מעליות ועוד | שרון ברדה

מעלית אל העתיד

הטכנולוגיות שמפתחים למגדלים מעל חצי קילומטר יגיעו גם לבניינים הרגילים. חלקן כבר פועלות גם בישראל. כל זה בגלל האורבניזציה של העולם
מעלית מתקדמת

בשנת 2007 לראשונה בהיסטוריה חיו יותר אנשים בסביבה עירונית מאשר בסביבה כפרית (או פרברית). עד 2050 צפוייה 70% מאוכלוסיית העולם לחיות בערים הגדולות והבינוניות. יש לכך השלכות עצומות על כל תחומי החיים, אבל אנחנו כאן בענייני מעליות.

מובן כי האורבניזציה הדוהרת כרוכה ביותר בנייה לגובה וביותר – הרבה הרבה יותר – מעליות שעובדות יותר קשה.

הצפי בישראל הוא לתוספת של כ-7,000 מעליות ב-5 השנים הקרובות, ולכניסה ראשונה לישראל של פתרונות מתקדמים בכמה בניינים אולטרא גבוהים שמתוכננים כעת באזור תל-אביב (ראו בהמשך).

רק בשביל הפרופורציה: המגדל הגבוה בתל-אביב מתוכנן להתנשא ל-111 קומות. בורג’ חליפה בדובאי מתנשא ל-163 קומות. 828.8 מטרים. בערב הסעודית מתוכנן מגדל שגובהו יהיה יותר מקילומטר.

אתם כנראה לא תגורו בבניין שגובהו קילומטר, לפחות לא בזמן הקרוב, אבל הטכנולוגיות שמאפשרות לספק שירות מעליות לבניין כזה עשויות לעניין אתכם כבר עכשיו. אגב, חלק מהטכנולוגיות האלה כבר מיושמות במעליות שלכם.

אז בואו נסתכל קצת מגבוה על העתיד של עולם המעליות.

מעליות ללא כבלים

כשמגדל מתנשא לגובה של מעל 500 מטרים, ויש בכל העולם 11 בניינים כאלה, כבל הפלדה המסורתי הופך לבעיה. לא רק בגלל המשקל – הכבל עצמו שוקל טונות רבות, והמנוע צריך להרים אותו יחד עם התא ועם הנוסעים. בנסיעה לגבהים אלו יש גם רעידות ניכרות, וכאשר יש רוח הכבל והתא למעשה נעים יחד עם המגדל. לא מצב נוח לנוסעים.

במגדל כמו בורג' חליפה בדובאי הפתרון היה לחלק את הנסיעה לשני שלבים, כאשר הנוסעים נדרשים להחליף מעליות באמצע: עולים במעלית אחת עד קומה 50, יוצאים, וממשיכים במעלית אחרת למעלה.

עבור מגדל ג'דה בסעודיה, שמתוכנן להגיע לגובה של יותר מקילומטר, פיתחו כבל חדש לגמרי: סיבי פחמן שטוח. קל פי 10 מכבל פלדה, עמיד פי 2, וצורך חצי מהאנרגיה. עם הכבל הזה, מעלית יכולה לעלות קילומטר שלם ללא עצירה – המסע לוקח דקה ו-40 שניות.

אבל זה לא קצה החדשנות; בגרמניה יש כבר מעבדה שבה מעליות עובדות ללא כבלים בכלל. הטכנולוגיה נקראת MULTI, והיא מבוססת על ריחוף מגנטי – בדיוק כמו רכבות המגלב ביפן. התא מרחף על מסילות באמצעות מגנטים, ויכול לנוע למעלה, למטה, וגם הצידה.

בטכנולוגיית MULTI פירי המעליות הופכים לרשת תנועה פנימית. מעלית יכולה לעבור בין מגדלים מחוברים, לנוע בצורות לא ליניאריות, ולשרת מבנים מורכבים. זה משנה לחלוטין את הדרך שבה אדריכלים יכולים לתכנן בניינים.

תחזוקה שמונעת תקלות

הטכנולוגיה המעניינת ביותר לבניינים רגילים היא תחזוקה חזויה – Predictive Maintenance. חיישנים על הדלתות, המנוע, והמסילות מודדים ללא הפסקה: כמה זמן לוקח לדלתות להיפתח, אם יש רעשים חריגים, אם המנוע מתחמם יותר מהרגיל ועוד ועוד נתונים שנאספים בזמן אמת.

הנתונים מועברים למערכת שמזהה סטיות מהנורמה. אם פתיחת הדלתות לוקחת 0.2 שניות יותר מהרגיל, המערכת מתריעה. אם יש רעש חדש בתדר מסוים, המערכת שולחת התראה לטכנאי – עוד לפני שמשהו נשבר.

התוצאה: מעליות שכמעט לא מתקלקלות. במקום תיקון אחרי תקלה, יש תחזוקה שמונעת אותה. הטכנולוגיות הללו יגיעו גם למעליות שמיועדות לגבהים “רגילים” ויחסכו לוועד הבית ולדיירים כסף וזמן.

