רותם: שלום וברוכים הבאים לעוד פרק של קומת ביניים. הפודקאסט שמכנס תחת קורת גג אחת, את עולם ועדי הבתים וניהול בתים משותפים בישראל ומה שיש ביניהם. ברוב הפרקים ישב לצידי המגיש השותף שלי עמיר בר-עוז, מנכ"ל ובעלים של בר-עוז, המרכז לביטוח בתים משותפים. היום אנחנו קופצים לבריכה העמוקה של העולם שלך, עמיר, וזה ביטוח רכוש משותף. אז קודם כל שלום. שלום שלום. אתה יודע, אנחנו מבטחים כל דבר בחיים שלנו. אנחנו מבטחים את הבריאות שלנו. אנחנו מבטחים את החיים שלנו. אנחנו מבטחים את הרכב שאנחנו קונים. אנחנו מבטחים באמת כל דבר, את את הרכוש בתוך הבית שלנו. נכון, אנחנו צריכים גם לבטח את הרכוש המשותף שנמצא בבניין שבו אנחנו חיים. השאלה היא מה זה בכלל ולמה?

עמיר: אוקיי, אז היום אנחנו נלמד באמת מה המשמעות של ביטוח של בית משותף ולמה צריך אותו. זה לא ביטוח חובה, פשוט מי שלא עושה אותו אחרי שהוא מתחיל לעשות גבייה פרטית מכל בעלי הדירות כדי לשלם הוצאות עבור תאונות שקרו. אז אחרי פעם פעמיים מבינים.

רותם: את החוכמה בדיעבד.

עמיר: חוכמה בדיעבד ומתחילים להכניס למסגרת התקציב. מהר מאוד ועד מבין שבמסגרת התקציב צריך להקצות כסף למעליות. צריך להקצות כסף למנקה וצריך.

רותם: לעשות קודם כל רכוש משותף. מה זה בבית משותף? מה הוא כולל.

עמיר: רכוש משותף בעצם? כולל כל מה שאינו רכוש פרטי? מהרגע שיצאנו ממפתן הבית שלנו — הלובי הקומתי זה רכוש משותף, חדר המדרגות זה רכוש משותף. הלובי בכניסה לבניין רכוש משותף הגינה, החניון התת קרקעי, השבילים, הגג, המעליות, המשאבות, מגבירי לחץ המים, מאגר מים אם יש בבניין. אנחנו לא מעט פעמים מסבירים בפודקאסט שבית משותף זה כמו מפעל קטן. היעלה על הדעת שמפעל בישראל, שהוא עסק לכל דבר כמו ועד בית, יתנהל בלי ביטוח.

רותם: שום סיכוי.

עמיר: לא? ולכן גם פה ועדי בתים בעשורים האחרונים הפנימו שחייבים להכניס את זה למסגרת התקציב והיום זה עבר.

רותם: אגב, זה היה פחות נהוג. זאת אומרת, היה בניינים עם רכוש טוב שלא מבטחים.

עמיר: ממש ככה, ואבא שלי אלי בר-עוז לפני יותר משלושים שנה המציא את התחום. כשהוא הבין שיש פה מוצר. יש פה עולם שלם שאין לו מוצר בישראל והוא הראשון שהביא בעצם את המוצר הזה לתחום.

רותם: מדהים.

עמיר: וזה עסק משפחתי וככה אנחנו בעצם צמחנו וגדלנו להיות המומחים בתחום.

רותם: אז למה צריך באמת לבטח את ה?

עמיר: אוקיי, בוא נתחיל לדבר על זה. רכוש משותף. יש הרבה אירועים תאונתיים שיכולים לקרות ברכוש המשותף, והיום בישראל כל אחד יש לו עורך דין או עורך דין במשפחה ועורכי דין טובים. ועד בית לא יכול להרשות לעצמו שפתאום הוא מקבל איזשהו מכתב תביעה בבית משפט על מיליון וחצי שקל על מישהו. על דייר שהחליק בחדר אשפה ואמבולנס פינה אותו ועכשיו הוא טוען לאחוזי נכות וכל מיני דברים כאלה. זה יכול להתחיל מדברים קטנים שקורים בבניין ועד אירועים גדולים שקורים נזק לרכוש המשותף עצמו. אנחנו תכף נחלק את הביטוח לכמה חלקים כדי להבין יותר לעומק אילו כיסויים יש בפוליסה.

רותם: בוא נעשה את זה בעצם בביטוח של רכוש משותף בבית משותף יש ארבעה סוגי ביטוח. נכון שנכנסים תחת הפוליסה, מה.

