רותם: שלום וברוכים הבאים לעוד פרק של קומת ביניים. הפודקאסט שמכנס תחת קורת גג אחת, את עולם ועדי הבתים וניהול בתים משותפים בישראל וכל מה שיש ביניהם. כרגיל, אני שמחה להגיד שלום לעמיר בר-עוז, מנכ"ל ובעלים של בר-עוז המרכז לביטוח בתים משותפים. אהלן. מה העניינים?

עמיר: שלום רותם. בסדר גמור.

רותם: אנחנו היום נדבר. אני אתה יודע. בדרך לפה? לפני הפרק כל הזמן שרתי מעליות, מכיר את השיר זה השיר שרץ לי בראש עד ש. עד שהגעתי לפרק ואנחנו עוסקים פה לא מעט במסי ועד בית, ולאט לאט אני מגלה שממש אפשר להגיד 30 40 אחוזים ממסי ועד הבית עסוקים בדבר הזה שנקרא מעלית, שלכאורה לכולנו נראה כמו דבר שגרתי. מעלית, לפעמים מתקלקלת וצריך לסדר הכל בסדר, אבל בסוף זה עולם מאוד מאוד יקר. 30 40 אחוזים ממסי ועד בית. למה?

עמיר: אוקיי, אז אני אנסה קצת. אם לתת לך תיאור של המצב בישראל, דרך דרך תיאור מצב של בניין חדש, אנחנו קונים דירה, נכנסים למגדל חדש והוועד לא מחליט איזה מעלית בבניין. היזם החליט. היזם החליט שהוא בוחר את קונה או שינדלר או אלקטרה, או טיסן קרופ או מיצובישי.

רותם: ואנחנו מקבלים את זה כנדוניה.

עמיר: אנחנו מקבלים את זה כנדוניה. אוקיי, עכשיו כשאנחנו מקבלים כנדוניה את חברת המעליות, אנחנו גם מקבלים את החוקים שלהם. אנחנו מקבלים את הדרישות תשלום מהם לחוזה שירות. יש חוק שמחייב כל בניין עם מעליות להיות קשור בחוזה שירות עם חברת מעליות. עכשיו אין לנו אפשרות ללכת לחברה אחרת. אז בוא נמשיל את זה למצב שאנחנו קונים רכב חדש.

רותם: אוקיי.

עמיר: ואנחנו לא מחליטים איזה רכב אנחנו נקנה.

רותם: הולכים לחברה, אומרים לך הולכים.

עמיר: לחברת.

רותם: טויוטה.

עמיר: אנחנו הולכים לחברה ואומרים: אנחנו רוצים רכב. אני מקווה שייצא מה שאני רוצה, אבל מה שיוצא — אני צריך להיות מרוצה. עכשיו כותבים לך כמה אתה צריך לשלם כל חודש וכל פעם שמתקלקלת המעלית אתה לא יכול ללכת לאיזה מוסך שאתה רוצה. יש רק מוסך אחד בתל אביב, שזה המוסך שלך, שזה בעצם העובדים של אותה חברת מעליות. רק הם מתקנים ובתאריך שהם קובעים.

רותם: אבל זה ידיים כבולות. הידיים שלי כבולות בעניין הזה. אני מול חברה אחת, יש לזה שם, זה מונופול?

עמיר: כן. אז זו אחת הסיבות שיוקר המחייה פה מאוד מאוד גדול. וכן, כן, אין לך יותר מדי אופציות ובדיוק בשביל זה אנחנו מארחים פה מומחה בדיוק.

רותם: אנחנו רוצים להגיד שלום לשרון ברדה, מומחה מעליות, ראש ענף מעליות ושינוע. שלום שרון שלום רותם. אז קודם כל תודה רבה שהגעת לפודקאסט לאולפן שלנו. זה באמת ככה? במעליות חדשות, בבניינים חדשים, בוא נגיד שש קומות ומעלה — אני מקבלת נדוניה מהיזם ולכי תתמודדי.

שרון ברדה: לאו דווקא שש קומות ומעלה. היום גם ב 3 קומות יש מעליות. לכאורה כן, אבל לא בכל המצבים. ואני אגיד לך את זה היום בכל הבניינים המפוארים יותר בהם יש מספר מעליות בבניין, היזם רוצה לעשות רושם של מכירה לצרכנים שלו ומתקינים מערכת שנקראת Destination — בעברית פיקוד יעדים — מסך בחוץ שבו הלקוח בוחר לאיזו קומה הוא הולך.

