רותם: שלום לכם. ברוכים הבאים לפרק נוסף לקומת ביניים. הפודקאסט מכנס תחת קורת גג אחת את עולם ועדי הבתים וניהול בתים משותפים בישראל וכל מה שיש וביניהם. וכבר נראה לי שהבנתם. יש הרבה דברים שביניהם איתי כאן כרגיל. עמיר בר-עוז, בר-עוז ביטוח. איזה כיף! שלום שלום. מה שלומך? בסדר גמור. אנחנו. אתה יודע, אני רוצה לדבר איתך על איזה שהיא שאלה תהייה שעלתה לי. אנחנו כשאנחנו נכנסים היום לבניין, בוא נדבר על בניינים יחסית חדשים. אתה יודע מה? וגם לא כאלה חדשים, אפילו בני 20 ו 20 ומשהו שנים. נדיר למצוא בניין ללא מעלית. נכון, אפילו בניין בן שלוש קומות אנחנו נמצא בו מעלית.

עמיר: זה הפך להיות סטנדרט.

רותם: סטנדרט. מה שעוד הפך להיות סטנדרט זה שכולנו יכולים לראות אם המעלית עומדת בתקן. אם היא עברה בדיקת מהנדס שנתית עם המדבקה הצהובה.

עמיר: במדבקה הצהובה וכל חצי שנה כתוב גם מה מועד בדיוק.

רותם: צריך.

עמיר: חייבים לבדוק את המעלית.

רותם: כשאני נכנסת למעלית אני יודעת אם בטיחותי לי להשתמש בה או לא נכון, אבל מרגיש לי ששאר הדברים מעלית זה נדבך אחד שהוא לכאורה בטיחות. אבל יש דבר כזה שנקרא בטיחות בחלק הציבורי, בחלקים המשותפים בבניין, שהם תחת האחריות של כיבוי אש — תכף גם נשמע, ועל זה אנחנו לא יודעים. אני לא יודעת מה התקן, אני לא יודעת אם לוחות החשמל בבניין עברו בדיקה לפי תקן מסוים. למה זה ככה?

עמיר: אני לא יודע למה זה ככה, אבל גם ועדי הבתים, חלקם לא יודעים מה החוק אומר, מה לא אומר, מה נדרש ומכל הפודקאסטים שאנחנו עושים ביחד. את רואה כמה מערכות מורכבות יש בבניין שחלקן בטיחותיות לחיים שלנו? יש הרבה יותר אירועים של שריפות ופציעות בבתים משותפים מאשר פציעות ואירועים במעלית עצמה. ועדיין אנחנו לא רואים איזושהי מדבקת תקן שאומרת שעד תאריך זה וזה הבניין עבר בדיקת בטיחות כזו וכזו. נכון ואלפי ועדי בתים ברמה יומית אצלנו אנחנו עונים לכ 600 שיחות לוועדי בתים.

רותם: ביום ששואלים אתכם שאלות.

עמיר: לגבי כיבוי אש, מה התקן? מה עשינו? כל כמה זמן צריך לבדוק? ובדיוק בשביל זה הפרק הזה?

רותם: אז בדיוק בשביל זה הבאנו לפודקאסט שלנו כאן באולפן את תת טפסר טירן שמר, ראש מחלקת רישוי והגנה מאש במטה כבאות והצלה. תודה רבה שהגעת אלינו. בוקר טוב. לפני הכל. לפני שנצלול לרזולוציות היותר פרטניות נרצה להבין מה נמצא תחת אחריות כיבוי אש, במובן הרחב בתוך בניין, בחלקים המשותפים שלו מבחינה בטיחותית. מה תחום האחריות שלכם מבחינת הכבאות?

תת טפסר טירן שמר: עוד בראשית הבנייה של אותו בניין כבאות קובעת את סידורי הכבאות הנדרשים לאותו בניין, ובתהליך הזה גם הכבאות נותנת אישור אכלוס לרשות המקומית, שבעצם באה ואומרת שהבניין עמד בכל סידורי הכבאות הנדרשים על מנת לאכלס אותו. מיד אחרי קבלת אישור הגמר מטעם הרשות, הבניין בעצם מתחיל את חייו, והאחריות של רשות הכבאות זה לבצע בדיקות תקופתיות מעת לעת ולוודא שסידורי הכבאות, כפי שנקבעו בהיתר הבנייה, ממשיכים להתקיים ולהיות מתוחזקים בהתאם.