עמיר: נכון, אבל דקה לפני שאני נכנס לארבע סוגים האלה, אני נותן את האני-מאמין שלי: אנחנו צריכים לתחקר בניין לפני ביטוח. אנחנו צריכים להבין מה אנחנו מבטחים. אין דין בניין קטן שאין בו מעלית, ויש בו בסך הכל שמונה דירות ועולים בו ברגל שלוש קומות. לא אותו דבר כמו בניין של שש קומות עם חניון תת קרקעי ומחסנים ומשאבות ולא אותו דין כמו מגדל שיש בו בית כנסת וחדר כושר ואולי אפילו סאונה, ורק אחרי שמתחקרים לעומק — כי הוועדים לא יודעים להגיד מה יוצא דופן מבחינתם. אני סתם אתן לך דוגמאות של ועדים שלא הבינו שהם חייבים לדווח על דבר כזה לביטוח. למשל ועד שמשכיר את חדר הדיירים למאמנת כושר שלוש פעמים בשבוע, והיא מזמינה לשם לקוחות לאימון. מבחינתו זה לא משהו מיוחד, אבל הוא לא מכיר את כל התנאים בפוליסה ואת ההחרגות, ולכן סוכנות מקצועית כמונו יושבת לשיחה. קודם כל לפני שהיא מסבירה על הביטוח.

רותם: את הצרכים.

עמיר: בדיוק מה יש בבניין, מה אין. אנחנו נותנים דוגמאות, ממש מפשטים — שיחה של עשר דקות כדי להבין מה עומד מולנו ואז מגיעים לשלב של הביטוח. ועכשיו בואו נקפוץ לביטוח. בעצם הביטוח בבית משותף מתחלק לארבעה חלקים. ביטוח צד ג', שתיכף נרחיב עליו, הוא הבסיס. מעליו יש תביעות אישיות נגד חברי ועד. דיברנו על זה לא מעט בפרקים של ייעוץ משפטי.

רותם: תכף נרחיב.

עמיר: למה בכלל שיתבעו את ועד הבית או.

רותם: אותי באופן אישי למשל?

עמיר: למה שיתבעו אותו? התשובה הפשוטה היא ככה ואנחנו נרחיב בעוד כמה דקות. החלק השלישי זה ביטוח חבות מעבידים שמכסה עובדים של הבניין. אוקיי, והחלק הרביעי שזה החלק המהותי ששם יש את התביעות הכי גדולות ומסיביות — זה ביטוח מבנה שמכסה את כל החלקים שדיברנו עליהם לפני 5 דקות.

רותם: אוקיי, אז אלה ארבעה סוגים. בואו ננסה רגע לגעת בכל אחד כדי להסביר את החשיבות והמהות. אנחנו מתחילים עם ביטוח צד ג'. זה נשמע לי כמו ביטוח צד ג' ברכב — שזה, תובעים אותי.

עמיר: מאוד דומה.

רותם: אוקיי.

עמיר: אבל מרבית הלקוחות לא מבינים את המשמעות של 'תובעים אותי'. למה תובעים אותי? אז בואו נלמד מה זה ביטוח צד ג. זה מאוד פשוט. ביטוח צד ג' מכסה אירועים תאונתיים שקרו ברכוש המשותף ברשלנות של ועד הבית.

רותם: אוקיי, אלה התנאים. אירוע תאונתי.

עמיר: אירוע תאונתי.

רותם: ברכוש.

עמיר: המשותף ברשלנות. עכשיו הפוליסה. החלק העיקרי שלה זה הגנה משפטית, וכדי להפעיל את ההגנה המשפטית לא צריך את שלושת התנאים שציינתי. מספיק שהיה אירוע תאונתי ברכוש המשותף. זכותו של המבוטח להפעיל הגנה משפטית.

רותם: אוקיי, אני רוצה רגע לתת דוגמה עכשיו. אחת הדיירות נפלה בחדר המדרגות.

עמיר: מצוין. אז יש לנו אירוע תאונתי שקרה ברכוש המשותף, והוא זכאי להגנה משפטית. זה לא אומר שהתובעת זכאית לפיצוי, כי כדי שיהיה לנו כיסוי בביטוח צד ג צריך גם להיות רשלנות של הוועד. ואז חברת הביטוח, כשהיא מתחקרת את האירוע לפני שהיא נותנת הגנה משפטית או מחליטה לשפות ולפצות את אותה דיירת, היא בודקת למה היא נפלה.

