מראיין: רונן מאיר, RMCM
לפי נתוני המכון הגיאולוגי בימים האחרונים (12 בנובמבר – 16 בנובמבר 2025) התרחשו באזורנו למעלה מ-30 רעידות אדמה בעוצמה הגבוהה מ-2.0 בסולם המגניטודה (שהחליף את מדד ‘ריכטר’ המפורסם). המשמעות היא שפעילות סייסמולוגית מתרחשת בדרך קבע – זה קורה כל הזמן. לפי דיווח עדכני באתר וואלה, שעון החול מתקתק.
יש חשש מתמשך שגם כאן אצלנו צפויה רעידת אדמה משמעותית שעלולה לגרום נזקים רבים. שוחחנו על הנושא ועל אפשרויות הפעולה של ועדי בתים בישראל עם עמיר בר-עוז, מנכ”ל סוכנות הביטוח בר-עוז המתמחה בפתרונות לבתים משותפים.
מה קרה שהנושא של רעידת אדמה עולה לכותרות עכשיו?
אנחנו חיים במדינה שבכל רגע קורה בה משהו דרמטי. רצף האירועים כאן ועוצמתם הוא מטורף, ובשלוש השנים האחרונות עוד יותר. בזמן שכולנו היינו עסוקים בעניינים אחרים, הפעילות הסייסמולוגית לא נעצרה, היא פשוט ירדה ברמת תשומת הלב הציבורית, מטבע הדברים. אבל יש אנשים שזאת העבודה שלהם והם המשיכו לעקוב ולספק נתונים, ועכשיו כאשר נותרו עוד שני חטופים שצריכים לחזור לקבר ישראל, גם נושאים חשובים אחרים חוזרים לתודעה הציבורית. רעידת אדמה זה בהחלט נושא ברמת חשיבות גבוהה, לדעתי גבוהה מאוד.
ב-12 בנובמבר 2025 התרחשו שתי רעידות אדמה משמעותיות באזור קפריסין שהורגשו חזק ברחבי ישראל. הרעידה הראשונה, בעוצמה 5.2-5.3, התרחשה בסביבות 11:30 בבוקר עם מוקד בפאפוס שבמערב קפריסין, ורעידה שנייה הורגשה אחר הצהריים בסביבות 16:23.
הרעידות הורגשו היטב מחיפה וטבריה בצפון ועד תל אביב במרכז. תושבים רבים בישראל דיווחו על תחושות חזקות: "המסכים של המחשב והכיסא זזו", "כל הבית, הנברשת, המיטה, הארון – הכל זז".
האירועים הללו, שהיו החזקים ביותר באזור מזה חודשים, החזירו בבת אחת את נושא המוכנות לרעידת אדמה לכותרות ולתודעה הציבורית.
יש סיבה לדאגה? איפה אנחנו עומדים?
ברור, יש סיבה גדולה לדאגה. רעידת אדמה הרסנית יכולה להתרחש היום, מחר, בעוד חודש או בעוד שנה. כפי שציינו מומחים בעקבות הרעידות האחרונות, ישראל נמצאת באזור סיכון גבוה. הרעידה ההרסנית האחרונה הייתה ב-1927, וסטטיסטית אירוע משמעותי מתרחש באזורנו פעם במאה שנה. אנחנו כבר 98 שנים אחרי, מה שמעמיד אותנו בלב החלון הסטטיסטי לאירוע הבא.
אני אומר דבר פשוט, אם באתר פיקוד העורף, שכידוע היה מאוד עסוק לאחרונה, מוצאים צורך לתת דגש לנושא של סיכוני רעידת אדמה, אני מבין את המסר. זאת התראה.
המוכנות לרעידת אדמה – מה המצב האמיתי בשטח?
המציאות בשטח מטרידה יותר ממה שנראה לעין. ועדי בתים רבים בישראל בוחרים לרכוש ביטוח צד שלישי בלבד, ללא ביטוח מבנה. עכשיו שימו לב: גם מבין הוועדים שכן רוכשים ביטוח מבנה לרכוש המשותף, כ-40% מהם מוותרים על הכיסוי לרעידת אדמה, כדי לחסוך בעלויות.
המשמעות היא שפחות מ-50% (!!!) מהבתים המשותפים בישראל מבוטחים באופן מלא כנגד רעידת אדמה. הבעיה המרכזית היא, שהחלטות קריטיות אלו מתקבלות, לרוב, על ידי הוועד עצמו, מבלי להעלות את הנושא לדיון באסיפת דיירים. הרכוש המשותף אינו מכוסה ובנוסף – זוהי פצצה מתקתקת מבחינה משפטית.
