העתיד של הבית המשותף: התשתית של הוועד והתשתית של חברת הניהול ישוחחו ביניהן

בתים משותפים הם חלק מן הנוף. הם ממלאים את הארץ, וכל אחד מהם מחויב עפ"י חוק בקיומו של ועד בית מתפקד. עם הגידול באוכלוסייה צפוי מספר הבתים המשותפים לצמוח, גם בכמות וגם לגובה.
על פניו מדובר באוקיינוס של הזדמנויות עבור תעשיית ההייטק, שמפתחת, בין השאר, תוכנות ואפליקציות לניהול בתים משותפים.

האם הפוטנציאל הזה ממומש? מה דוחף את השוק קדימה? מה מעכב את הטרנספורמציה הדיגיטלית של הענף? שוחחנו עם יחזקאל עיני, סמנכ״ל שיווק ומכירות בחברת התוכנה OXS.

ראשית, תן לנו את התמונה הגדולה של זירת האפליקציות לבתים משותפים

תתכוננו להפתעות. קודם כל, עדיין, רוב הבתים המשותפים בישראל הם לא דיגיטליים ומנוהלים באמצעות ארון של קלסרים וספריית קבצים עם גיליונות אקסל. והנה נתונים עוד יותר מפתיעים: כמחצית מהבתים המשותפים בישראל לא באמת צריכים להחליף את הקלסרים והאקסלים. מדובר בבתים קטנים עם מעט דירות שבהם מתנהל מה שאנחנו מכנים 'ועד אינטימי' – כולם מכירים את כולם, וההסכמות מתקבלות תוך כדי שיחות מסדרון. בבתים אלו, שחלקם הגדול ישנים, אין הרבה מערכות מתקדמות ועול המשימות של הוועד הוא לא בר השוואה למגדל דירות. הם לא צריכים מערכות ניהול מתקדמות.

הפוטנציאל האמיתי של יצרני האפליקציות הוא הבתים הגבוהים שמתחלקים לשתי קבוצות: עם חברת ניהול ובלי חברת ניהול.

השוק של התוכנות לחברות ניהול מאוד תחרותי ויש בו כמה פתרונות ברמה גבוהה. השוק של הפתרונות הייעודיים לוועדי בתים עדיין בחיתוליו.

מה ההבדל בין הצרכים של חברת ניהול ושל ועד בית?

אנחנו רואים היום בתים משותפים שנעזרים באפליקציות שמיועדות בעצם לחברות ניהול. אלא שיש הבדל עקרוני ומהותי בין השניים – חברת ניהול היא ישות עסקית, ועד בית הוא ישות קהילתית.

אתן דוגמא אחת שממחישה כמה ההבדל הוא חד, ברור ועקרוני – כל הנושא של תיעוד הוא קריטי עבור ועד בית בראייה ארוכת טווח, לעתים של שנים קדימה. ועד בית הוא ישות שקיימת גם כאשר חברות ניהול מתחלפות וגם כאשר חברי ועד, לעיתים כל הוועד, מתחלפים. על פניו זה מכתיב צרכים ייחודיים לאורך זמן.

יש לך דוגמאות מחיי היומיום להמחשה?

ודאי, אפילו הרבה. אלו מקרים שקורים לעתים תכופות ואני חושב שאין חבר ועד בישראל שלא נתקל במקרים דומים.

👈 המקרה של הצינור השבור

בבניין נשבר צינור מים ראשי. חברת הניהול הביאה שרברב, שילמה 8,000 ש"ח ורשמה "תיקון צינור – קומה קרקע". שלוש שנים אחר כך התחלפה חברת הניהול, וכעבור חודשיים היתה תקלה באותו צינור.

ועד הבית סיפר לך לחברת הניהול החדשה על התקלה שהיתה באותו צינור שלוש שנים קודם לכן, חברת הניהול ביקשה יותר פרטים – מה גרם לתקלה? איזה שרברב ביצע את התיקון? איזה חלק הוחלף? ממי נרכש החלק? האם יש אחריות? – אבל לוועד הבית היתה רק שורה בדו"ח הוצאות מלפני 3 שנים: "תיקון צינור – קומה קרקע: 8,000 ש"ח".

👈 המחלוקת על התקציב

בבניין מסוים התפטר כל הוועד בגלל חילוקי דעות. הוועד החדש מצא את עצמו תוך חודש בלבד במצב שבו אחד הדיירים תובע את ועד הבית בגין תשלומי יתר.

בירור העלה שהכסף יועד ושולם כחלק מהעלות של עבודות שיפוץ דחופות. הפרטים תועדו אך באופן לא מסודר וככל הנראה חלקי. הניסיון לחלץ את המידע – איזה עבודות? מתי? מי אישר? למי שילמו? וכד' – הוביל לשורה של קלסרים עם ערימה של חשבוניות, חלקן לא ברורות.

ועד הבית החליט לשלם לדייר כי עבודת החילוץ של המידע היתה יקרה יותר.

אז הממשק בין הוועדים לחברות הניהול הופך לדיגיטלי?

זה העתיד, בהחלט. כאשר ועד בית יחליט לעבוד עם חברת ניהול הוא יצטרך לספק לה גישה או חיבור למערכות שלו. בנוסף, חברת הניהול עשויה לדרוש העברה של נתונים מסויימים למערכות שלה. הטכנולוגיות קיימות וכאמור – שוק הפתרונות הייעודיים לוועדי בתים מתחיל להתפתח.

מהם הכוחות שדוחפים קדימה את הטכנולוגיות לניהול בתים משותפים?

אני חושב שהכוח הכי משפיע על הפתרונות הדיגיטליים לניהול בתים משותפים אלו חברות הניהול. הן אלו שבעצם יצרו את השוק עם האפליקציות שלהן, הן אלו שבזכותן אנחנו מבינים היום מה הוועדים צריכים. הן אלו שיש להן הכי הרבה מה להרוויח מהתפתחויות טכנולוגיות.

מהם האתגרים של ההתפתחות הטכנולוגית בענף?

בהיבט הטכנולוגי היכולות הן עצומות, מה שלא בטוח הוא שכבר זיהינו את כל הצרכים. המשמעות היא שהפיתוח חייב להיות גמיש לשינויים, כי כל הזמן נולד עוד צורך שלא חשבנו עליו קודם. אבל זה לא באמת כוח מעכב, אולי אפילו להיפך – מאתגר.

מה שאולי אפשר לחשוב עליו כגורם מעכב הוא מה שאנחנו קוראים לו "העייפות של חבר הוועד". חברי ועד בית עובדים בהתנדבות, מה שאומר שהם מקריבים זמן פנאי יקר לטובת ענייני הוועד.
עכשיו, מגיע חבר ועד הביתה אחרי יום עבודה קשוח, ואז הוא צריך לקלוט מערכת חדשה כחבר ועד. הוא בחר אותה, הוא יודע למה הוא בחר אותה, הוא מבין למה הוא צריך אותה, והוא גם הסכים לשלם יותר בשביל כל זה – אבל היה יום קשה ואין לו כוח עכשיו.