רותם: לוחץ את המספר ואז הוא מקבל איזו מעלית ללכת.

שרון ברדה: בדיוק בדיוק. וזה גם מה שלכאורה קושר אותו לחברה. זו מערכת סגורה. נכון להיום, נכון להיום אין תחרות ב Destination אין תחרות אלא אם יש.

רותם: חברה אחת כזאת.

שרון ברדה: יש לכל חברה שאיתה היזם מתקשר. זאת החברה שיטה מה שנקרא הוא התחתן.

עמיר: סליחה, זה כמו ברכב. יבואן של מאזדה הוא היחיד שמייבא מאזדה לישראל אז רק לו יש גישה למחשב של מאזדה? אוקיי, וכל חברת מעליות מייבאת מותג לישראל.

רותם: אז זה בהכרח אומר, מכל בחינה צרכנית, שחברה יכולה מול בעלי הדירות לעשות קצת מה שבא לה מבחינת מחירים, לגבות מחיר גבוה על אותם דמי שירות. להגיד שתיקון של משהו שהלך עולה מחיר פיקס כזה ואין מה לעשות. אני טועה?

שרון ברדה: לכאורה את לא טועה, זה בדיוק זה. ולכן ועד הבית, שהוא תמים ולא מבין ובסך הכל רוצה שהדיירים שלו יעלו לבית בבטחה, נדרש לשלם בדיוק את זה או לחילופין למנות יועץ מעליות — זו הזרוע המקצועית שלו.

רותם: שזה מה שאתה עושה.

שרון ברדה: זה מה שאני עושה? כן, יש מספר יועצים בשוק היום שנותנים ייעוץ. מרביתם בעלי רישיון מוסמכים, שלב ג', שזו הפרקטיקה. זה אנשים שיש להם חברות מעליות או לחילופין בכירים מאוד בחברות המעליות מכירים את התחום, מכירים מחירים ואז.

רותם: ואז מה? עצם זה אוקיי, נגיד אני ועד בית במעלית חדשה. תכף אולי תסביר את ההבדל כי במעליות ישנות זה לא הסיפור.

שרון ברדה: מעליות ישנות זה לא הסיפור בכלל. נכון?

רותם: אתה יודע מה? אולי ניגע בזה עכשיו? למה לא?

שרון ברדה: במעליות ישנות — בוא נגיד עד לפני עשור — המערכות מאוד פשוטות, הכל פתוח. ניתן להביא את כל חלקי החילוף. והשוק פתוח. אחרי השנה הראשונה אתה יכול לבחור איזה נותן שירות שאתה רוצה. יש תחרות מאוד מאוד גדולה, מה שפעם היו גובים מוועד הבית 1,000–1,500 ₪ לחודש, היום יכול להיות גם 500–600 ₪, מה שלא קיים במערכות Destination.

רותם: אז זה במעליות ישנות. אני חוזרת רק על המעליות החדשות. ועד בית אוקיי, עכשיו אמרנו מול יזם שבחר את החברה, אתה מול החברה הזאת ולא יודע מה לעשות. אותו ועד בית פונה אליך שתהיה יועץ שלהם. איך אתה? מה אתה מייעץ להם? זאת אומרת מה ועד בית יכול לעשות? איזה פתרונות יש לו מול מול חברת המעליות?

שרון ברדה: לגבי המחיר עצמו, אז יש הנחות ליועצים בגלל כמות המעליות שהם בודקים ברמת ברמת מדינה. לא ברמת ה, לא ברמת בניין ספציפי. אבל יחד עם זאת אנחנו בודקים את מחיר השוק. כמה עולה. חברת מעליות הרי מוגבלת במכירת החלק בהתאם לתקנות במדינת ישראל יש הממונה להגנת הצרכן. אי אפשר לרשום כל מחיר שאתה רוצה. מחיר היבוא במכפלה של 3.7, אם אני לא טועה. אז אי אפשר לרשום מה שאתה רוצה. יחד עם זאת צריך לדעת אם החלק הזה באמת הלך. עכשיו, יש חלק שהוא מכלול, וחברות המעליות מאוד אוהבות לעשות את הדרך הקלה לפתוח שני ברגים, להחליף הכול ולהגיד אוקיי, הלך הביתה, תשלם.