רותם: מה זה אומר סידורי כבאות? כי זו הכותרת. מה זה סידורי הכבאות?

תת טפסר טירן שמר: העולם של בטיחות באש זה בעצם מענה הוליסטי שלם, אז זה יהיה מורכב ממערכות מתזים, ממערכות גלאים, מדרכי מוצא פנויות ומהפרדות אש. זה יכול לבוא לידי ביטוי בדלתות אש, בתאורת חירום, בשלטי הכוונה, באזור מחסה וכהנה וכהנה. בעצם, כל אלמנט שאמור להגן על האזרח מפני שריפה ולהגן על חייו ועל רכושו.

רותם: זאת אומרת, אמרת דרכי מוצא ודרכי מילוט, חדר המדרגות הוא דרך המילוט שלי והוא בזמן שריפה צריך להיות פנוי ובטיחותי. כבאות אחראית שחדר המדרגות יהיה פנוי בטיחותי שדיירים לא ישאירו בחלק הציבורי דברים — או שהיא אחראית לאכוף את זה?.

תת טפסר טירן שמר: לא. הכבאות אחראית למתן חוות דעת מקצועית. יש פה בעלים לבניין, גם בשטחים הציבוריים וגם בשטחים הפרטיים, והם אלה שנושאים באחריות. אני כגורם מנחה מקצועי, מגיע לבניין, מעיר את ההערות שלי, ואומר גם שהדברים טובים במקומות שהם טובים ובעצם מנחה את אותו Owner. לצורך העניין זה יכול להיות ועד הבניין. זה יכול להיות חברת ניהול. מה נדרש לעשות על מנת להישמר ובאמת להיות כמו ביום ההיתר?

עמיר: אני מתפרץ לדלת פתוחה. יש לנו עשרות מקרים שמתקשרים אלינו לקוחות ועדים ומספרים לנו שחלק מהשכנים הפכו את חדר המדרגות למחסן פרטי לאחסון של פעם זה היה רק אופניים, היום יש אחסון של אופניים חשמליים, כולל הטענה מהחשמל של הרכוש המשותף שזה מאוד מסוכן, כי הרבה בטריות סיניות באופניים האלה הן מגיעות בלי תקן והן נדלקות בקלות ומייצרות אירועי שריפה, והוועדים הם סוג של חסרי אונים. מה לעשות כשיש חברת ניהול? אז בדרך כלל חברת הניהול יודעת לפעול מול בעלי הדירות, להוציא מכתבים, לתת עד תאריך זה וזה מי שלא מפנה. אנחנו פשוט מפנים את החפצים שלו. אבל המון ועדים חוששים להיכנס לעימות מול הדיירים, ואחד הכלים שאנחנו מפנים אליהם הוא להתקשר לכבאות והצלה במקום מגוריו ולבקש את הביקורת הזאת, להזמין אותם ולהגיד חבר'ה, יש אצלי בעיה. אני מבקש שתבואו.

רותם: כי מול אותם דיירים, כשזה בא ממישהו לבוש מדים שאומר לך יש כאן סכנה מיידית.

עמיר: כשהוא משאיר דוח שאומר חבר'ה אחת, שתיים, שלוש, ארבע ליקויים, נא לטפל. לפעמים אפשר גם לתת קנסות בחלק מהמקרים, אבל לא ברוב המקרים, אבל מתחילים בצורה של המלצות. מתייחסים לזה בכובד ראש, גם אם זה לפעמים כרוך בהוצאה כספית כזו או אחרת.

רותם: אני הייתי רוצה סנקציה של קנסות. זה משהו שעושים בסיטואציות.

תת טפסר טירן שמר: הבאות סנקציה של קנסות, אבל אני כן רוצה רגע לדייק את הדברים. אני רגע אוסיף על דברים שנעשים בבניינים, בטח במרחבים הציבוריים, וקשה מאוד להשתלט על זה. בואו נדבר רגע על החניון. חניון מיועד לאחסנת רכב. הרבה אנשים שאין להם רכבים הופכים את זה ליחידות מגורים. אפשר לראות את זה בעיקר בערים החרדיות, שאין בהן הרבה רכבים.

