בגיליון קודם עסקנו בסוגיה של הפעלת מנגל במרפסת בבית משותף. מסתבר שהנושא נגע לרבים ועורר שאלות אחרת, או משלימות, בנושא עישון במרפסת ועישון בחדר המדרגות.
לכאורה מדובר באותו עניין ממש, אלא שבניגוד למנגל בנושא עישון יש חקיקה אוסרת, שעל פניו הופכת את הדיון למורכב יותר.
הערה !!!
בנוסח המקורי של המאמר, שצורף לגיליון יולי 2021 של 'מידעון בר-עוז', התייחסנו אך ורק למצב החוקי – אין בישראל חוק האוסר עישון במרפסת פרטית בבית משותף.
כעת, לאור פרסום אודות תקדים משפטי חדש בנושא, ולאור כמות יוצאת דופן של שאלות והערות שלכם, אנחנו מביאים נוסח מעודכן של המאמר, המתייחס גם להשלכות האפשרויות של הפסיקה החדשה, וגם להיבטים נוספים.
מטרדי עישון – רגישות גבוהה
בשונה ממנגל, שאינו עניין יומיומי וקורה מעת לעת בעיקר בימי הקיץ, עישון הוא יומיומי. כלומר, מי שחווה מטרד, חווה זאת ברצף מתמשך על פני כל השנה – סתיו, חורף, אביב, קיץ.
שוני נוסף הוא ההתייחסות הרווחת; עישון נתפס כדבר מגונה, ורבים מאלה שאינם מעשנים מתנגדים לו באופן עקרוני. לאף אחד אין התנגדות עקרונית למנגלים. גם לצמחונים, ואפילו לטבעונים, יש מתכוני "על האש".
מצד שני ניצבים המעשנים, שבפועל "נשלטים" ע"י ההרגל. כלומר, אי אפשר בעצם להגיד (או לבקש) לאדם מעשן לא לעשן.
המשמעות היא שבנושא עישון, הפוטנציאל לעימותים בין שכנים עלול להיות גבוה יותר.
עישון במרפסת – המצב החוקי
אין איסור מפורש בחוק על עישון במרפסת הבית, משמע עפ"י החוק מותר לעשן במרפסת של דירה בבית משותף. יחד עם זאת, ניתן לקבוע בתקנון הדיירים הנחיות והגבלות מחייבות.
למען הסר ספק: אסור לעשן במרחבים הציבוריים בבית משותף. כלומר, עישון בחדר המדרגות, או בכל שטח ציבורי אחר בבניין, אסור.
עישון במרפסת – המצב המשפטי
קיימות פסיקות לא מעטות שתומכות בזכות של אדם לעשן במרפסת ביתו. אמנם יש חוקים לגבי מטרדים, וביניהם מטרדי ריח, אך המצב המשפטי לאור הפסיקות הנ"ל – והיו רבות כאלה לאורך השנים – אמור על-פניו להקשות מאוד על תביעה מסוג זה.
אלא שלאחרונה התבררה תביעה דומה בבית משפט השלום בפתח תקווה, ובה הכריעה השופטת, מירב כפיר, לטובת העותרים כנגד שכנה מעשנת, ופסקה להם פיצוי בסך 28,000 ש"ח פרטי התביעה והפסיקה פורסמו באתר דה-מרקר (קישור מצורף בהמשך).
אמנם הסכום שנפסק הינו פעוט ביחס לסכום שנתבע (מאות אלפי שקלים), אך בפועל יש עכשיו פסיקה חדשה וחריגה שעשויה להוות פתח בתביעות דומות בעתיד. ימים יגידו.
התביעה כללה, לראשונה, גם טענות לנזקים כספיים, כגון ירידת ערך דירה, הנובעים לכאורה מהעישון של השכנה, בנוסף לטיעונים "הרגילים" בנוגע לסכנות העישון לבריאות.
התובעים שיקללו בסכום התביעה גם את זמן המזגן ועלות החשמל שנבעה מן הורך לסגור את פתחי הבית בעת שהשכנה מעשנת, מה שקרה כאמור כמה פעמים ביום 365 ימים בשנה.
מבחינה משפטית נעשה פה ניסיון, שבדיעבד הצליח, להתגבר על החוק (או העדרו של חוק) באמצעות שימוש בחוקים אחרים, ושימוש במומחים במגוון של תחומים. עפ"י המתואר בכתבה בדה-מרקר, מדובר בתהליך שעשויות להיות בצידו הוצאות גבוהות.
בערעור על פסיקה אחרת, שגם היא מוזכרת בכתבה המקושרת, קבע בית המשפט הגבלות על המעשנים שנתבעו – לעשן רק החלק מסוים של המרפסת.
קראו אודות התקדים המשפטי באתר דה-מרקר
משמעויות מעשיות
- אפשר לראות בפסיקה הנ"ל סימנים לכך כי ייתכן והרוח נוטה לכיוון מגמה אחר בכל הנוגע לעישון במרפסות פרטיות שיש בהם כדי לגרום מטרד לגורמים אחרים, מצב שעלול להוביל את כל מי שמעשן במרפסת ביתו לחשיפה לתביעה אזרחית שסופה בתשלום פיצויים ו/או סעדים אחרים כפי שייקבעו על ידי בית המשפט.
- הטיעונים כנגד מעשנים כבר אינם מוגבלים רק לסכנות העישון עצמו.
- כל מעשן שיוצר מטרדי עשן וריח, וגם מטרדים בריאותיים, יודע שהוא צפוי למטרדי נגד מצד שכניו.
- הפוטנציאל לחיכוכים ומריבות בין שכנים, מעשנים ולא מעשנים, גובר.
על ועד הבית להיות ערני ולנסות למנוע התדרדרות של ויכוחים על עישון במרפסת לכדי סכסוך שכנים מתמשך, שמעכיר את האווירה בבניין, ועלול לפגוע באיכות החיים של כלל הדיירים.
קיים גם חשש כי תובעים ינסו לגרור את הוועד לתוך התביעה המשפטית, לאור הפסיקה החדשה.
ועד הבית יכול להוביל דרך של פשרות לגבי זמנים, תדירות, מיקום, חיוב בהפעלת מאוורר וכד'. כאמור, ניתן לעגן את הפשרות בתקנון ובכך להנהיג אותן לכלל הדיירים.
