האם צפוי בישראל גל של בניית מרפסות שמש? אי אפשר עדיין לדעת, אך מספר תנאים הבשילו ויתכן כי כדאי לכם לשקול את הדבר, ודאי אם בעבר כבר עלה הרעיון לדיון.
מרפסות שמש – למה דווקא עכשיו?
לשאול מדוע כדאי מרפסת שמש בתנאי מזג האוויר הישראל, זה קצת מיותר אם לא מוזר, אבל עובדה היא שבמשך שנים (1960 – 1980) נבנו בישראל בנייני מגורים ללא מרפסות.
היום זה אחרת, אבל גם בניינים ללא מרפסות יכולים לצעוד קדימה. הוספת מרפסת עשויה להעלות את ערך הדירות בעד 15% – סיבה נוספת, שהיא נכונה תמיד, להשקעה במפרסות שמש.
וכעת, דווקא בשל המשבר שאנחנו נתונים בו, יתכן ויש שני תמריצים נוספים לקבלת החלטה על מרפסות שמש:
- הצפי הוא שכולנו נאלץ בשנים הקרובות לשנות את הרגלי החיים שלנו ולשהות יותר זמן בבית, הן בשל סיכוני הקורונה, הן בשל התמעטות האפשרויות, והן בשל לחץ כלכלי שיבוא. מרפסת שמש יכולה לעשות הבדל.
- המשבר הכלכלי עשוי לגרום להגברת התחרותיות ולירידת מחירים משמעותית, כך שגם גורמי בנייה שהיו מחוץ להישג ידכם יהפכו לזמינים עבורכם. כדאי לעקוב ולבדוק האם נוצרת לכם הזדמנות.
חוק המרפסות
על מנת להניע פרויקט מרפסות שמש בבית משותף, נדרשת הסכמה של 75% מהדיירים. גם אם הוחלט על פרויקט והוא יוצא לדרך, לא ניתן לחייב דייר להשתתף בו, ולהכריחו להוסיף מרפסת לדירתו, אך מובן כי במידה ובעתיד יתחרט על כך, העלויות יהיו גדולות הרבה יותר מאשר כחלק מהפרויקט המשותף.
ניתן לבנות מרפסת שגודלה עד 10% משטח הדירה ולא יותר מ-14 מ"ר. מרפסת בגודל זה פטורה מארנונה.
רשויות מקומיות מסוימות מאפשרות הקמה של מרפסת בודדת בבניין משותף.
בעקבות תיקון 101 לחוק התכנון והבנייה, שהתקבל בשנת 2014, הדרך להשגת היתרי בנייה קלה יותר. השפעתו של התיקון על בניית מרפסות בישראל היתה כה גדולה, שהוא זכה לכינוי 'חוק המרפסות', וזאת למרות שהמילה מרפסת כלל אינה מוזכרת בו באופן ספציפי.
מטבע הדברים, הוספת מרפסת לדירה בבניין מגורים נדרשת לעמוד בקריטריונים הנדסיים מחמירים, המבטיחים את בטיחות התוצר ואי פגיעה בבטיחות המבנה.
חשוב מאוד ללוות פרויקט מסוג זה עם מהנדס מוסמך ומומחה. לא פחות חשוב הוא ליווי של עורך דין עם התמחות בדיני מקרקעין.
מומלץ להפריד את התכנון מהיישום ולפעול עם גורם מתכנן וגורם מבצע. במידה ובחרתם גורם אחד לשתי המשימות, מומלץ לשקול את שירותיו של מפקח בנייה.