עמיר: לפעמים מחסנים.

תת טפסר טירן שמר: עמדות טעינה. באמת הנושא הזה מאוד מאוד פרוץ ואני מסכים פה שאם ועד בניין פונה לדייר יהיה לו מאוד מאוד קשה לגשר. אם הדייר לא רוצה בקיום הדברים האלה. בהחלט אפשר לערב פה גורם מקצועי. הכבאות היא אחד מהם, אבל שאלתם מקודם על דרכי האכיפה. אז יש פה עוד שחקנים בעולם האכיפה. זה לא רק הכבאות. הכבאות תיתן את חוות דעתה המקצועית בתחום סידורי הכבאות. אבל יש פה את הפיקוח העירוני ויש פה את האגודה לתרבות הדיור ויש פה את חברת החשמל ויש פה את משרד העבודה. יש עוד ועוד ועוד שחקנים שיכולים להשפיע על המרחב הציבורי. לכבאות אין איזה סנקציה של לתת קנס.

רותם: רק חוות דעת מקצועית.

תת טפסר טירן שמר: תיתן חוות דעת מקצועית. אני יכול להגיד שבמקרים מאוד מאוד מאוד חריגים קיימת סמכות גם למפקד המחוז להוציא צו סגירה, אבל צריך לעשות את זה במשורה, ולבחון שבאמת מתקיימת סכנה מיידית לחיי אדם וזה לא המקרים המתוארים פה ויש שחקנים אחרים שיכולת האכיפה שלהם גבוהה הרבה יותר מרשות הכבאות. ורק אשלים: כאשר דוח כזה יוצא מרשות הכבאות אנחנו מיידעים את כלל השחקנים. זה לא שהמכתב יוצא רק לוועד הבניין או לחברת הניהול. אנחנו מערבים את כל השחקנים בתקווה שכל שחקן בתחום שלו יוכל להשפיע כדי לסדר את הלקונה הקיימת.

עמיר: אני רוצה לקחת אותנו צעד אחורה עוד לפני שמערבים אתכם, שזה אולי המוצא האחרון. הרבה בניינים נורמטיביים כן. אחת לשנה משקיעים כסף בבדיקה. בדיקת בטיחות: מגיע חשמלאי שעושה בדיקה של לוחות החשמל, ומגיעות חברות ייעודיות לעשות בדיקה למערכת ספרינקלרים ולעמדות כיבוי אש. לבדוק שכל המנדפים תקינים, שהגלאים כולם במקומם כי יש גם הרבה אירועי גניבה ומוציאים דוח ליקויים. וכדי לתקן את כל המפגעים, הוועד פתאום צריך לעשות מגבית של 30, 40, 50, 60 אלף שקל והקופה ריקה והרבה ועדים פשוט מתקשרים ושואלים אותי אוקיי, אז עשינו את הבדיקה. הבדיקה אמרה שיש ליקויים, אבל אין לי כסף. מה אני עושה.

רותם: והאם אני חייב לתקן את הליקויים? האם יש איזה מישהו שאומר לי אתה חייב לתקן? אם לא הבניין יוצא משימוש טוב?

תת טפסר טירן שמר: שאלתם הרבה שאלות, אז אני אענה לאט לאט. בואו נתחיל. באמת קיימת מערכת, אבל חשוב להבין שהמערכת לא הותקנה מכיוון שהיזם נורא אוהב את הפרצוף שלנו. המערכת בעצם או המערכות מתקיימות בגלל שהם הפכו להיות חלק מתנאי היתר הבנייה. המשמעות היא שברגע שהמערכת הזו הותקנה בתוך הבניין, היא חייבת להיות מתוחזקת לכל אורך חייו של הבניין. ואם קיימת סוגיה שנמצאו ליקויים רבים ויש פה עלות גדולה מאוד, אפשר לבצע את ההשלמה בשלבים, אבל אי אפשר בשום פנים ואופן לא לתקן. המשמעות של לא לתקן היא פגיעה בבטיחות ההוליסטית של הבניין, כפי שנקבעה בתנאי ההיתר. אני אתן דוגמה פשוטה אם ועד בניין החליט שהוא מתחזק רק את עמדות הכיבוי, אבל לא מתחזק את מערכת הגלאים ואת כל נושא ההתרעה המוקדמת — בזמן שכל הילדים שלנו ישנים בחדרים, ההתרעה הזאת הולכת ונעלמת. ביום שתפרוץ שריפה, עמדת הכיבוי הופכת להיות כבר לא רלוונטית כי האנשים יהיו לכודים. זאת אומרת, רוב המאמץ יתעסק בעולם החילוץ ולא בעולם הכיבוי. אז כל התפיסה של בטיחות אש חייבת להיות שלמה על כלל המערכות שנקבעו. לא כי מישהו רצה לתת לנו, אלא כי הבניין מחויב בכך בגלל אופיו, גודלו והתפוסה שבו.