וגם: מעליות חכמות

בנוסף לכל זה, יש טכנולוגיית Predestination שכבר עובדת במגדלי משרדים ברחבי העולם וגם בישראל. במקום ללחוץ כפתור בתוך המעלית, מזינים את הקומה במקלדת בלובי. המערכת מכוונת למעלית ספציפית שמקבצת נוסעים לאותה קומה. זה חוסך 30 עד 40 אחוזים מהזמן.

נשמע טריוויאלי? אדם ממוצע מבלה 2.5 ימים בשנה בהמתנה למעלית. החיסכון הזה משתלם.

אתם כנראה לא תגורו בבניין שגובהו קילומטר, לפחות לא בזמן הקרוב, אבל הטכנולוגיות שמאפשרות לספק שירות מעליות לבניין כזה עשויות לעניין אתכם כבר עכשיו

הסרטון הבא מציג מבט מרתק למעבדות הסודיות שבהן מפתחים את המעליות של העתיד, לרבות מעבדה תת-קרקעית בעומק 350 מטר בפינלנד שבה בודקים את הכבלים החדשים:

https://www.youtube.com/watch?v=_NFiWgcWr-8

מה קורה בישראל

בישראל מתכננים מספר מגדלים גבוהים שידרשו פתרונות מתקדמים. מגדלי לנדמרק בתל אביב, למשל, יקבלו לראשונה בישראל מעליות מסוג Double-Deck - שני תאים אחד מעל השני באותו פיר. התא התחתון עוצר בקומות זוגיות, העליון בקומות אי-זוגיות, ובכך מכפילים את קיבולת ההסעה מבלי לתפוס שטח פיר נוסף.

מגדלים גבוהים במיוחד יצטרכו פתרון נוסף: "סקיי-לובי" - לובי ביניים באוויר. מעלית מהירה מעלה נוסעים מהקרקע ללובי הביניים, ומשם מעליות אחרות ממשיכות לקומות הגבוהות - כמו במגדל בורג’ חליפה. זה חוסך במספר המעליות ומקצר את זמני ההמתנה.

המעלית כבר לא רק כלי הרמה. היא מרכיב מרכזי בתכנון הבניין, באיכות החיים של הדיירים, ובעלויות התחזוקה. חלק מהטכנולוגיות האלה כבר פה, וחלק בדרך - גם אל הבניין שלכם.

***
שרון ברדה

שרון ברדה

מומחה בתחום המעליות עם ניסיון מקצועי של יותר מ-20 שנה. ראש ענף מעליות ושינוע בארגון שמאי הרכוש בישראל.

טלפון: 050-9444777 * מייל: sharon@hsayl-lift.co.il
אתר: sharonbarda.com

אולי יעניין אותך גם

מזוזה
האם צריך להתקין מזוזות במעליות הבית המשותף?
תא המעלית עצמו משול לקרון נייד ובדרך כלל פטור ממזוזה, אבל לגבי פתחי המעלית קיימת...
הנחת פטנלים סולאריים
גגות סולאריים: מה יקרה לתעריפי החשמל ב-2027?
עדיין לא התקבלה החלטה סופית, אך מסתמן כי תעריפי החשמל לבעלי גגות סולאריים יתכנסו לרמה...
בטיחות אש בבית משותף
בטיחות אש בבית משותף: מה ועד הבית חייב לבדוק?
רותם ישראל משוחחת על תפקידו ואחריותו של ועד הבית בכל הקשור לבטיחות אש בבניין, עם...
גז ביתי
מערכת הגז המרכזית: האם כל הדיירים משלמים את אותו סכום?
גילוי מקרי של פערים משמעותיים בין המחירים ששילמו דיירים בבית משותף, המחוברים לאותה מערכת גז...
מצפן
איך קובץ אחד שינה את האווירה בבניין?
אנחנו לומדים את השטח בלי הפסקה כדי לספק בכל רגע נתון את המענה הכי יעיל...
מריצה בחצר הבניין
של מי החצר הזו בכלל? שימוש היסטורי מול רישום בטאבו בבית המשותף
מה שנראה במשך שנים ארוכות כ"סידור נוח בין שכנים" עלול להפוך ביום אחד לסכסוך משפטי...
רכוש משותף בבית משותף
האם הביטוח מכסה נזק שנגרם לרכוש משותף בבית משותף בעקבות שיפוץ של אחד הדיירים?
שיפוץ בדירה הוא עניין שגרתי, אך לעיתים העבודות גורמות לנזק גם לשטחים המשותפים של הבניין....
ביטוח סכום נוסף בבית משותף
ביטוח סכום נוסף בבית משותף לעומת ביטוח מבנה בסיסי
ביטוח סכום נוסף בבית משותף הוא אחד הכיסויים שפחות מוכרים לוועדי בתים, אך דווקא ברגע...
קומפלקס דירות
מי עוזר לוועדי בתים בישראל?
רותם ישראל משוחחת על האגודה לתרבות הדיור, הגוף הממשלתי-חברתי שהוקם כדי לסייע לוועדי בתים משותפים,...
רשת החשמל
הרפורמה במשק החשמל מגיעה לבתים המשותפים
העידן החדש של תחרות בשוק החשמל. החסכון עשוי להגיע למאות ואלפי שקלים

לקבלת הצעת מחיר

נגישות