תסביר את הסיכון המשפטי
בואו נדמיין מה יקרה ביום פקודה: רעידת אדמה גורמת לנזק חמור לרכוש המשותף. לדוגמא: קריסת פיר המעלית, נזק לחניון התת-קרקעי, סדקים מסוכנים בחדר המדרגות. בבניין ללא ביטוח מתאים, הוועד יצטרך לגבות מבעלי הדירות עשרות או מאות אלפי שקלים לצורך השיקום. עשרות או מאות אלפי שקלים לכל דירה.
ואז יתחילו השאלות הקשות – ובמצבי משבר, מערכות היחסים תמיד הופכות לאישיות: "למה לא היה ביטוח? מי החליט על דעת עצמו לוותר על הכיסוי? למה לא שאלו אותנו?".
בעלי דירות יגישו תביעות אישיות נגד חברי הוועד על קבלת החלטה בלתי סבירה ללא שיתוף הדיירים. זאת פצצה משפטית.
ביטוח רעידת אדמה הוא באמת יקר?
העלות השנתית של ביטוח רעידת אדמה בבית משותף, כחלק מפוליסת ביטוח מבנה, היא כ-10 ש"ח לדירה לחודש בממוצע. המחיר הסופי משתנה מבניין לבניין, אך מדובר בהוצאה סבירה בהחלט מול הסיכון הכלכלי הפוטנציאלי.
הסיבה העיקרית לוויתור על הכיסוי היא המניע של חיסכון בהוצאות, יחד עם הרצון של הוועד להימנע מ"לטלטל את הספינה". כלומר, הוועד בעצם רוצה להימנע מכינוס אסיפה, מגבייה נוספת ומכאב הראש הכרוך בה.
ביטוח תביעות אישיות לא מכסה את הסיכון הזה?
אומר זאת כך: זאת אשליה מסוכנת. אנחנו יודעים שחלק מוועדי הבתים חושבים שהם מוגנים כי רכשו "ביטוח תביעות אישיות לחברי הוועד". ובכן, זו טעות קריטית.
חשוב להבין: ביטוח תביעות אישיות לחברי ועד אינו כיסוי גורף לכל תביעה. הפוליסה כוללת סייג מרכזי: "אי השגת ביטוח". כלומר, חברות הביטוח חסמו את הפרצה הזו מראש.
אי אפשר לקנות הגנה משפטית כתחליף לביטוח מבנה וכיסוי לרעידת אדמה.
האם סכום הביטוח בפוליסת בית משותף מספיק לבנייה מחדש של כל הבניין (טוטאל לוס)?
לא, ביטוח בית משותף מכסה את הרכוש המשותף בלבד.
קיימים שני מצבים לאחר רעידת אדמה:
- הרס חלקי (נזק לרכוש משותף):
זהו התרחיש המרכזי שלשמו נרכש הביטוח. הביטוח מכסה נזקים כבדים לרכוש המשותף (כגון קריסת מעליות, נזק לחניון, או מערכת ביוב שניזוקה).
הוועד אחראי להחזיר את הרכוש המשותף לקדמותו. במקרה כזה, הביטוח מציל את הדיירים מאסון כלכלי ומאפשר המשך חיים תקין בבניין. נזק לדירות פרטיות אינו מכוסה ודורש ביטוח דירה פרטי של הדייר. - הרס מוחלט (טוטאל לוס):
במצב כזה, כל בעלי הדירות צריכים להפעיל את ביטוח הדירה שלהם. סכום הכסף שייאסף מכל דירה, יחד עם סכום הביטוח של הרכוש המשותף, אמור לשמש לבנייה של הבניין מחדש.
אולם, המציאות מורכבת יותר: ההסתברות שרק הבניין שלכם יקרוס ושכל התשתיות מסביב יישארו שלמות שואפת לאפס. סביר להניח שאם הבניין קרס, הוא חלק מהרס מוחלט של שכונה שלמה. גם אם יש ביטוח מלא לכל הדיירים, בנייה מחדש בתוך אזור הרוס היא אתגר לוגיסטי עצום.
הערכה אישית: במקרה של הרס מוחלט, סביר להניח שלקוחות ששרדו את האירוע ייקחו את כספי הביטוח ויעברו לגור במקום אחר. המדינה ככל הנראה תבנה תוכנית מתאר חדשה לרובע, וקבלת דירה חדשה על ידי הדיירים תארך, להערכתי, בין 5-10 שנים מיום האירוע.