עמיר: אני אמחיש את זה בדוגמה מהחיים: הלך כפתור. החברה רוצה להחליף את כל היחידה שיושבת מאחוריו — כל הלוח, שמגיע יחד עם הכפתור. למה?

רותם: למה?

שרון ברדה: כי זה פשוט קל, פשוט קל. לא צריך להסתבך, לא צריך שעות עבודה, זה פשוט קל. יחד עם זאת זה.

רותם: פשוט יקר.

שרון ברדה: ויש הרבה רווח מזה. בוודאי יש הרבה רווח מזה, אבל כאשר אתה הולך ויורד לפרט ובודק את הדברים, מסתבר, כמו שעמיר אמר, שכפתור זה לא כפתור — זה לחצן, ואפשר להחליף רק אותו.

רותם: אבל להתעקש על זה מולם? להגיד להם חבר'ה זה רק כפתור?

שרון ברדה: בוודאי, בוודאי כן. חברות המעליות משתפות פעולה עם אנשי מקצוע, ברור. במרבית המקרים הכל עובר חלק. יש מקרים, יש חברות ספציפיות, לא ננקוב בשמן כרגע, אבל שהן מתעקשות להחליף הכל מהכל ואז צריך ועד.

רותם: הבית גם מולך, גם מול איש מקצוע.

שרון ברדה: גם מול איש מקצוע. כן. אבל אז ועד הבית צריך לשקול את הנושא של להחליף את כל המערכת.

רותם: זהו, זה בדיוק מה שרציתי לשאול. יש אופציה כזאת? אנחנו עכשיו נתקלים בחברת מעליות. אין, לא באה לקראתנו או מעלה מחירים, מייקרת לי את ההחלפה של משהו קטן שהתקלקל בלוח שלם — יש אופציה בבניין להחליף את החברה עצמה?.

שרון ברדה: התשובה היא כן. העלות מאוד מאוד יקרה, מאוד יקרה ולכן צריך לבחון אותה. בעניין של תשלומים בעניין, של אחריות בעניין של הוזלת מחיר השירות, אבל לא לרוץ להחליף.

רותם: כן.

שרון ברדה: אם סך הכל המוצר הוא מוצר טוב, אין תקלות ויש משהו נקודתי, אז צריך להגיע לאיזשהו הסדר עם חברת המעליות. אבל עוד פעם — לבדוק שאכן זה החלק שנפגע, ולא לשלם סתם. ויש המון מקרים כאלה של לשלם סתם. אני רואה את זה ביום יום בהמון.

רותם: חוסר ידע.

שרון ברדה: שבוודאי יש היום בשוק חוסר ידע גדול מאוד מהסיבה שחברות המעליות היצרניות בונות כמות גדולה מאוד — מעל אלף מעליות בשנה לכל חברה, והיא לא מצליחה לייצר טכנאים שיטפלו באלף האלה ולכן מעמיסים על הטכנאים הקיימים, מה שיוצר מצב שטכנאי מחזיק כמות כפולה או משולשת מהנורמה ואז אין לו זמן לטפל בתקלות, לא לעשות טיפולים בזמן ובטח ובטח לא לרדת לפרט ולהסתכל. ואז מה שאפשר זה להחליף את הכל.

רותם: כי זה קל כמו שאמרת.

עמיר: אז בעצם מכבים שריפות.

רותם: כן בדיוק. מה? רוב הפניות שמגיעות אליך. האם זה בדרך כלל בחוכמה שבדיעבד, אחרי שכבר שולם או נעשה נזק ורוצים למנוע את הפעם הבאה? מה רוב הפניות שפונים אליך?.

שרון ברדה: רוב הפניות אליי זה תקלות. לקוח השקיע כסף, עשה שיפוץ, ועדיין יש לו המון המון תקלות, המון המון תקלות. יש הרבה מקרים בהם יש תקלה במכלול מסוים. חברת המעליות החליטה להתחיל במכלול אחר, כי ועד הבית אמר לה שאין כסף לעשות את הכל, אז התחילו ממה שנוח להם. קל להם וזמין להם על המדף ובפועל עדיין ממשיכות התקלות. זו שיטת מכירות, לצערי, של מה שנקרא הפרה החולבת. ובסוף חוזרים ומגלים מה צריך להחליף באמת.