אבל לעניין האכיפה.

רותם: בדיוק. האם ניתן לאכוף שמישהו אמר לתקן את הליקויים האלה?

תת טפסר טירן שמר: אני רגע אדבר רק בכובע של כבאי, אבל שוב אני אומר קיימת אפשרויות וסמכויות לגופים רלוונטיים אחרים בתחום. ככל שאנחנו נזהה שאותו ליקוי הופך להיות סכנה מיידית לחיי אדם, רשאי מפקד המחוז להוציא צו סגירה. אבל אני אסייג ואומר שלצערנו צו הסגירה הוא לא לנצח. הוא מוגבל זמן. זאת אומרת, מיד אחרי צו הסגירה, עוד שחקנים יצטרכו להיכנס לתוך המעגל ולקיים את הסמכות שלהם על מנת שהליקוי ייעלם.

רותם: המדינה יכולה לעשות יותר מבחינה רגולטורית, כדי שבוא נגיד ככה האכיפה תשתפר ותהיה יותר. בוא נקרא לזה קשוחה, ממוקדת.

תת טפסר טירן שמר: אני אומר בוודאות שכן. אני גם אומר שקיימת הצעה לתקנות תחזוקת מבנים שמונחת על שולחן הממשלה לצערי מזה שנים רבות לא התקדם. אין לי מושג כרגע לענות את הסיבה למה?

רותם: כמה זמן הוא על השולחן?

תת טפסר טירן שמר: לדעתי מעל עשור אנחנו כגורם מקצוע. הלכנו וכתבנו תוכן של תקנות לעולם הזה, ואני רגע אתן לכם את התמונה המלאה של מה הרציונל? כמו שאמרתי, אנחנו משלמים ממיטב כספנו לקנות דירה, לא משנה כרגע באיזה אזור, אבל זה מיליון ומעלה ואנחנו יוצאים מנקודת הנחה שהבניין מאוד מאוד בטוח לאורך שנים. ככל ואנחנו לא נתחזק את אותו בניין הבניין מתחיל מה שנקרא לפגוע בנו במרחב הפרטי. כאשר יש לנו נזילה בבית, נורא קל להביא את בעל המקצוע, לא משנה כמה הוא ייקח, אבל אי אפשר לחיות בבית כאשר יש נזילה. אבל כאשר כשאנחנו הופכים את.

רותם: שיח המעלית, למשל.

תת טפסר טירן שמר: המעלית. אבל כשאנחנו מדברים על העולם של המרחב הציבורי, מה שנקרא הדייר לא מרגיש את זה ביומיום. נורא קל להתעלם, ופה מגיעה האחריות של אותו ועד בניין או חברת הניהול. אני מבין שיש פה מצוקה כלכלית, אבל רגע, חשוב לומר שככל ולא יהיו תקנות שמחייבות כולל סנקציות את הוועדים לתחזק את הבניינים. מה שיקרה ב worst case שהנזק של השריפות בעצם יעלה עשרות מונים. מבחינת הממשלה הייתי צריך לפנות והיא תצטרך לתחזק והיא תצטרך לשפות שאם נסתכל על התמונה המלאה.

רותם: עדיף.

תת טפסר טירן שמר: שיצירת.

רותם: תקנות הכלכלית הזאת כן.

תת טפסר טירן שמר: לגמרי.

עמיר: אני חושב שהמילה העיקרית היא סנקציות. למה אנחנו מטפלים בכל תקלה שקיימת במעלית? כי חברת המעליות משביתה את המעלית ומוציאה הצעת מחיר. משרד העבודה וחברת המעליות ביחד סוגרים את המעלית, נותנים הצעת מחיר וזהו. עד שהיא לא מקבלת כסף היא לא מתקנת והבניין סובל כי זה.

