החוק מחייב כי לוועד בית יהיה חשבון בנק. יותר מזה, החוק מחייב את חברי ועד הבית, אלו שתהיה להם הרשאה בחשבון, להתייצב פיזית בסניף הבנק, להזדהות בפני הבנקאי באמצעות תעודה מזהה, ולחתום על מסמכים שונים.
חשבון בנק של בית משותף (מנוהל ע”י הוועד, או חברת ניהול) אינו חשבון רגיל. למשל, חשבון של בית משותף לא יכול להיות ביתרה שלילית (מינוס) ולו של שקל אחד. בנוסף, לחשבון של בית משותף לא ניתן לשייך כרטיס אשראי.
עד כאן דבר החוק, אלא שבמציאות הישראלית קורים “כל מיני דברים”. הכירו את התופעות הנפוצות ואת הפתרון שיעשה לכם סדר כהרף עין.
תופעה: בתים משותפים ללא חשבון בנק
יש בישראל הרבה מאוד בתים משותפים שמנוהלים ללא חשבון בנק, בשיטת ‘הקופה הקטנה’. רובם אמנם בתים קטנים עם מעט דירות, אך יש גם כמות מסוימת של בתים גבוהים וחדשים שמתנהלים שלא עפ”י הדין.
זה לא אומר שהכספים באותם בניינים לא מטופלים כראוי וביושר, אלא שטכניקות הפעולה האלטרנטיביות הללו הן בפועל עבירה על החוק, ולטווח ארוך יש בהן בעיתיות וגם סכנה להסתבכות.
בבתים קטנים וישנים, הגורם העיקרי לאי קיומו של חשבון בנק הוא “מסורת”. ועד הבית מתנהל באותו אופן שנים ארוכות וכולם בעצם מרוצים. על ציר הזמן תופעה זו הולכת ופוחתת.
בבניינים גדולים וחדשים היעדרו של חשבון בנק הוא, בדרך כלל, תוצאה של חוסר נכונות מצד דיירים לשמש בוועד הבית. אין ועד, אין מורשי חתימה, אין חשבון.
מכיוון שבתים כאלה אינם יכולים להתנהל ללא נציגות דיירים מתפקדת, והחוק מחייב את קיומה של נציגות כזאת, הרשויות ממנות ‘מתחזק’ חיצוני, שפותח חשבון בנק עבור הבית המשותף.
כל אלו הם מקרים יוצאי דופן שמעידים על המורכבות של ניהול בתים משותפים. עיקר השוק פועל עפ”י חוק, עם ועד בית מסודר, ועם חשבון בנק תקין.
תופעה: חשבונות בנק מן ההיסטוריה
תופעה נוספת שקשורה לענייני ועד בית וחשבונות בנקים היא קיומם של חשבונות ישנים. חברי ועד מתחלפים, חשבונות חדשים נפתחים, ולא תמיד נסגרים החשבונות הישנים, שאמנם אין בהם פעילות שוטפת, אבל הם צוברים עמלות וריביות אוטומטיות ועם הזמן מתפתחים לבעיה.
לא אחת קרה שחבר ועד לשעבר, שאפילו כבר לא גר באותו בניין, מגלה לפתע עיקולים בחשבונו הפרטי, כתוצאה מיתרות שליליות בחשבון בנק לא פעיל, בו הוא רשום כמורשה חתימה. בסופו של דבר מקרים אלו מתגלגלים לפתחו של ועד הבית הנוכחי.
תופעה: התחייבויות כספיות אישיות
אחת התופעות הנפוצות היא של חברי ועד בית אשר לוקחים על עצמם הוצאות שונות של הבית המשותף, בדרך כלל בכרטיס אשראי, בכלל זה בעסקות תשלומים.
כמובן שבמרבית המקרים חברי הוועד מקבלים את כספם חזרה ואין כל בעיה, אלא שהשיטה היא – שוב – מתכון לצרות. למשל, גרירה של תשלומים בכרטיס אשראי פרטי, לתקופה שנמשכת לתוך כהונתו של ועד בית חדש.