רותם: אוקיי, נגיד והיא הלכה, אני סתם אומרת הלכה בחדר המדרגות ודרכה על השרוך של הנעל בדיוק נפלה.

עמיר: נשמע לך הגיוני שהוועד אשם פה במשהו? לא בדיוק. כשהילדים שלי היו קטנים — אני בן אדם מאוד גבוה, מטר תשעים וקצת — וכשהם היו זאטוטים בגובה הברכיים, לפעמים הייתי נתקל בהם בלי לשים לב וכמעט נופל. חבר'ה, יש תאונות שפשוט קורות ואף אחד לא אשם. וכשהן קורות ברכוש המשותף עדיין אפשר לתבוע את ועד הבית. אבל אז ועד הבית מקבל בעצם הגנה משפטית. חברת הביטוח נכנסת לנעליו והיא דוחה את התביעה והיא נותנת הגנה משפטית גם בבית המשפט. זה האלף בית של הביטוח. אבל לעומת זאת.

רותם: נניח ואותה דיירת נפלה כי היה שבר בלטה בחדר המדרגות.

עמיר: מתחילה הרשלנות כי ועד הבית צריך לדאוג לתקינות של הרכוש המשותף, ואני ארחיב לכמה דוגמאות במשפט אחד מרצפה שבורה, מעקה מתנדנד ורעוע, מחזיר שמן של דלת כניסה בלובי שהתקלקל ולא תיקנו אותו, ועכשיו הדלת נטרקה על אצבע של ילדה. אני מספר סיפורים אמיתיים שקורים וזה מייצר אחוזי נכות. ובאירועים האלה חברת הביטוח מבינה שהיה כאן כשל, רשלנות של הוועד והיא נכנסת ומפצה או נכנסת למשא ומתן מול התובע. הכל תלוי כמה הוא באמת תובע בגבולות הסביר. אם הוא תובע עכשיו עשרה מיליון שקל על אחוזי נכות של עשרה אחוז, אז ילכו איתו לבית משפט, והשופט יקבע כמה מגיע לו. אבל אם זה דרישות סבירות ובדרך כלל לוקחים עורכי דין, אז עורכי דין יודעים מה סביר ומה לא, אז בדרך כלל מגיעים לפשרה.

רותם: אוקיי, אז זה ביטוח צד ג. ברור לחלוטין. אירוע תאונתי ברכוש המשותף.

עמיר: אני רוצה לתת דוגמאות שלא מכוסות.

רותם: אוקיי.

עמיר: אירועים שהם לא תאונתי. אהה אוקיי, יש הרבה אירועים שקורים בבית משותף שהם פשוט לא.

רותם: לאירועים.

עמיר: תזונתיים. בוא ניתן דוגמא. אחד הדיירים דורש מוועד הבית, ואף מגיש תביעה נגד ועד הבית, כי בחניה שלו חונים לו כל הזמן אורחים, והוא מבקש מוועד הבית להתקין עמודים שיחסמו את האפשרות לרכבים לחנות שם, והוא ביקש כמה פעמים ועד.

רותם: הבית סירב.

עמיר: ועד בית לא עשה את זה, ועכשיו הוא תובע אותו בבית משפט ועכשיו ועד הבית פונה אלינו. יש לי ביטוח, אבל זה לא אירוע תאונתי.

רותם: זאת תביעה שלא מכוסה בביטוח.

עמיר: בדיוק. זאת אומרת, אנחנו צריכים להבין מה הביטוח מכסה ומה לא. הבסיס שלו זה אירוע תאונתי.

רותם: אוקיי, ברור. בוא נעבור לסוג השני, שזה ביטוח תביעות כנגד חברי ועד למה בכלל? זאת אומרת למה בכלל שיתבעו אם יש את האופציה לתבוע את הנציגות עצמה? אם יש צד ג', למה שיעשו תביעה פרסונלית, נקרא לזה, נגד חבר ועד?.

עמיר: אז התשובה הפשוטה היא כי הם יכולים וכי עורכי דין למדו שהם מגישים גם תביעה אישית נגד חבר הוועד. זה סוג של מנוף לחץ. ועד הבית נכנס לטירוף, ממש נלחץ מהאירוע. הוא רוצה להיות מכוסה. הוא מתחיל להתחרט שהוא התנדב בכלל לתפקיד הזה, והרבה פעמים אני רואה חתירה למגע של הוועד לסגור את האירוע בפיצוי גם אם לא מגיע, פשוט מהלחץ לגמור עם זה. וזה סוג של מנוף לחץ כדי ללחוץ על ועד הבית.

רותם: איפה פה הביטוח מכסה את חבר ועד הבית, ובאיזה סוג של תביעה?