תת טפסר טירן שמר: פוגע באיכות החיים של הדייר.

עמיר: זה פוגע גם בכיס אז הוא מטפל בזה כי זה פגע לו באיכות החיים. אבל אם החוק הזה יעבור, שאחת לשנה אוקיי, הבניין יצטרך לעבור בדיקת בטיחות. אוקיי, גם של כיבוי אש וגם של מהנדס חשמל. וככל שיהיו כשלים והם לא יטופלו תוך X ימים.

רותם: אז מה עושים?

עמיר: יש סנקציות כספיות רק.

רותם: שהוועד גובה לקנס.

עמיר: לא? המדינה יכולה להוציא קנס לכל בעלי הדירות. אוקיי בצורה מסודרת.

תת טפסר טירן שמר: אני אפילו אתן לכם רעיון.

עמיר: רק זה יעבוד.

תת טפסר טירן שמר: אוקיי, אני אתן לכם אפילו רעיון נוסף. הוא יישמע קצת פופוליסטי. אני מקווה שלא. אבל עוד רעיון. אם יהיה איזשהו עמוד אינטרנטי שבא ומפרסם באילו בניינים קיימים ליקויים, תחשוב שאתה תרצה מחר לקנות דירה לך או לילד שלך ובעצם יפורסם לך מעין מדד. איזה בניין יותר בטוח. אני חושב שזה יכול להשפיע בלי סנקציות קשות. גם בעולם הזה של דרכי האכיפה אפשר ליצור עוד מערכת הוליסטית שיכולה להיות תחת הרבה הרבה אופציות.

עמיר: אני אגיד לך למה אמרתי שזה.

תת טפסר טירן שמר: כמו מה שנקרא דירוג הצלחה במסעדות זה עובד.

רותם: או איך קוראים לזה של הבעלי עבודה. נו, ברח לי השם. האתר הזה של של בעלי מקצוע.

תת טפסר טירן שמר: כן כן, דירוג בעלי.

רותם: מקצוע של בניינים.

תת טפסר טירן שמר: אני רק אגלה לכם שמבחינת הכבאות הכבאות אני מייצג את תחום ההגנה מאש, אבל התחום היותר חזק שלנו זה אותם לוחמים — אגף המבצעים, האג"ם. כאשר אנחנו מודעים לבניין שלא מקיים את סידורי הכבאות, הכוונה שלא מתחזקים את המתזים. אצלנו הבניינים האלה מסומנים באדום. כן. זאת אומרת, ביום שאני אקבל התרעה במערכות שלנו שקיימת שריפה באחד הבניינים האלה, כח הכיבוי שיצא יהיה גבוה יותר, אבל זה רק בציר המבצעי שלי, אז אני לוקח את זה לעולם האזרחי, ואני.

רותם: חושב שאני צריך להבין היום לכל הדבר הזה שנקרא תחת הגנה מאש. לכל דבר יש תקן נכון. מכון התקנים הוציא תקן שצריך לעמוד בו, ואתם הגוף שאוכף. הבעיה באמצע היא שאין חוק שמעגן את הדברים ולא כולם מבצעים את התקנים האלה כי לא מעט אנשים ועדי בתים מקשיבים לנו. מה ועד בית או חברת ניהול יכולים לעשות? אילו צעדים — לא כדי למגר, אי אפשר, אבל כדי למזער את הסיכון שמשהו כזה יקרה אצלכם בבניין?

עמיר: קודם כל להבין שהאחריות היא על ועד הבית. אני חושב שלא דיברנו על זה שועד בית שמודע לבעיות בתחום הבטיחות שיש בבניין.

תת טפסר טירן שמר: ואני חושב שועד בית. אני לא משפטן, אבל הוא ישות משפטית לכל דבר ועניין. בדיוק חלה עליו אחריות.