רותם: את התקלה האמיתית באמת. תגיד עמיר, כסוכנות ביטוח — כמה מהתביעות או הכיסויים הביטוחיים מתעסקים בבעיות של מעליות?

עמיר: התביעות הגדולות שקשורות למעליות זה בעיקר נזקי שריפה — פורצת שריפה בבניין והמעלית נפגעת — ובעיקר נזקי הצפה או סערה וסופה. אני רוצה להגיד רק ארבעה ימי חורף בשנה, אבל יש לנו יותר מארבעה ימים. יש לנו איזושהי תקופה שפתאום, on-off, יש ימים שיורדת כמות ממטרים מאוד גדולה ברצף, ומערכות הביוב של העירייה לא יכולות להכיל את הכמות הזאת שיורדת, ואז הרחובות.

רותם: מוצפים.

עמיר: מתחילים להיות בהצפות ואז זה מתחיל להיכנס לחניונים תת קרקעיים.

רותם: כמובן שזה זורק אותי מיד לסיפור מ 2020. אותם ימי חורף מטורפים שבאמת ירדו כמויות גשם בתל אביב בזמן פרק זמן מאוד מאוד קצר ואסון המעלית שבני הזוג דין שושני וסתיו הררי שם לצערנו הרב, מצאו את מותם בזמן שהם ירדו במעלית, רצו להוציא את האוטו מהחניון כי הייתה סכנת הצפה בחניון.

עמיר: ההבנה שצריך להוציא את הרכבים כי המים מתחילים לעלות בחניון. הם לא תיארו לעצמם שהמים כבר גלשו לתוך הפיר של המעלית.

רותם: ומה זה הביא? הביא לקצר, והם נתקעו במעלית.

עמיר: ומפה דבר הוביל לדבר וזה פשוט היה מלכודת מוות. שם.

רותם: מלכודת מוות מפחידה מאוד! כמה שרון באמת? ענייני הצפות ומים זה אחת הסכנות. נקרא לזה הכי גדולות בכל הנוגע למעליות.

שרון ברדה: בוודאי יש המון כמומחה שעושה כמעט לכל חברות הביטוח בישראל חוות דעת. יש המון נזקי מים למעליות, לאו דווקא בחורף. גם מברז כיבוי אש שפתחו אותו גם ממשחק של ילדים שפתחו או זרקו כדור על ספרינקלרים שהתפוצץ וגם המנקה שנשפך לו הדלי.

עמיר: אני מעריך כי אנחנו פשוט רואים את הכמויות אצלנו. כן, יותר מאלף נזקי מים למעלית בשנה.

רותם: וואו.

עמיר: אני מדבר איתך על כל השוק של כל חברות המעליות בכל הבניינים. זה אירוע שכיח כמו ששרון ציין. מי ספרינקלרים שהגיעה חברת הובלה ולא שמו לב ונתנו מכה וברגע של ספרינקלרים מתחיל לעבוד. המאזינים יכולים להכנס לאתר שלנו ולחפש בלוג ולראות סרטונים. אתה ממש רואה סרטון שמגיע ומוביל איזושהי ספה. הוא בכלל לא מודע לספרינקלרים, נותן מכה בספרינקלרים ומתחיל להיכנס לפאניקה בערך אחרי דקה אתה רואה אותו בורח ונעלם כאילו זה לא הוא ואף אחד לא נמצא שם חוץ מהוידאו שמתעד את זה. ואת רואה פרץ של זרם מים מטורף.

רותם: שמהר מאד מוצא את כל המעלית.

עמיר: מגיע למעליות ו 100 מעליות זה יורד מטה. יש לנו נזקים של מקרים של מנקים שהם מתעצלים ללכת ולמלא את הדלי למטה מקומת הקרקע. פותחים בלובי קומתי את זרנוק כיבוי האש, ממלאים איתו את הציוד שלהם שהם רוצים וסוגרים בצורה לא בטיחותית את ברז כיבוי האש. ואז, כי יש המון לחץ בצנרת כיבוי אש בכל המערכת הסגורה הזאת. פתאום באמצע הלילה הוא פשוט מתפרק ויוצא החוצה. אף אחד לא נמצא וזה מציף. יש לנו כל כך הרבה נזקים וסיפורים מרכבים שפוגעים. יש לי סיפור באמת הזוי ואמיתי שקרה בגבעת שמואל.