עמיר: אז על ביטוח צד ג' יש אפשרות לקנות הרחבה וזה משהו שאנחנו ממליצים לכל ועדי הבתים לקנות הרחבה לתביעות אישיות כנגד חברי הוועד. ואז, כשיש אירועים שבעקבותיהם תובעים את חברי הוועד אישית, אז יש להם בעצם גם הגנה משפטית וגם כיסוי. היה מקרה מאוד מפורסם בירושלים לפני הרבה שנים, שאחד הדיירים החליף את דלת הכניסה שלו ולא פינה אותה — הוציאו את הדלת הישנה ושמו אותה בחדר המדרגות, היא נשענה על אחד הקירות, והדבר הזה נשאר יותר מדי זמן. בסופו של דבר הדלת הזו נפלה והרגה תינוקת. זה אירוע שאני ממש זוכר. זה היה מקרה קיצוני. מקרים אחרים הם מקרים שדיירים מבקשים מוועד הבית לדאוג שאת הקורקינט החשמלי שאחד הדיירים קושר בחדר המדרגות — הוא יכניס אליו הביתה.

רותם: כי זה מפריע לו.

עמיר: זה מפריע לעבור, וכשנכבה האור בחדר המדרגות. אם אתה בדיוק ליד המתקן הזה, אתה יכול להיתקל בו ולהתגלגל במדרגות. ויש עשרות מקרים כאלה בשנה שקורים.

רותם: ואם אותו ועד בית לא עושה את זה.

עמיר: אז יש פה את האפשרות לתבוע אותו בצורה אישית, כי כבר מישהו פנה אליך על איזה שהוא כשל ברכוש המשותף, וזה לא משנה אם אתה מקבל כסף כיושב ראש הוועד או כחברה הנציגות, אתה צריך לפעול לתקן את הליקוי או בהתאם לחוק. ואם החוק אומר שצריך לטפל בזה אתה צריך לטפל בזה.

רותם: באיזה סוג של תביעות אז הביטוח מכסה כל סוג של תביעה נגד חבר, חבר ועד.

עמיר: וזה משהו שחשוב להבין ואנחנו שמים עליו דגש בשיחות עם הוועדים. חברות הביטוח לא מכסות כל תביעה שמגיעה נגד חברי הוועד. קודם כל זה צריך להיות אירוע תאונתי שקשור לניהול של הבית המשותף. אוקיי, אוקיי. דבר שני יש החרגות. יש המון אותיות קטנות של החברות. יש לפחות איזה 8 החרגות בכיסוי הזה. אנחנו לא נדון פה בכולן, אבל נציין שלושה סייגים עיקריים. הסייג הראשון מדבר על הוצאת כספים מקופת הוועד. מה זאת אומרת? ועד בית לא יכול להשתולל עם הקופה ולשפץ את הלובי ולרוקן את הקופה או להתחייב כלפי ספקים בלי שקיבל הרשאה מתאימה מבעלי הדירות. או שהוא חורג מתקציב ואישרו לו שכל דירה תשלם עשרת אלפים שקל על שיפוץ והוא הלך, עשה שיפוץ ב 200 אלף שקל והוא יכול להגיד להם טוב, תתבעו אותי. יש לי כיסוי על תביעות אישיות, לא? אז חריגה מתקציב וניהול הכספים מוציאים אותם מחוץ לפוליסה.

רותם: אוקיי. סייג נוסף.

עמיר: סייג נוסף שנמצא בפוליסה זה אי רכישת כיסוי ביטוחי. מה הכוונה?

רותם: נסביר מה זה אומר.

עמיר: ועדי בתים שבוחרים לעשות את המינימום שבמינימום שזה ביטוח צד ג' עם תביעות אישיות נגד חברי ועד ולא מרחיבים את הפוליסה לפרק הרביעי היקר של ביטוח מבנה. כשיהיה ארוע שריפה או רעידת אדמה או קטסטרופה, אם אחד הדיירים יתבע אותם למה הם לא קנו ביטוח מבנה? אז הכיסוי לתביעות אישיות לא יכסה אותם באירוע כזה. והסעיף שהכי נפוץ זה דיבה, דיבה דיבה.

רותם: בין בעל דירה לוועד בית.

עמיר: בין ועד בית לדיירים.

רותם: אוקיי. מה אתן? דוגמא יפה זה.

עמיר: הרבה ופה זה באמת ללמד את הוועדים איך להתנהג בפרהסיה מול דיירים.

רותם: לא ליפול.

