את הדבר הזה ועושים. אבל אני חושב שנתנו שם מספיק פתרונות, גם עיצוביים וגם טכנולוגיים, כדי להקל. בעצם, רוב הרעיון הוא שאתה תיתן למערכת לעבוד בשבילך, כמו שעמיר למשל דיבר על החלק הפיננסי לעניין של העברות בנקאיות וכאלה. אנחנו הבנו שאם הוא יצטרך לשבת ולהפעיל כלים מתוחכמים זה לא יעבוד כי הוא יברח מזה. ואני חייב להגיד שאנחנו רואים כבר היום הרבה מאוד לקוחות שהמרחק שלהם מטכנולוגיה הוא שמיים וארץ, אבל הם התחילו לעבוד עם המערכת והם התמכרו אליה וזה הפך את החיים שלהם להרבה יותר פשוטים ונוחים וקיצר להם את לוחות הזמנים. בואו נודה על האמת, זה המון זמן פנאי הוועד לוקח את זמן הפנאי שלו לטובת הכלל, וגם בזה אנחנו רוצים לתת לו איזה Benefit להוריד מזה.

עמיר: ועדיין, למרות שהקורונה ולמרות שהמון מבוגרים כבר יודעים להפעיל אפליקציה בטלפון בקלות. לוועד יש את היכולת להחליט על דירה מסוימת שאין לו אפליקציה והוא עושה את הפעולות במקומו. מה שיפה זה שהמערכת רושמת את זה, היא אומרת. הוועד עשה במקום רותם את התשלום בכרטיס אשראי או את ההצבעה, והכל נרשם בפרוטוקול בצורה בצורה שקופה ומסודרת. יותר מזה אני יכול להגיד לך כשעלינו לאוויר אז היו לנו הרבה מקרים של ועדים שפשוט התלוננו שנעלם להם כסף שנעלמו 400 ₪. אתמול היה פה 400 ₪. לאיפה הם נעלמו? ואתה אומר אני לא נגעתי לך בארנק. אנחנו לא נכנסים לשם. יש הפרדה מלאה. ואז הבנו שאנחנו חייבים לבנות במערכת לוג שבעצם כל פיפס שמישהו משנה או מבצע פעולה.

רותם: מקבלים כזה.

עמיר: המערכת מתעדת אותו ולכן כל אחד יכול לבדוק מה היה אתמול ומה היה שלשום.

רותם: הקופסה השחורה.

עמיר: הקופסה השחורה פתוחה בפני כולם ואפשר לראות שחבר ועד אחר הוציא 400 ₪ לתשלום כזה וכזה, ואפשר כביכול לתפוס את הפושע או את האחראי על השינוי. אבל השקיפות הזאת היא מייצרת ביטחון ושקט בכלל. כי כמו שדיברנו קודם, מפלצות המגורים האלה הרבה פעמים זה לא ועד אחד. זה ארבעה חמישה נציגים, אחד מטפל באחזקה, השני בגבייה, השלישי הוא החותם השני מול ספקים, הרביעי הוא רק על הפרויקטים של החלפת חשמל בחניון התת קרקעי. אני סתם זורק כרגע דברים והם צריכים לדעת מי עשה מה.

רותם: אני רגע חוזרת לפריזמה הרחבה. פתחנו עם זה שיש היום כמה מספר, כאילו כמה חברות בודדות, פלטפורמות בודדות לניהול בית משותף לוועדי בתים. יש לכם טיפים? עצה איך באמת לבחור פלטפורמה באופן שייטיב כמובן עם ועד הבית והדיירים?

