בעקבות הכתבה בגיליון הקודם של מידעון בר-עוז – חדר דיירים – מה מותר ומה אסור?! – שעסקה בשימושים מסחריים בחדר דיירים, נשאלנו לגבי השימוש במקלט של הבניין.
ובכן, באופן עקרוני גם המקלט הוא חלק מהמרחב הציבורי המשותף של הבניין, ולפיכך חלים עליו כל הסייגים לגבי שימוש מסחרי, כמו בחדר הדיירים.
אבל המקלט אינו סתם חלק מהמרחב הציבורי, יש לו יעוד חיוני במצבי חירום, ועל כן חלים עליו סייגים ייחודיים שחשוב להכיר.
סייגים אלו מחייבים מול רשויות האכיפה, ואי עמידה בהם עלולה להגיע אף לתביעות פליליות כלפי האחראים.
ראו: חוק ההתגוננות האזרחית, סעיפים 14א ו-15
זמינות המקלט למצבי חירום בכל רגע נתון
עפ"י החוק מקלט צריך להיות מתוחזק כך שיתאים לייעודו בכל רגע נתון. במידה ומתקיימת במקלט פעילות כלשהי, שאינה קשורה ליעוד זה, יש לפנותה תוך 4 שעות מהכרזת מצב חירום.
כלומר, קיימת גמישות מסוימת לגבי שימוש במקלט שלא לצרכי התגוננות אזרחית, אך בסייגים חמורים המבטיחים את זמינות המקלט לצרכי הגנה על חיי אדם במצבי חירום.
מה מותר ומה אסור?
- בהסכמה של רוב הדיירים ניתן להשתמש במקלט לצרכי הדיירים כולם, למשל לתפילה, חוגים, הרצאות, משרד לוועד, חדר קריאה.
- בשום מצב אין להשתמש במקלט כמחסן, למעט לאופניים ולעגלות ילדים.
- כל התכולה שאינה קשורה לייעוד המקורי של המקלט, אינה יכולה לתפוס יותר מ-20% מנפח המקלט.
- כאמור, כל המטלטלים שאינם קשורים לשימוש במקלט לצרכי התגוננות, חייבים להיות מפונים בתוך 4 שעות.