עמיר: לא ליפול בפח כי אין לזה כיסוי וזה מסוכן. המקרה הנפוץ ביותר זה קבוצות הוואטסאפ שיש איזשהו דייר שלא שילם מס ועד חצי שנה או שהוא מתנהג לא יפה או מדבר לא יפה או או יש עליו המון המון תלונות. ואז הוא מתלונן בעצמו על איזה שהוא נגיד על חברת הניהול, על הניקיון בבניין ועד הבית עונה לו משהו בסגנון קודם כל תשלם את החובות שלך. שנה לא שילמת ואז יש לך זכות דיבור. אני אפילו לא נותן לך כאלו קללות. אני נותן.

רותם: לך כאילו הלבין את פניו.

עמיר: ברבים בקבוצת הוואטסאפ. יש דיירים שמיד לוקחים עורך דין — תביעה של 50 אלף שקל ללא הוכחת נזק, צילום של הוואטסאפ הזה ודיון בבית משפט.

רותם: הביטוח לא מכסה והביטוח.

עמיר: לא מכסה את זה.

רותם: נכון? אז מאזינים לנו פה נציגי ועד בית. תיזהרו תתייחסו יפה לדיירים בבניין נכון?

עמיר: צריך לשים את הדגש. מה לא מכוסה בתביעות האישיות? יש הרבה דברים שלא קשורים לתביעות אישיות כמו צו עשה, שזה בקשות של דיירים שהוועד יבצע את תפקידו ויאטום את הגג, לאסוף גבייה מיוחדת כדי להחזיר את המצב לקדמותו של הלובי. כל מיני מצבים וסכסוכים בין דיירים שלא קשורים לאירועים תאונתיים או כספיים שנובעים כתוצאה מפעולה של הוועד. בשביל זה גם הוועד צריך להכין מה שנקרא קופה קטנה לייעוץ משפטי ולדברים שלא מכוסים בביטוח.

רותם: הסוג השלישי זה נקרא חבות מעבידים. מה זה חבות מעבידים?

עמיר: ביטוח צד ג' לא מכסה תביעות של עובדי הבניין. אני אתן דוגמה מאוד פשוטה.

רותם: רגע — צד ג' זה הדיירים, אורחים.

עמיר: כל אדם.

רותם: זר.

עמיר: כל אדם זר.

רותם: אבל לא עובדים.

עמיר: אבל לא עובדים, בדיוק. חבות מעבידים היא המשלים של צד ג', והיא מכסה פציעות של עובדים תוך כדי עבודה בבניין. למשל, המנקה שהחליקה בלובי כי בטעות היו שם יותר מדי מים והיא לא שמה לב, או איש אחזקה שעלה על סולם ואחד השלבים פשוט נשבר לו. זה קורה והוא נופל וניזוק. יש לנו מקרה של עובד אחזקה שעלה על צפרדע של פח אשפה לראות אם ניקו אותה ופשוט החליק פנימה ונפגע בצורה מאוד מאוד קשה בשיניים. יש הרבה הרבה אירועים כאלה.

רותם: אז אם אני כנציגות כוללת בפוליסה שלי חבות מעבידים, במקרה כזה יהיה לי כיסוי ביטוחי.

עמיר: יהיה לך הגנה משפטית.

רותם: הגנה משפטית יהיה.

עמיר: לך קודם כול הגנה משפטית, ואם את מעסיקה ישירה של אותו עובד אז כן.

רותם: אבל עמיר, היום ברוב המקרים חברות הניהול הן המעסיקות. כמה אני צריכה להיות בתביעות מול קבלן שמעסיק עובדים?

עמיר: אז תראי, היום באמת יותר נפוץ להעסיק את כל העובדים בבניין דרך קבלן משנה אם זו חברת ניהול או קבלנים חיצוניים שעובדים עם חברות ניהול. ולא, את ממש לא צריכה לשלם ביטוח עבור העובדים הללו. יחד עם זאת, הביטוח של חבות מעבידים עולה קרוב ל-200 ₪ לשנה לבניין והוא נותן הגנה משפטית. אז גם אם אין לך אף עובד ישיר.

רותם: עדיף שיהיה.

עמיר: עדיף שתהיה.

רותם: נמוכה.

עמיר: כי כשאותו עובד ייפצע וייקח עורך דין, עורך הדין שלו לא מהסס לכתוב בכתב התביעה 'ועד הבית מרחוב אוסישקין 17, רמת השרון', והוא יכניס גם את ועד הבית וגם את חברת הניהול.

רותם: הוא יכניס את כולם לכל כיוון בניסיון לעזור לעובד ועד הבית.