עמיר: תראי, קודם כל צריך זה כמו בגדים. מה שמתאים לאחד לא תמיד מתאים לאחר. אז על טעם וריח אין מה להתווכח. ולכן אני כן ממליץ לכל אחד לבדוק את כל מה שיש בשוק. יחד עם זאת, ההמלצה שלי היא לשים לב שהחברה עובדת עם רישיון כחוק. יש רישיון של כל מי שמתעסק בכסף במדינת ישראל יכול לפעול עם רישיון ובלי רישיון. כמובן שאם אתם פועלים בלי רישיון אז זה פחות טוב. הדבר פשוט נותן יותר ביטחון לוועד הבית שכסף שמנוהל בפלטפורמה של חברה שיש לה רישיון שקיבלה רישיון מהמדינה ומפוקחת על ידי המדינה ועל ידי כל התהליכים שלה. אז שאם חס וחלילה אותה חברה תיקלע לקשיים אז לא יהיה ערבוב של הכספים של כספי הוועד עם כספי אותה חברה, כי אנחנו לא רוצים להגיע למצב שיום אחד החברה נקלעת לקשיים והיא משתמשת בכספים של הדיירים.

רותם: אז ביי ביי.

עמיר: ההמלצה העיקרית שלי זה דבר ראשון לשאול האם יש רישיון? מפה והלאה זה באמת טעם וריח.

רותם: לך יש טיפ?

יחזקאל עיני: בוודאי. אני חושב שהוא צריך להסתכל המון על הגמישות של המערכת ועל החלק של הדיירים. כמו שאמרתי, כי שוב, אם אתה תבחר כלי עבודה שהוא מתאים לך היום זה לא מחייב. א. שהוא יתאים לבאים אחריך ותכף אני אתן סיפור על דווקא חיובי, על מישהו שפיתח איזה כלי מדהים לבד. 2. שהדיירים שלך יתחברו לפלטפורמה ויוכלו להשתמש בה וייהנו להשתמש בה כי אחרת לא עשית כלום. אם אתה תרוץ על מקום אחד והדיירים לא ישתפו עם זה פעולה, אתה ממשיך לעבוד כאילו לא קרה כלום. הסיפור החיובי המרכזי לפני משהו כמו שנתיים. עמיר יום אחד אנחנו עובדים באותו בניין משרדים ונפגשים מדי פעם, ועמיר קורא ואומר אני רוצה שתפגוש לקוח שלי מהביטוח ואני יורד למטה לחדר הישיבות כזה ומגיע הבחור. הוא עבד בגוגל נכון ועובד בגוגל והוא יושב ועמיר אומר לי תראה מה הוא פיתח והבחור פיתח לבד. יש להם. הוא גר במגדל והוא ראה שיש בלאגן בניהול המגדל והוא החליט להיכנס לתמונה והוא פיתח לבד כלים טכנולוגיים להוריד את הכובע באמת לבד, בלי משאבים, בלי כלום, משתמש בכל מה שהוא יודע ופיתח כלים מטורפים. ואנחנו כזה גם רוצים להראות לו את שלנו. תראה, יש לנו כלי גדול כזה.

רותם: ואנחנו.

יחזקאל עיני: יושבים ומראים לו את המערכת. ואז הוא אומר לנו אוקיי, למה אני צריך את זה? והאינסטינקט הראשוני היה הוא לא צריך את זה. הוא באמת פיתח משהו מדהים, ושנינו אומרים.

עמיר: כמעט כל תכונה שחשבנו עליה. כן, הבן אדם כבר הנה עשיתי עם גוגל, הנה עשיתי עם זה, הנה עם זה, הנה עשיתי עם זה.

רותם: ממש.

עמיר: אוטומציה מוחלטת.

יחזקאל עיני: ואז שאלתי אותו שאלה פשוטה ואמרתי לו אוקיי, תגיד לי כמה זמן אתה מתכוון להיות ועד בית כל החיים? והוא אמר לי מה אתה משוגע? מה פתאום אני גומר את השנה הזו? אני עושה סדר ואני עף מהדבר הזה. ואז אני אומר אוקיי, מחר בבוקר, בעוד שנה אתה אתה יוצא החוצה. מי לוקח את הדבר הזה שבנית ומתחזק ובונה את כל הגוגל הזה? ואז הוא כזה מגרד בראש. והוא אומר לא חשבתי על זה אף פעם, כי הוא בעצם מבין שהוא תקוע עם הדבר הזה For Life. וזה בדיוק העניין של הרציפות. גם אם יש חברי ועד שעושים עבודה מדהימה ויש כאלה ונתקלנו באמת. נתקלתי בשנים האחרונות באנשים שרמת הידע שלהם היא כמעט אינסופית, גם אם הוא עושה עבודה מדהימה. אם מחר בבוקר הוא מתחלף, הכל יורד איתו, הולך איתו ואין דרך מסודרת להעביר את זה. אני חושב שזה הדבר העיקרי בפלטפורמות. תרכזו את הידע, תרכזו את המידע, תרכזו את כל מה שאתם עושים, את הפיננסים במקום אחד כדי שתוכלו להעביר את המושכות הלאה. יהיה להם יותר קל להתחיל טוב.