רותם: ובפתח.

עמיר: שלנו שרכב נכנס לחניון תת קרקעי וזה קורה המון. כן, אני יכול. יש לי סרטונים שמתעדים את האירוע, לא אחד כזה וגם לא עשרה ובעלי רכב, בעיקר בעלי מקצוע שמגיעים לתת שירות בבתים משותפים, לא שמים לב לגובה המקסימלי שבכל חניון כתוב שמאפשר את הכניסה אליו, והוא או שהוא שומע מוסיקה או שהוא בטלפון נוסע.

רותם: במהירות.

עמיר: כמה שלו ונכנס. ובגבעת שמואל הם תמיד פוגעים בצנרת העליונה או לפעמים גם ממש בתקרה. והוא פגע בתקרה ומעל התקרה של החניון התת קרקעי היה קאנטרי ובדיוק הייתה שם בריכה. אוי ואבוי והוא פגע בצורה כל כך קשה בתחתית הבריכה, שהיא התקרה של החניון. אנחנו מדברים על אלפי קוב מים שיצאו, הציפו רכבים, הציפו מעליות.

רותם: הבריכה.

עמיר: הבריכה.

רותם: התרוקנה בתוך החניון. יואו.

עמיר: כן. זאת אומרת הסיפורים.

רותם: הם.

עמיר: מסיפורים הזויים. ואז כמו ששרון אומר מנקה שהיא החליטה שאת המים שהיא עכשיו צריכה לאסוף, במקום לאסוף עם סמרטוט ולסחוט לתוך הדלי, אפשר להכניס לתוך חריצי הפיר של המעלית.

רותם: נכון, עכשיו שרון המעליות החדשות רגישות יותר למים.

שרון ברדה: מאוד מאוד מאוד מאוד.

רותם: זה גם יכולה להיות כמות קטנה של מים שתביא לנזק רב.

שרון ברדה: המעליות החדשות עולות בערך שליש מהעלות של מעלית ישנה. בזמנו מעלית הייתה עולה 600–700 אלף שקל. בבניין קטן שש קומות, היום מעלית חדשה כזאת ל-6 קומות יכולה לעלות 200–250 אלף שקל. אף אחד לא מפסיד כסף בזה. פשוט מורידים את האיכות. המון כרטיסים בלי ציפוי, מאוד רגישים, שלא בקופסאות ואז מה שקורה טיפה מים. הופ — הלך הכרטיס. והגרוע ביותר: היום המערכות נקראות בשפה המקצועית תקשורת טורית וכפי שמבינים, הכל בטור, ואז מה שנפגע בקומת הקרקע יכול לפגוע גם בקומה 6. ברגע שיש קצר הוא משדר אותו הלאה עד לוח הפיקוד, דרך כל הכרטיסים. לא תמיד זה קורה, אבל יש מקרים כאלה שזה קורה ואז צריך להחליף את הכל. הנזק בדרך כלל מאות אלפי שקלים.

רותם: היום במעליות כמה זמן לוקח לסדר? אגב, כמה זמן בניין יכול להיתקע בלי מעלית באירוע כזה?

שרון ברדה: לתקן זה יחסית קל. למה? כי היום הכל בתקעים, לא צריך מברג. הכל מתחבר צ'יק צ'אק אבל מאוד מאוד יקר, מאוד מאוד יקר. בלי שום קשר, אחרי הצפת מים צריך לפחות יומיים שלושה שהמעלית תתייבש. טכנאי לא ייגע במים כשיש שם מתח, ולכן אחרי שמייבשים באים, עושים הערכת נזקים ומחליפים את הציוד.

עמיר: פה אנחנו נכנסים עם הביטוח לאירוע.

שרון ברדה: בדיוק.

עמיר: ויש וזה משהו שאני כן רוצה להעלות פה בפרק. יש פער בין הכיסוי הביטוחי שוועדי בתים רוכשים במדינת ישראל לעומת הדרישה של חברות המעליות. אוקיי, ואני אסביר את זה בצורה מאוד פשוטה. המדיניות של מרבית חברות המעליות זה כל חלק שנגע בו מים, אפילו טיפה. הם דורשים להחליף אותו חדש.