עמיר: והוא צריך לעשות את הבדיקות האלה. הרבה שיחות שיש לנו מעולמות הביטוח זה האם הפוליסה שלי מכסה? האם יש בה דרישות כאלה ואחרות? יש חברות ביטוח שדורשות דרישות מיגון שאם לא עמדת בהן אז אתה לא יכול להפעיל את הפוליסה. או שאתה יכול לנסות להפעיל את הפוליסה, רק תקבל דחייה. אז אני לא רוצה לקחת את הפרק הזה לעולמות הביטוח. איזה פוליסות יותר טובות ופחות טובות. אבל אני מסתכל על התרבות. שימו בצד את התביעות, שימו בצד את הכסף, אתה ועד בית. יש לך אחריות כלפי משפחות.

תת טפסר טירן שמר: חבר'ה, אני רק מזכיר שאנחנו מדברים על חיי אדם. זה בדיוק בדיוק זה לא להשבית מעלית ולפגוע באיכות החיים. בדיוק.

רותם: זה סיכון של חיי אדם. אם אתה לא תבדוק את המתזים ואת תפקידכם.

עמיר: כשמדבר איתי ועד בית ואומר אבל אין כסף בקופה, מה לעשות? אני אומר לו: תוציא מכתב לכל בעלי הדירות עם התראה שאם לא אוספים את הכסף אתה מתפטר ומחזיר את המפתחות.

רותם: כי אתה לא רוצה לקחת.

עמיר: סיכון, לא לוקח סיכון בטיחותי כשאתה יודע שיש דוח עם כל כך הרבה ליקויים.

תת טפסר טירן שמר: אני מסכים. יש עוד וקטורים למה שאמרת. ואני רגע, אענה באמת. המערכות שמותקנות הן לא מותקנות סתם. יש תקנים לכל מערכת באשר היא. לפעמים יש תקנים שונים לתחומים שונים: חוק החשמל ידבר על עולם החשמל. עולם הגז — מינהל הגז. יש כל מיני שחקנים בעצם שמנהלים את האירוע הזה. התקן מגדיר את תדירות הביקורת ומה נדרש לאותו תקן. יש המון חברות שמתמחות ומקבלות סרטיפיקט שמאשר את התחזוקה שלהן, ועד בית לא אמור לרדת לרזולוציה של מה כוללת המערכת ומה הרכיבים בה. הוא כן צריך להזמין את הגורם המקצועי שהוכשר לכך ולקבל את אישורו שהמערכת נמצאת תקינה בהתאם.

עמיר: לתקן בדיוק מה.

תת טפסר טירן שמר: שהוא רוצה בעולם של התקנים.

עמיר: בדיוק מה שהוא עושה במעלית.

תת טפסר טירן שמר: אני רגע רוצה להתרכז בעולם הכסף, כי משום מה זה הופך להיות מעין 'אישיו' מבחינת הוועדים. ונכון, לפעמים יש תקלות שהן גדולות. בוא רגע נדבר על קו המים לאספקת המים לצריכה אישית. עזבו רגע כיבוי אש. אוקיי. כאשר התפוצץ לנו צינור בבניין העלות תהיה מאוד מאוד גבוהה, אבל במקרה הזה די דומה. למה לי זה פוגע באיכות החיים?

עמיר: אז פתאום יש ברירה, אין ברירה.

תת טפסר טירן שמר: אבל במקרים חריגים, חבר'ה, יש גם את האגודה לתרבות הדיור. אני מכיר המון מקרים שהיא סייעה ועזרה והביאה קבלנים שלפעמים גובים פחות כסף מאותן הצעות מחיר שוועדי בתים מקבלים. יש המון המון פתרונות, אבל רגע, חשוב לומר אי טיפול בתקלה שבתחום בטיחות האש זה אומר חלילה פגיעה בחיי אדם. את זה אני אומר לכם באחריות ועל זה אסור לוותר.

רותם: אז תן לי את הצעדים ההכרחיים שועד בית חברת ניהול חייבת לעשות בתחום האחריות שלה כדי למזער את הסיכון הזה.

תת טפסר טירן שמר: ברגע שאת מכירה את הליקוי, תדעי במה לטפל ואחר כך גם לתעדף.

עמיר: מכירה וגם מתקצבת — מכניסה את זה למסגרת התקציב השנתית, שזו לא תהיה הפתעה. אם בתקציב השנתי יודעים שיש עלויות של בדיקות בטיחות שנתיות של 4,000 ₪, שזה בדיוק החברות שצוינו פה — אחת שתבדוק את לוחות החשמל, אחת את הספרינקלרים, אחת את מאגר המים — לא משנה כמה זה עולה וזה נכנס למסגרת התקציב ולוקחים עוד רזרבה עבור תיקון הליקויים. זה מתחיל מזה. זה מתחיל מבניית תקציב הוגן תוך ראייה בטיחותית של מה אנחנו מנהלים.

