מראיין: רונן מאיר, שירות RMCM
ח.ש., מנהל פרויקטים בחברת הייטק גדולה, הוא חבר ועד בית במגדל דירות חדש יחסית בגוש דן. בשנה האחרונה ועד הבית, בהמלצתו, עבר לעבוד עם מערכת Ding. שוחחנו איתו על עבודת הוועד ועל המהפכה.
כמה שנים אתה חבר ועד בית?
יש לי ניסיון. בבניין הזה אני חבר ועד כבר שנתיים בערך. בבניין הקודם שגרנו בו הייתי חבר ועד כמה שנים. לדעתי משהו כמו 8 שנים. כמובן שאלו בניינים שונים – בגודל, בגובה, במורכבות – אבל את הדינמיקה של בית משותף ושל ועד בית אני מכיר טוב טוב.
מה מושך אותך להיות חבר ועד בית?
(צוחק) שום דבר, ממש שום דבר. האמת היא שכאן בכלל לא תכננתי להצטרף לוועד הבית, להיפך. זה לא שסבלתי בתור חבר ועד, אבל זה תפקיד קשה והרגשתי שמגיעה לי הפסקה. אבל לחיים יש את הדינמיקה שלהם.
ספר לנו על "הדינמיקה של החיים"
כמה שבועות אחרי שעברנו לכאן, היתה אסיפת דיירים בנוגע לפרויקט גינון. כלומר, כרגיל היו על סדר היום הרבה נושאים, אבל העניין של הגינון עמד בלב האסיפה בגלל התקציב. זה היה הסעיף הכי יקר באותה אסיפה.
ועד הבית לא הצליח להסביר את התקציב. כל אחד צעק משהו על משתלה שהוא מכיר עם מחירים אחרים, ועל גנן שעשה פרויקט בבניין כזה או אחר בחצי מחיר, ואיך יכול להיות שכמה שתילים מגיעים לסכומים כאלה – והתפתחה מהומה.
ואז אשתי נותנת לי מרפק בצד, ואני מרים יד לקבל רשות דיבור. עכשיו, בגלל שהייתי חדש בבניין ולא מעורב בסיפור הזה של הגינון, שנולד לפני שהגענו, נוצר אפקט הפתעה והיתה שתיקה. ואני אמרתי שהתוכנית שאושרה מחייבת, לפי מה שאני מבין, גם טיפול בצנרת של ההשקיה וזה יכול להסביר את העלויות. אז אם רוצים לצמצם צריך לשנות את תוכנית הגינון.
בקיצור, “הסתבכתי” ומאז אני בוועד גם פה.
בוא נדבר קצת על ההבדל בין בית קטן לגדול
שמיים וארץ. עולמות שונים. בבניין הקודם, 12 דירות בסך הכל, הסתדרתי 8 שנים כמעט לבד. קופת מתכת, כמה קלסרים, אקסלים כמובן, וקבוצת ווטסאפ. פה זה בלתי אפשרי. אנחנו 5 חברי ועד פעילים וזה קשוח לנו. אני לא רוצה לפרט כי תכלס זה בא לידי ביטוי בכל דבר, בכל היבט של עבודת הוועד.
בבניין הקודם שגרנו בו היינו 3 חברי ועד, אבל בפועל רק אני עשיתי את הכל לבד. כאן אני אחראי רק על הצעות מחיר וקשרי ספקים ואין לי זמן פנוי. רק מזה ניתן להבין שאי אפשר בכלל להשוות בין בניין דירות סטנדרטי לבין מגדל דירות מתקדם. שמיים וארץ.
מתי ולמה החלטתם לעבור ל-Ding?
גם זה סוג של צירוף מקרים. היתה לנו אפליקציה לניהול ועד בית שכולם היו די מרוצים ממנה בסך הכל. אמנם מי שאחראי אצלנו על נושא הגבייה היה “מקטר” כל הזמן, אבל זה עניין שגרתי בוועדי בתים. כלומר, החלפת אפליקציה לא היתה על סדר היום שלנו, בטח לא גבוה.
מצד שני, כשנכנסתי לתפקיד בוועד התחלתי לעבור קצת על הצעות מחיר קודמות מכל מיני פרויקטים ונתקלתי, כמובן, בהצעות שהתקבלו למערכת הניהול. אחת מהן היתה של Ding.
משהו צד לי את העין – העובדה שדייר יכול לשלם בכל דרך שהוא בוחר – מזומן, צ’ק, המחאה בנקאית, העברה בנקאית, כרטיס אשראי, כרטיס דביט. זה מייד התחבר לי לקיטורים בנושא הגבייה.
צריך להבין, אנחנו לא מתמודדים כאן עם סרבני תשלום אלא עם סחבני תשלום – שוכחים, אין מסגרת בכרטיס אז דוחים, לא זוכרים איפה הפנקס צ’קים. אלף לילה ולילה.
כשאתה מבין שרוב הבעיות בגבייה הן תפעוליות, לאפשרות לקבל כל אמצעי תשלום שהדייר בוחר כי נוח לו באותו רגע יש פתאום יתרון מוחץ. אז התחלתי לבדוק את הנושא.
