בבתים משותפים חדשים, כאלה שנבנו בעשורים האחרונים, מקובל שהנכס הפרטי – כלומר, הדירה – כולל גם שטח מחסן ושטח חניה. שני אלה אינם חייבים בהכרח להיות צמודים לדירה – החניה נמצאת בחניון והמחסן גם הוא בקומת מחסנים ייעודית – אבל מדובר בשטח פרטי בבעלותם של בעלי הנכס שמחושב כחלק משטח הנכס.
הפעם נתמקד במחסן ובתופעה של הפעלת מכשירי חשמל – מקררים, מקפיאים ואחרים – במחסנים הפרטיים של בעלי הדירות.
על פניו מחסן הינו שטח פרטי בו יכול בעל הנכס לעשות ככל העולה על רוחו (במגבלות התקנון, אבל זה עניין אחר). אלא שהפעלת מכשירי חשמל במחסן כרוכה בשימוש בחשמל ציבורי.
כיסוי לצריכת החשמל העודפת
חשוב לדעת! במרבית הבניינים המחסנים מחוברים למערכת החשמל הציבורית של הבניין, מתוך הנחה שצריכת החשמל בהם היא שולית, אבל הפעלה שוטפת של מכשירים "זוללי" חשמל עלולה להקפיץ את עלויות החשמל הציבורי באלפי שקלים.
מובן כי על ועד הבית לנקוט עמדה ופעולה כדי למנוע שימוש פרטי בחשמל ציבורי; ראשית יש לעגן את העקרונות בתקנון הבית המשותף, בדומה להמלצה בנושא עמדת טעינה לכלי רכב חשמליים.
בכל הקשור לרכב חשמלי כדאי לבחור פתרון מערכתי לעמדות הטעינה, אך בנושא השימוש במכשירי חשמל במחסן כדאי לשקול פתרון מנהלי שמבוסס על הסדרי תשלום פרטניים עפ"י הערכת עלויות חשמל ואחרות.
כלומר, בעלי דירות יוכלו להפעיל מכשירי חשמל במחסן ובלבד שיכסו, בצורה זו או אחרת, את צריכת החשמל שלהם. השיטה לשיקולכם, בהתאם להיקף התופעה בבניין, פערי העלויות וכד'.
