הפעם אנו עוסקים בעניין שאמנם אינו תדיר בחיי הבית המשותף, אבל כאשר נפגשים איתו הוא ברומו של עולם – הנגשה של המרחב הציבורי בבית משותף. מדובר בעניין חשוב שמעוגן בחקיקה ולכן דורש את תשומת הלב של ועד הבית.
הנגשה – למה וכמה זה חשוב?
כ-10% מהאוכלוסייה בישראל הם אנשים עם מוגבלות, כאשר כ-150,000 מתוכם מתמודדים עם נכויות קשות.
מוגבלויות כוללות נכות פיזית, לקויות ראייה ושמיעה, וגם לקויות קוגניטיביות ונפשיות שנגרמו בלידה, בתאונה או במחלה.
ההתייחסות החברתית והחוקית לנושא נשענת על כמה יסודות:
יסוד ערכי: שוויון וכבוד – הנגשה מאפשרת לכל אדם, ללא קשר למגבלה, להרגיש שווה ונכלל בקהילה.
יסוד פרקטי: בטיחות ונוחות – הסרת מכשולים פיזיים והתקנת אמצעים מסייעים (מעליות, ומדרגות נגישות מקטינה את הסיכון לתאונות ופציעות.
יסוד חוקי/משפטי: חובות וזכויות – דרישות חוקיות של הכנסת ושל רשויות מקומיות להנגשת המרחב הציבורי ובכלל זה גם בתי מגורים משותפים.
בבתים משותפים, עד שנת 2000, נדרשה הסכמה של כל בעלי הדירות בבניין כדי לבצע התאמות נגישות לאדם עם מוגבלות. שינוי בחוק המקרקעין ב-2000 הקל על התהליך, וקבע כי חלק מההתאמות יכולות להתבצע ללא צורך בהסכמה מפורשת של כל הדיירים, תוך כדי כיבוד זכותם של אנשים עם מוגבלויות לחיים שוויוניים וכבוד.
ההגדרה החוקית (חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ״ח 1998):
"אפשרות הגעה למקום, תנועה והתמצאות בו, שימוש והנאה משירות, קבלת מידע הניתן או המופק במסגרת מקום או שירות או בקשר אליהם, שימוש במתקניהם והשתתפות בתוכניות ובפעילויות המתקיימות בהם, והכול באופן שוויוני, מכובד, עצמאי ובטיחותי″.
חוק נגישות ישראלי, שנכנס לתוקף בשנת 2013, מחייב את ההנגשה של מקומות ציבוריים ושירותים לאנשים עם מוגבלויות. החוק כולל גם הוראות בנוגע לבתי מגורים משותפים, ודורש התאמות של המרחב הציבורי בבניין כדי לאפשר גישה מלאה ונוחה.
איפה זה פוגש את ועד הבית?
בתי מגורים חדשים כבר כוללים פתרונות הנגשה של המרחב הציבורי, בעיקר עבור נכים המתניידים באמצעות הליכונים וכסאות גלגלים. כך שוועדי בתים עשויים לפגוש את הנושא או כאשר נדרשות השלמות נגישות יזומות, או כאשר אחד מבעלי הדירות והדיירים נדרש להתאמות נגישות ספציפיות.
עפ"י החוק יש 3 סוגי התאמות והשלמות נגישות:
- ללא דרישת הסכמה – כוללות שינויים קטנים כמו התקנת מאחזי יד, שינוי מנעולים, התקנת אמצעי הרמה ידני עד 8 מטרים, והתקנת תאורה.
- דרישה להסכמת רוב – לשינויים משמעותיים כמו שינוי מבנה שער כניסה, הרחבת שבילי גישה, והתקנת אמצעי הרמה חשמליים.
- דרישה להסכמה של 60% מבעלי הדירות – לפעולות כמו הכשרת מקום חניה נגיש.
תנאים לביצוע ההתאמות:
- אישורים – דרוש היתר בנייה כאשר נדרש על פי החוק.
- אישור רפואי – נדרש להוכחת הצורך בהתאמה.
- הודעה מוקדמת – יש להודיע לוועד הבית או לכלל הדיירים 40 יום לפני התחלת העבודות.
- תקנות בטיחות – יש לעמוד בכל תקנות הבטיחות הקשורות לבנייה ושיפוצים, כדי להבטיח את בטיחות הדיירים והעובדים.
- בדיקת נגישות – לאחר השלמת הפרויקט, יש לבצע בדיקת נגישות על ידי מומחה מוסמך, כדי לוודא שהשיפוצים עומדים בכל הדרישות החוקיות.
- מזעור פגיעה – ההתאמה צריכה להתבצע תוך הקפדה על מזעור הפגיעה בבעלי דירות ודיירים אחרים.
- מימון ותחזוקת ההנגשה בהתאמה אישית – בעל הדירה מממן את כלל ההוצאות הקשורות להתאמה ותחזוקתה. קיימת אפשרות לקבל סיוע מהמדינה לביצוע התאמות נגישות.
התאמות נפוצות:
- כניסה לבניין – הכניסה לבניין צריכה להיות נגישה, ללא מדרגות או מכשולים אחרים.
- מעליות – בבניינים מרובי קומות, חובה להתקין מעלית נגישה או לבצע התאמות נגישות למעליות קיימות.
- שילוט – שילוט ברור ונגיש, כולל שילוט בברייל ו/או בקונטרסט גבוה, צריך להיות מוצב בנקודות מפתח בבניין.
- חניות – חניות נגישות צריכות להיות מוקצות ומסומנות בצורה ברורה קרוב לכניסה לבניין.
- שירותים ציבוריים – במידה ובבניין ישנם שירותים ציבוריים, כמו שירותים או חדרי כושר, אלו צריכים להיות נגישים.
דיירים או ארגונים יכולים להגיש תביעות משפטיות נגד ועדי בתים או בעלי נכסים שלא עומדים בדרישות הנגישות.
