בשנים הקרובות ועדי בתים וחברות ניהול צפויים לפגוש את הנושא של גג הבניין באופן אינטנסיבי. זה יקרה כי המדינה שמה לעצמה מטרה להגיע לתוספת של 100,000 גגות סולאריים בישראל עד שנת 2030. המדינה גם הכריזה על שורה של הטבות שיקדמו את התפוצה של גגות סולאריים בבתים משותפים. כלומר, לוועד הבית כדאי להכיר את הדברים.
מהו גג סולארי?
גג סולארי הוא גג שעליו מותקנת מערכת לייצור חשמל מאור השמש. המערכת כוללת פאנלים סולאריים, ממיר חשמל ורכיבים נוספים שמאפשרים להפוך את אור השמש לחשמל שניתן להשתמש בו ישירות במסגרת הצריכה המשותפת בבניין, ואת מה שלא משתמשים למכור לרשת החשמל ולקבל הכנסה לקופת הבניין.
בבית פרטי, ההחלטה פשוטה יחסית. בעל הבית הוא גם הבעלים של הגג, ולכן הוא יכול להחליט בעצמו אם להתקין מערכת סולארית, לבחור ספק, לשאת בעלויות והעיקר – ליהנות באופן בלעדי מההכנסות והחיסכון בהוצאות על חשמל.
בבית משותף המצב כמובן שונה. הגג הוא בדרך כלל רכוש משותף של כלל בעלי הדירות, ולכן כל החלטה לגבי התקנת מערכת סולארית על הגג נוגעת לכל בעלי הדירות, ודורשת התייחסות לשאלות של הסכמה בין דיירים, שימוש בשטח הגג, אחריות וחלוקת ההכנסות.
מבחינת ועד הבית, זו הנקודה המרכזית: גג שעד היום שימש בעיקר לדברים כמו דודי שמש, מתקנים טכניים ולעיתים גם כמקור לכאב ראש (אם הוא לא אטום כמו שצריך) – יכול להפוך לשטח שמייצר ערך כלכלי לבניין.
ההכנסה מהחשמל שמיוצר בגג הסולארי לא “נכנסת” ישירות לבעלי הדירות, משום שהוא מחובר למונה המשותף של הבניין, ולכן גם ההכנסה מתקבלת לקופה המשותפת – היא קופת הוועד.
הבניין יכול לבחור מה לעשות עם ההכנסה הזו: התועלת יכולה לבוא לידי ביטוי בהקטנת הוצאות החשמל של הרכוש המשותף – למשל תאורה, מעלית, שערים, משאבות או מערכות אחרות של הבניין.
לחלופין את ההכנסה או החיסכון אפשר לייעד להפחתת הוצאות שוטפות אחרות של ועד הבית, או שאפשר לחסוך אותה לשם הוצאה חד פעמית גדולה לצורך לשיפוץ, לאיטום, לשדרוג תאורה, לגינה, למעלית או לכל צורך אחר של הבניין, ובכך להקטין או לייתר את הגבייה המיוחדת שתידרש לשם כך.
למה לייצר חשמל על הגג?
בעולם גגות סולאריים כבר אינם רעיון חדש או ניסיוני. במדינות רבות, ובעיקר באירופה ובצפון אמריקה, גגות של בתים פרטיים, בנייני מגורים, מבני ציבור ומבני מסחר משמשים כבר שנים לייצור חשמל מאנרגיית השמש. גם בישראל גגות סולאריים קיימים כבר כ15 שנה.
לישראל יש יתרון טבעי ברור בתחום הזה: הרבה ימי שמש בשנה (300 ימים בממוצע), מעט ימים מעוננים וצורך גובר בניצול יעיל של שטחים מופרים, כדי לשמור על השטחים הפתוחים ככאלה, גם לדורות הבאים. במקום להקים מתקנים סולאריים רק בשטחים פתוחים, נכון להשתמש בכל השטח הבנוי, כאשר הגגות שכבר קיימים הם הקלים ביותר להתקנה. גגות של בנייני מגורים הם שטחי הגגות הנפוצים ביותר, וזה רק הולך וגדל.