רותם: יחזקאל, אתה באת מוכן מאוד לפודקאסט הזה עם מלא מלא סיפורים. אני מקווה שיש לך עוד אחד בקנה כי אנחנו מסיימים כל פודקאסט בפינה נחמדה שאנחנו קוראים לה תיבת התלונות. כי מה לעשות, דיירים ועדי בתים אנחנו אוהבים להתלונן.

עמיר: לא אוהבים לקטר.

רותם: אוהבים לקטר. אז תן לנו עוד איזה סיפור מהעולם הזה של פלטפורמות וניהול בית.

יחזקאל עיני: מעבר לזה שהרבה פעמים מנסים לערב אותנו אנחנו פלטפורמה סה"כ פלטפורמה דיגיטלית.

רותם: אתם מקבלים תלונות.

יחזקאל עיני: כל הזמן מנסים לערב אותנו בין סכסוכי שכנים לוועדים וכאלה. יושב בחור בתמיכה יום אחד ומקבל פנייה בוואטסאפ מאיזה בחור ואומר לו שלחתם לי חיוב לא נכון. עכשיו אנחנו לא מייצרים את החיוב. זה כלי של הוועד לייצר את החיוב. הוא פונה אליו ואומר לו מנסה להבין. והוא אומר לו תקשיב, אנחנו לא מי שפתח את התשלום, זה הוועד. והוא אומר לו תקשיב, אני אמרתי לוועד שאני מוכן לשלם 300. תוריד לי את זה ל 300 ₪ ומתחיל לצרוח על ילד בן 21 כדי שהוא ייתן לו הנחה. והבחור מנסה להסביר לו אומר לו תקשיב, אנחנו בסך הכל פלטפורמה דיגיטלית. זה כמו שאתה מתקשר למייקרוסופט עכשיו לצעוק על זה שכתוב באקסל ולא עניין אותו, והוא ביקש לדבר עם סמנכ"ל ומנכ"ל ומי לא, ולקח לנו בערך חצי יום להסביר לבן אדם, וגם אז הוא פשוט מחק את האפליקציה כי הוא אמר שאנחנו גובים ממנו תשלומי יתר. אז חבר'ה, כל פעם שאתם מקבלים תשלום זה לא אנחנו. זה הוועד.

רותם: יפה. בקיצור יש דברים שגם הקידמה הטכנולוגית לא תצליח לשנות, בטח בכל הנוגע לתלונות ובטח ובטח תלונות של ישראלים. טוב, בעיקר מה שאנחנו למדנו מהפרק הזה. אנחנו מחפשים את הנוחות והיום הנוחות הזאת קיימת. לא צריך לחשוש ממנה. If you can't beat them, join them כמו שאנחנו אומרים יש את הדרך לנהל מגדל מפלצת עם מלא מלא דיירים בצורה פשוטה שתחסוך לכם זמן ותבחנו את הפלטפורמות שלכם בקפידה. כמו שעמיר אמר אז יחזקאל תודה רבה שהגעת. תודה לכם לפודקאסט שלנו. עמיר בר-עוז כרגיל תודה רבה. תודה רבה, נודה למפיק הפודקאסט אבי בליקי, לצלם שלנו דניאל רוטמן וטכנאי השידור גיא סנדלר. אנחנו ניפגש ונשתמע בפרק הבא של קומת ביניים.