רותם: אגב, איך אתם עושים את הבדיקה הזאת? זה לפי דרישה של בניינים, זה רנדומלי, זה מחולק לפי אזור ואתם עוברים בניין בניין?. איך זה עובד?

תת טפסר טירן שמר: זה גם וגם וגם. יש המון פניות שמגיעות אלינו ואומרים אני גר בבניין כזה וכזה. יש לי סוגיה כזאת וכזאת אבקש את חוות דעתכם. אז לפעמים זה יוזמה של הוועדים. יש לנו תוכנית עבודה סדורה להגיע לאותם בניינים. כולם אצלנו נמצאים בתוך המערכת ואנחנו מגיעים לכל הבניינים. יש בניינים שאני יכול להעיד שאני מכיר אותם אישית, שמספר שנים לא טיפלו, ולעומת זאת אני מכיר בניינים שכל שנה מקבלים את אישור הכבאות אותה מדבקה צהובה. לנו אין מדבקה צהובה אבל יש אישור סידורי כבאות. גם הבניינים מבוטחים וגם חברות הביטוח בשורות הקטנות. ואני אומר לך שאתה יודע את זה טוב ממני.

עמיר: אנחנו רואים המון זכיות.

תת טפסר טירן שמר: כותבות שנדרש לעמוד בכל החוקים והתקנות הרלוונטיים ואותו בניין שמחזיק באישור כבאות. למעשה, ביום שחלילה יקרה משהו, הוא יכול לומר: עמדתי בכל סידורי הכבאות.

רותם: יש דרישה ביטוחית כזאת. אתם לדוגמא יכולים לדרוש ממישהו תראה לי אישור.

עמיר: מרבית חברות הביטוח.

תת טפסר טירן שמר: זה מופיע.

עמיר: שדורשות את זה.

תת טפסר טירן שמר: בפוליסה.

עמיר: אני יכול פה לעשות כוכבית, שאני לא כל כך רוצה לעשות בפודקאסט. אבל יש אפשרות גם כמו שרוכשים בביטוח רכב ללא בדיקות מיגון, אז יש אפשרות גם ללא דרישות מיגון האלה וזה.

רותם: חשוף מן הסתם.

עמיר: אנחנו תמיד אנחנו תמיד ממליצים ללקוחות פוליסה שהיא ללא דרישות מיגון. אנחנו ממליצים על זה כי את לא יודעת אם תפספסי את הבדיקה השנתית, אם עכשיו הוציאו לך ליקויים ועוד לא בדיוק הספקת לתקן אותם, אז תמיד עדיף שכשיהיה אירוע ביטוחי הפוליסה תשלם. אבל למרות שאנחנו עושים את זה, אתה מצפה מועד בית נורמטיבי וחברת ניהול לנהל את הבניין בדיוק כמו שדיברנו עכשיו פה בפרק בצורה מפוכחת, עם תקציב, עם בדיקות ולא להגיד יש לי ביטוח בלי דרישות מיגון. בוא נשים פס עד לאירוע' — זה לא חכם.

תת טפסר טירן שמר: אני רק מזכיר שמבחינת הכבאות כאשר אנחנו מגיעים לביקורת מוזמנים לביקורת. אנחנו מבצעים את הביקורת רק בשטחים הציבוריים. אין לי.

רותם: זכות.

תת טפסר טירן שמר: להיכנס לתוך השטח הפרטי, אלא אם כן החוק מאפשר לי. אבל זה רק כשאני יודע שקיימת לקונה בתוך הדירה. אז העולם שלנו בעיקרו מתנקז בשטחים הציבוריים שהם משפיעים על כלל הדיירים שנמצאים באותו בניין. אבל גם פה חשוב לומר שגם בתוך הדירות נעשים, מיד עם קבלת הדירה מהיזם או מהקבלן, שינויים שפוגעים באותם תנאי היתר בנייה. אני שם את זה רק כדי שכולם יידעו וישמעו, אבל שוב, אנחנו נחזור לשיחה של המרחב הציבורי. רוב האירוע יהיה במרחב הציבורי, בדרכי המילוט שלו, בתאורת החירום, בחשמל, בנושא מערכות גילוי וכיבוי שלו.