שרון ברדה: גם אם לא נגע בחלק מהמקרים.

עמיר: זה זה משהו אחר. זה שמקבלים הצעת מחיר וחלק מהמקרים לפעמים את רואה מקרים של חלקים מקומה 5 כאשר הנזילה היא במינוס 2 ענק. אבל אם נשים את זה בצד את מצליח. בוא נלך למצב שחברות המעליות הוגנות ורושמות רק את החלקים שנפגעו במים — למרות שכמו ששרון אומר, זה לא המצב ושכיח שיש הרבה חלקים שלא קשורים לאירוע. אבל כן, חלקים שקשורים לאירוע וקיבלו טיפת מים. חברת הביטוח לא מאשרת להחליף אותם. כמו שאת יודעת אם רכב עבר איזושהי הצפה. לא מיד מחליפים את כל החלקים. נכון? רק מה שבאמת התקלקל. נכון? ומצד אחד לוועד הבית יש את הכיסוי להחזיר את המצב לקדמותו. מה שהתקלקל מחליפים. בטיחותית אין בכלל משחקים עם הדבר הזה — בודקים חלק חלק, ומה שטיפה מזייף: יש ספק, אין ספק.

רותם: ומה ועד הבית עושה עם מה שאתם לא מכסים?

עמיר: אז אנחנו בעצם מוציאים לוועד הבית בבר-עוז בעצם אפשרות לחזור לאירוע עד שלוש שנים נותנים אחריות על האירוע. אוקיי.

רותם: אוקיי.

עמיר: שבעצם אם בעתיד בעוד שנה פתאום חברת המעליות אומרת תקשיב, היה כרטיס באירוע מלפני שמונה חודשים. אנחנו ביקשנו, אתה אמרת שהוא עדיין עובד — ועכשיו הוא התקלקל. בוא תחליף. אבל אני כן יכול להגיד לך שזה מקרים בודדים שוליים. במרבית המקרים: חטף מים ולא עובד — הוא מת, צריך להחליף. חטף מים ועובד — לא קרה לו כלום. ניגבו טיפה, שמו שמן והכל ממשיך כרגיל כמו ברכב. בסופו של דבר יש חלקים שלא. יש. לפעמים יש כבלים שמגיעים עם ציפוי נגד מים. אוקיי, עכשיו תסבירי לי איך אין.

רותם: שום סיכוי ש.

עמיר: איך אפשר עם בהגדרה הכבל עם ציפוי נגד מים? איך אפשר לדרוש להחליף אותו? נכון? אז יש את המשחק הזה עם שמאי המעליות שבודק את זה. ופה שרון יכול לספר בעצם את את החוויות שלו כי אתה בודק מאות מעליות בשנה.

שרון ברדה: ביום יום, מספר פעמים ביום. חברות המעליות, כשיש נזק מים, מסתכלות. דבר ראשון, באיזה חוזה הלקוח נמצא. בענף המעליות יש שני חוזים. הראשון זה רק שירות שהוא לא כולל חלקי חילוף ואז פחות מעניין את חברת המעליות. הם נותנים הצעת מחיר ומה שתאשר להם זה בסדר, ובמקרה השני יש חוזה מקיף, שמחייב אותם כלפי הלקוח בכל נושא של בלאי. ובשני החוזים הכיסוי של נזק מים לא קיים וזה בסדר גמור. זה בסדר גמור כי יש להם ביטוח שיכסה את זה. כן. מה עושות חברות המעליות? חברות המעליות אומרות חבר'ה, יש נזק מים. גם למעלית בת 6, 8 או 10 יש בלאי. חבל שנוציא מהכיס שלנו. יש ביטוח שהביטוח.

רותם: יפעיל את הביטוח.

שרון ברדה: בדיוק ואז מוציאים הצעות מחיר גם על חלק שיש לו בלאי והוא לא נפגע מהמים אבל יש לו בלאי. אז יאללה יש מי שישלם.

רותם: זו שיטת מצליח שכזו.