עמיר: צריך לגשת ולהוכיח שאין לו אחות ולבזבז יום בדבר הזה, ואם הוא קנה את חבות מעבידים הוא פשוט מביא את זה אלינו ואנחנו מתמודדים עם זה.

רותם: אתם מטפלים בזה? חשוב מאוד מאוד מאוד. הגענו לסוג הרביעי וכמו שאמרת שם זה החלק המרכזי שם.

עמיר: אפשר לעשות פרק שלם רק על זה.

רותם: אז אנחנו אולי, אולי עוד בעתיד נרחיב ספציפית על זה, אבל בוא ניגע בזה בזמן שנותר לנו. ביטוח מבנה בבית המשותף. מה זה?

עמיר: אוקיי. בתחילת הפרק הסברנו מה זה רכוש משותף, אז אנחנו אפילו נרחיב. גם המעטפת החיצונית של הבניין זה רכוש משותף. אוקיי, אם מחר יש נפילת אריחים מהמעטפת החיצונית, מי מטפל בזה? ועד הבית, לא אחת הדירות. אוקיי, אז הרכוש המשותף זה המון המון המון. זה ממש מפעל. וביטוח המבנה זה ביטוח שנותן כיסוי לעשרה אירועים בלבד. הוא לא מכסה את כל האירועים. זה מה שחברות הביטוח מוכרות בישראל, זו האופציה שאפשר לקנות. אוקיי?

רותם: אוקיי. עשרה אירועים בהם המבנה נפגע.

עמיר: המבנה נפגע וכדי לתקן אותו עכשיו צריך לשלם. מתיקון של אלפי שקלים בודדים עד עשרות אלפי שקלים. זאת אומרת, יש לנו פה באמת אירועים אזוריים. אפשר לעבור עליהם קצת על.

רותם: המבטח.

עמיר: על האירועים. האירוע העיקרי הוא רעידת אדמה. העצה שלי לוועדי בתים היא לקנות את הכיסוי הזה.

רותם: אתה בטח שומע, אני מניחה: מה הסיכוי שתהיה רעידת אדמה?

עמיר: נכון? אז תראו, אפשר להיכנס לאתר שלנו ולראות שאלות ותשובות נפוצות על רעידת אדמה. יש אפילו פרק פודקאסט. רק על רעידת אדמה אבל בגדול ועד הבית עושה כיסוי לרעידת אדמה לא למקרה של טוטאל לוס, אלא בדיוק למקרה שהייתה רעידת אדמה 6.2 בסולם ריכטר והבניין לא קרס. הכל טוב, אבל עכשיו יש צורך ב-6 מיליון שקל שיפוצים בחניון התת-קרקעי, שתי מעליות קרסו, הלובי, גרם מדרגות באיזו קומה — ולא קניתם את זה עכשיו אתם צריכים להתמודד לבד עם האירוע וההמלצה הכי חכמה שאני יכול לתת לוועדים: אם אתם לא רוצים לקנות, אין לכם תקציב — אל תקבלו את ההחלטה הזאת בעצמכם. תעלו את הנושא לאסיפה לאסיפה מיוחדת. אפילו לא לחכות לאסיפת ועד. תוציאו דרישה לכל בעלי הדירות. חבר'ה, התוספת — וזו סתם דוגמה, אלה בערך המחירים — היא 100–120 ₪ לדירה לשנה. התוספת לרעידת אדמה על הרכוש המשותף. אתם בעלי הדירות תקבלו החלטה. אני לא רוצה לקבל את ההחלטה בשמכם. תעשו סקר מאוד פשוט במיילים, תוציאו פרוטוקול החלטת בעלי הדירות שלא לקנות את הכיסוי ואז כשיקרה האירוע לא תהיו חשופים לתביעה של אחד מבעלי הדירות: 'איך התרשלת בתפקידך? איך העזת לוותר על הכיסוי הזה?'

רותם: לא, זו הייתה החלטה משותפת.

עמיר: כי למדנו לפני כמה דקות שאי רכישת ביטוח.

רותם: נכון.

עמיר: לא מכוסה בתביעות אישיות. אז חבר'ה, אתם צריכים את הכיסוי הזה שבעלי הדירות יקבלו את ההחלטה שהם לא קונים רעידת אדמה.

רותם: או לא או לא קונים.

עמיר: או קונים או לא קונים. בדיוק לא. תראי, אם יש תקציב אתה יכול לקבל את זה בעצמך. זו לא החלטה שמצריכה אישור של בעלי הדירות. אם אין תקציב וצריך בשביל זה לפנות לבעלי הדירות, אתה בעצם זה מה שאתה עושה.