ככל שהביקוש לחשמל עולה, במדינות רבות הנושא מקודם גם על ידי ממשלות, כחלק מהמעבר לאנרגיות מתחדשות ומהניסיון לייצר חשמל קרוב יותר למקום שבו הוא נצרך, ולחסוך בהקמת תשתיות הולכת חשמל מתחנות כח – שעולות לכולנו כסף.
גם בישראל המדינה מתחילה להסתכל על הגגות – כולל גגות של בנייני מגורים – כעל משאב אנרגטי שעדיין לא מנוצל מספיק. היעד שנקבע לשנים הקרובות הוא תוספת של 100,000 גגות סולאריים עד שנת 2030, מהם לפחות 5,000 בבתים משותפים.
למה המדינה מעודדת גגות סולאריים?
הסיבה פשוטה: ישראל צריכה להגדיל את ייצור החשמל מאנרגיות מתחדשות, אבל הקרקע בישראל מוגבלת. הקמת מתקנים סולאריים בשטחים פתוחים דורשת שטח, תכנון, תשתיות ולעיתים גם מעוררת התנגדויות סביבתיות או מקומיות.
גגות, לעומת זאת, הם שטחים שכבר קיימים. הם נמצאים בתוך הערים והיישובים, קרוב לצרכני החשמל, וברוב המקרים אינם משמשים לייעוד כלכלי או שימוש משמעותי אחר. לכן מבחינת המדינה, גגות של בתים פרטיים, בניינים משותפים, מוסדות ציבור ומבני מסחר הם משאב חשוב לייצור חשמל נקי ומקומי.
בבתים משותפים יש לכך חשיבות מיוחדת. בישראל יש אלפי בנייני מגורים עם גגות שיכולים, לפחות עקרונית, לשמש לייצור חשמל. עד היום התחום הזה התקדם לאט, בעיקר בגלל המורכבות של קבלת החלטות בבניין משותף. עכשיו המדינה מנסה להסיר חלק מהחסמים, כדי להפוך את האפשרות הזאת לרלוונטית יותר גם עבור ועדי בתים.
איך המדינה מעודדת את זה?
כדי לקדם את הנושא נקבעו, כאמור, יעדים, הוסרו חסמים ונקבעו הטבות שנועדו להפוך התקנת מערכות סולאריות על גגות לכדאית ופשוטה יותר.
במקרה של בתים משותפים, המדינה מנסה להתמודד עם הבעיה המרכזית: בבניין משותף קשה יותר לקבל החלטות, קשה יותר לארגן את בעלי הדירות, ויש יותר שאלות משפטיות, כספיות ותפעוליות.
לכן ננקטו כמה צעדים שנועדו להקל על התהליך. בין היתר, התקנת מערכת סולארית על גג משותף אינה מחייבת בהכרח הסכמה של כל בעלי הדירות, אלא יכולה להתקדם ברוב מיוחד של שני שלישים מבעלי הדירות, בהתאם לתנאים הקבועים בחוק המקרקעין.
בנוסף, קיימים פטורים והקלות בתחומי התכנון, המיסוי והתשלומים לרשויות, שנועדו להפחית את העלויות והחיכוך הכרוכים בהקמת מערכת כזו.
גם בצד הכלכלי נקבעו תעריפים שמאפשרים לקבל תמורה עבור החשמל שמיוצר על הגג, ובשנים האחרונות נוספו מסלולים שנועדו לשפר את כדאיות ההשקעה ולקצר את זמן החזר ההשקעה.
לצד זאת, המדינה פועלת גם להנגשת מידע לציבור, בין היתר באמצעות כלים שמאפשרים לבעלי גגות לבדוק באופן ראשוני את פוטנציאל הייצור, העלויות וההכנסות האפשריות מהגג.
המטרה של כל הצעדים האלה היא להפוך את הגג הסולארי מאפשרות תיאורטית למשהו שוועדי בתים יכולים לשקול בפועל: לבדוק היתכנות, להבין את המספרים, לקבל החלטה מסודרת, ולבחור האם להתקדם.
גג סולארי יכול להפוך את הגג של הבניין שלכם למקור הכנסה ולחיסכון משמעותי בהוצאות החשמל. לייעוץ וליווי מקצועי בניהול הבית המשותף, פנו לבר-עוז מרכז לביטוחים.