שרון ברדה: בדיוק ככה. בדיוק בדיוק ככה. במעט מאוד מהמקרים מה שכתוב בהצעת המחיר זה בדיוק מה שיש בפועל. יש חברת מעליות אחת שאני מכיר, מאוד הוגנת, שכשאני מגיע לאירוע שלה זה בדיוק מה שיש. אבל היא כמו צדיק אחד בסדום. אי אפשר לנקוב בשמות אבל זה מה שקורה לצערנו.

רותם: ושוב אתה יכול לעזור באירוע כזה. אתה. אם תייעץ לוועד בית אתה יכול להגיד חבר'ה פה עושים לכם סליחה על הביטוי. הפאדיחה — זה סתם חלק בלוי. הוא לא נפגע במים. תדרשו להוריד את זה.

שרון ברדה: בדיוק בדיוק. או לחילופין שחברת המעליות בתוקף ההסכם שיש לה.

רותם: כן.

שרון ברדה: תחליף את זה על חשבונה. סתם, אני אתן לך דוגמה שלשום. באמת שלשום בניין משרדים קיבל מים מקומה 2 כלפי מטה. בניין גבוה. וכאן, דרך אגב, ייאמר לזכותה של בר-עוז — אני אומר ברמת הסוכנות — שהיושר שלהם הוא גם כלפי הלקוח וגם כלפי המבטחת. במקרה שקיבלתי טלפון מסוכנת בסוכנות מאוד גדולה שאומרת לי תקשיב, חברת המעליות אמרה עד קומה 12 כל התצוגות הלכו, אני אומר לה: אבל התצוגות בחוץ, על השיש. גם אם היה נשפך מים מקומה 12, הם לא היו יכולים להגיע לשם. חברת המעליות אמרה. אני רוצה שתאשר את זה. ברור שלא אישרנו והיא קיבלה סרטונים שמראים בדיוק מה הלך ומה קרה, והם התקפלו. אני לא מתעסק בצד המשפטי, רק בצד המקצועי, אבל בוודאי ובוודאי לא מגיע לה.

רותם: שרון, יש לנו דקה אחרונה, והפרק הזה מסתיים בפינה שאנחנו קוראים לה תיבת התלונות, אבל בגדול זו תיבת הסיפורים שלנו, כי יש לך סיפור מעלית שהמאזינים והצופים שלנו חייבים לשמוע. קח אותנו לזה.

שרון ברדה: כן, בוודאי, בוודאי. לפני כשבוע קיבלנו פנייה מלקוח שרוצה לבדוק את חדר המעלית ולהצטרף למאגר הלקוחות. שלחנו לשם טכנאי. הטכנאי פותח את הדלת והוא רואה מספרה. מספרה ממש: כיסא ספר, פן, מספריים, ועל הבמה של המנוע מכונות תספורת. מדהים! מדהים איך.

רותם: זה קרה. איך יכול להיות המנוע של המעלית ומסביבו מספרה?

שרון ברדה: בדיוק המנוע של המעלית. אפילו השקע של לוח הפיקוד שימש לפן.

רותם: יש לי רק שאלה אחת: מי מסתפר במספרה כזאת?.

עמיר: אני ראיתי את הסרטון ששרון שלח על המספרה הזאת ודבר אחד צד את עיניי שם: הבחור תלה גיטרה ליד המראה. זאת אומרת הוא השקיע, הוא עשה ממש מקום יפה.

שרון ברדה: ושם ספוטים וזהו.

רותם: אתה חושב שראית הכל, וגם אחרי שנים במקצוע — זה מה שקורה. טוב, אנחנו מסיימים עוד פרק של קומת ביניים ובעיקר מה שאנחנו מבינים. חברת מעליות בבניין שלכם, גם אם המעליות חדשות, היא לא גזירת גורל. אפשר לקחת מומחה כמו שרון שיעזור. אפשר להתמודד עם זה אחרת. ומקסימום מצלצלים בפעמון המעלית — הכל מסתדר. תמיד, כשמתקשרים.

עמיר: לברר.

רותם: בדיוק הכי טוב. עמיר בר-עוז. תודה לך שהיית איתי. שרון ברדה תודה שהגעת. תודה לפודקאסט שלנו. קומת ביניים אנחנו מסיימים את הפרק הזה, נודה למפיק התוכנית, מפיק הפודקאסט אבי בליקי, לצלם שלנו דניאל רוטמן לטכנאי גיא סנדלר. נשתמע, ניפגש בפרק הבא.