רותם: מעולה! אז זה מקרה אחד מבין עשרה. מה עוד?

עמיר: האירוע המז'ורי השני זה שריפה. כשקורה אירוע שריפה חבר'ה, אנחנו מלווים בניינים אחרי אירוע שריפה חודשים, לפעמים אפילו שישה חודשים. השיקום של אירוע שריפה. רק הריח זה משהו מטורף. עכשיו אירוע שריפה בבית משותף יכול להיות מקצר חשמלי בלוח הראשי. יכול להיות מדירה פרטית שפורצת שריפה, ובשלוש ארבע השנים האחרונות יש לנו המון אירועי פח"ע, חבלה, רימונים ומטעני חבלה ששמים בלובי או בחניון תת קרקעי, לאיזשהו.

רותם: אירועים פליליים.

עמיר: או עבריין, או מישהו שלקח הלוואה וחייב כסף והאירוע מתפתח מיד לממדי שריפה. זה אירועים שמתחילים בחצי מיליון ונעים למיליוני שקלים. לטעמי היום להיות בלי ביטוח מבנה זו פריווילגיה שוועד לא יכול להרשות לעצמו.

רותם: לגמרי.

עמיר: וצריך למצוא את הדרך להכניס את זה במסגרת התקציב. אני יכול להגיד לך שאצלי בבניין אנחנו כבר ארבע שנים ברציפות. כל שנה מעלים את מיסי הוועד, הכול פה התייקר ובסוף אתה צריך להחליט מה כן ומה לא. כל אחד מחליט ביטוח כן או לא. אני פשוט איש ביטוח אז אני מאמין בזה.

רותם: אוקיי, בוא.

עמיר: נעבור ככה ברפרוף על שאר האירועים. פיצוץ גז — פעם בכמה זמן יש אירוע מז'ורי שמגיע לעיתונות, פיצוץ צנרת משותפת — חבר'ה, צנרת משותפת זו אחת המחלוקות. רק על זה אנחנו נעשה פרק בנפרד. יש ארבעה סוגי צנרת בבניין: צנרת כיבוי אש וספרינקלרים, צנרת מים חמים וקרים, צנרת ביוב, וצנרת מי גשמים — שהם בעצם המרזבים למיניהם. והיום המרזבים נמצאים בתוך הבניין עצמו בצורה נסתרת בכל מיני כוכים כאלה ואחרים, והצנרת עוברת מלמעלה למטה, כל דירה מתחברת אליה ורטיקלית, וזה מקור לצרות. הרבה פעמים לא יודעים מאיפה הנזילה מהדירה למעלה מהשכן למטה, מהרכוש המשותף. אנחנו נעשה על זה פרק ממש נפרד.

רותם: אוקיי.

עמיר: נזקי סערה וסופה. אוקיי, אנחנו מקליטים. אני לא יודע מתי הפרק הזה ישודר, אבל שבוע שעבר הייתה לנו סופה — מלא עצים נפלו על רכבים ונפלו גם על בתים.

רותם: וואו.

עמיר: יש לנו בניינים שעצים בגובה של 20 מטר קרסו עליהם. אוקיי, עכשיו האירוע הוא אירוע של סערה. סופה. אם הבניין קנה ביטוח מבנה הוא הציל את הדיירים. יש פה שיקום של מיליון–מיליון וחצי שקל כמו כלום. ואם הוא לא קנה — עכשיו הם בבעיה, באירוע ממש בעייתי.

רותם: אוקיי.

עמיר: עוד דבר: סערה וסופה גם גורמות להצפות זאת אומרת זה או עצים שקורסים וגורמים לחומות לקרוס, או הצפות שנכנסות לחניון תת-קרקעי. ויש גם פגיעת כלי רכב בבניין. הראיתי לך סרטון לפני שהתחלנו — אולי נדבר על זה בפינה האחרונה.

רותם: ממש תספר את הסיפור הזה תכף.

עמיר: כן, זה קורה. המון רכבים נכנסים בחניון תת קרקעי. נזק בזדון, ונדליזם קורה לא מעט.

רותם: כן.

עמיר: גניבה או פריצה אנו גונבים המון ציוד של כיבוי אש, גלאי עשן, מטפים שנמצאים קומתיים, שיטפון, הצפה ממקור מים חיצוניים ויש לנו גם שבר שמשות ומראות. אז קשה לנו להרחיב פה על כל אחד בנפרד. אבל מה שלא נכלל בסעיפים האלה לא מכוסה. זאת אומרת, מחר מתקלקל, מתקלקל האינטרקום.