טיראן רמז לכל מיני דיירים.

רותם: שעושים כל מיני פעולות.

עמיר: בתוך ספרינקלרים בתוך הדירות, כי זה לא יפה או להחביא אותם בתוך גבס.

רותם: ושזה.

עמיר: לא.

רותם: ייראה כמו את שאר דיירי הבניין. למרות שזה שטח פרטי.

תת טפסר טירן שמר: האירוע יהיה קודם כל כלפי עצמם כי מערכת המתזים אמורה להגן על הדירה. אבל שאלה מצוינת.

עמיר: לכל.

תת טפסר טירן שמר: ומטען האש ומטען האש יהיה גדול.

רותם: בדיוק.

תת טפסר טירן שמר: ברגע שהטמפרטורה תצא מדלת הכניסה שלהם למרחב הציבורי. יכול להיות שזה כבר יכשיל את כלל המערכות, כי המערכת אמורה הייתה לתפוס את השריפה כשהיא עוד קטנה — ואם ביטלנו אותה.

עמיר: אמרתי את זה בציניות — זו תרבות. בן אדם שבדירה שלו מעדיף יופי על פני הבטיחות שלו ושל הילדים. יש פה בעיה תרבותית.

רותם: זה מה שקורה. אנחנו לא צריכים שמישהו יזכיר לנו את הישראליות המכוערת שקיימת בלא מעט שטחים פרטיים וציבוריים בזמן הקצר שנותר לנו. יש לנו פינה שאנחנו מסיימים את הכל, פרק שנקרא תיבת התלונות. לך, כמי שמגיע ממערך הכבאות וההצלה אני בטוחה שיש אלף ואחד סיפורים כאלה ואחרים. תן לנו סיפור קצה אחד — עם מה התמודדת?

תת טפסר טירן שמר: זה סיפור שיישמע לא ייאמן, אבל לצערי זה מה שקורה במדינת ישראל. בחלק מהבניינים במדינת ישראל נדרש מאגר מים לחירום לכיבוי אש, לטובת מערכת הספרינקלרים ועמדות הכיבוי, ובאחת מהביקורות ששלחתי את המפקחים שלי, אחד מהם עולה לגג. כחלק מהבדיקה הוא גם בודק את מאגר המים והוא מזהה שני דברים: אחד, שמאגר המים מרוקן; ושתיים, שפתחו בו פתח, מעין דלת כניסה, והוא הפך לחדר מוזיקה. כשניסינו להבין מה קורה, מדובר בדייר פנטהאוז, שכל הקומה העליונה שייכת לו.

רותם: יש פה אקו טוב, הוא.

תת טפסר טירן שמר: אימץ את הגג לחלוטין, הוא אימץ את הגג.

עמיר: שם תופים לילד.

תת טפסר טירן שמר: מצא לעצמו חלל שאף אחד לא יפריע לו. מה שנקרא קרוב לאלוהים, ואותו מאגר מים לשעת חירום הפך לחדר הקלטות.

רותם: לא להאמין הסיפורים שאנחנו מקבלים פה בתיבת התלונות כל פעם באותו בניין. הבחורה עם הגיטרה.

עמיר: כן עם המספרה בחדר.

רותם: אני חושבת שמכונות המסר המרכזי שלמדנו מהפרק הזה זה שאומנם אין חוק רציני בעניין הזה, שמחייב את ועדי הבתים או חברות הניהול לתחזק. אבל כשמדובר בסכנת חיים לא צריך חוק. צריך פשוט היגיון בריא של האנשים שמחזיקים ומנהלים את הבניינים האלה. תת טפסר טירן שמר תודה רבה רבה שהגעת לאולפן שלנו. השכלנו כרגיל. עמיר בר-עוז. תודה גם לך. אנחנו מסיימים עוד פרק של קומת ביניים. נודה לפני זה למפיק השידור שלנו אבי בליקי, לצלם דניאל רוטמן לטכנאי מאיה קנולר ונשתמע ניפגש בפרק הבא. תודה שהייתם איתנו.