רותם: עזוב, קח את הסיפור. מחר מגיע בעל מקצוע לחניון תת קרקעי. והסרטון שהראית לי שהייתי בהלם נכנס במהירות לחניון.

עמיר: ומפרק פשוט את כל הציוד שנמצא בחלק העליון של החלון.

רותם: ופשוט פוגע באיזה צינור וכל הצינורות בחניון.

עמיר: מתניתוקים. הכל מתחיל להתנתק ולהתפרק כמו דומינו. לצערנו זה קורה המון שבעלי מקצוע מגיעים לתת שירות. זה יכול להיות אינסטלטור, זה יכול להיות חשמלאי או אפילו טכנאי של תמי 4. הם מגיעים לחניונים. הם הרבה פעמים בטלפון, הרבה פעמים הם עסוקים באיזו שהיא הסחת דעת. הם לא שמים לב לשלט שמראה מה הגובה שאפשר להיכנס לחניון.

רותם: ועושים נכנסו.

עמיר: והם פוגעים בחלק הבא. כל מי שנכנס היום לחניונים תת-קרקעיים רואה שבחלק העליון של החניון יש המון ציוד ותקשורת, יש שם צנרת סֶפְּרִינְקְלֶרִים וצנרת כיבוי אש — ופוגעים בה. הנזקים שזה מייצר הם לא רק תיקון הצנרת והחשמל — יש את המים שיוצאים משם, ולא שאת יכולה פשוט ללכת לשיבר ולסגור את הברז.

רותם: מטורף.

עמיר: זה בדיוק הנזק התוצאתי. האימפקט של התאונה הוא מאוד מאוד גדול.

רותם: לסיום לסיום בביטוח בכל ביטוח חשוב לקרוא את האותיות הקטנות. חשוב להבין גם מה לא. אוקיי, אז תן לי ככה. משפט לסיום, על מה חשוב באותיות הקטנות?

עמיר: תראו, אני אתן טיפ אחר: הלקוחות לא זוכרים את האותיות הקטנות. אוקיי. תבחרו סוכנות ביטוח שיושבת ומכירה את הפוליסות. כמובן, זה הביזנס שלנו, בזה אנחנו מתמחים אז מוזמנים לפנות אלינו, אבל אנחנו לא מונופול. יש עוד סוכנים בשוק. צריך סוכן שמכיר את האותיות הקטנות שיודע לאפיין ולתחקר מה יש בבניין שיודע להכין לך פוליסה שמתאימה לבניין ושבכל חידוש פוליסה לא יגיד לך 'כמו שנה שעברה, תודה רבה', אלא יתחקר: משהו השתנה בבניין?. מה יש בבניין חדש? האם יש נפילת אריחים — מתחקר כמו שצריך, כדי שביום האירוע חברת הביטוח לא תוכל לבוא אליך. כי באותיות הקטנות יש סעיף כללי שחברות הביטוח אוהבות להשתמש בו. יש דרישות מיגון — למשל לעשות בדיקת חשמלאי אחת לשנה או בדיקת כיבוי אש. וכשיש אירוע שריפה ולא עשית מה שכתוב בפוליסה, חברת הביטוח יכולה לא לשלם את התביעה או לשלם אותה חלקית. אז הצורך במישהו שמבין את האותיות הקטנות ומתחקר אותך גם במכירת הביטוח וגם בחידוש — הוא קריטי לתשלום התביעות בהמשך.

רותם: בקיצור, בביטוח אל תהיו חכמים בדיעבד. יש לכם את האופציה לדאוג לעצמכם ולשאר בעלי הדירות בבניין ולהבין כמו שאתה אומר מה עומד לנגד עיניכם, איך אפשר לכסות את עצמכם בהגנה משפטית רחבה וטובה.

עמיר: ולהבין שלא הכול מכוסה בביטוח, עדיין עדיין צריך את הרזרבות בקופת הוועד לדברים שאי אפשר לקנות להם ביטוח.

רותם: הנה עוד טיפ לסיום אנחנו כנראה נרחיב עוד לא מעט בעניין הזה, כי נגענו בזה באמת ככה על קצה המזלג. עמיר בר-עוז תודה לך. היה מאוד מאוד מעניין. תודה למפיק הפודקאסט שלנו אבי בליקי, לצלם דניאל רוטמן לטכנאי גיא סנדלר. אנחנו מסיימים עוד פרק של קומת ביניים. ניפגש בפרק הבא.