מסתבר שענייני חניה בבית המשותף מעסיקים את ועדי הבתים בישראל באופן מיוחד. הרבה שאלות מתקבלות אצלנו בנושא, בדגש על התנהלות הוועד והדיירים. על פניו זה מפתיע, כי נושא החניה אמור להיות ברור ומסודר, במיוחד בבתים משותפים בהם פועל חניון כזה או אחר.
אז לפי בקשת הקהל, כמה נקודות עיקריות בנושא חניה בבית משותף:
למי מותר להשתמש בחניון של בית משותף?
החניון בבית משותף מיועד לשימוש הדיירים בלבד – בעלי דירות שמתגוררים בדירותיהם בבניין ושוכרי דירות בבניין.
למי שייכת החניה ולמי מותר להשתמש בה?
חניון בבית משותף הוא רכוש ציבורי ששייך באופן יחסי לכל בעלי הדירות בבניין. כלומר, במצב הרגיל לכל בעל דירה יש חלק יחסי בשטח החניון ששייך לו ומשפיע על שווי הדירה שבבעלותו.
במצב זה אין מקום חניה ספציפי לכל דירה והשימוש במקומות החניה הוא בשיטת "הקודם זוכה".
במקרים רבים מקומות החניה משויכים לדירה. כלומר, לכל דירה יש חניה ייחודית המיועדת לשימוש של בעל הדירה בלבד, או מישהו מטעמו כגון שוכר.
הנושא של חניות המשויכות לדירות יתפוס יותר ויותר תאוצה ככל שיגבר השימוש במכוניות חשמליות ובעמדות טעינה לרכב חשמלי.
אי אפשר למכור חניה בנפרד מהדירה. ולהשכיר?
כאמור, בבתים משותפים בהם יש חניון עם מקומות חניה המשויכים לדירות. החניה היא חלק בלתי נפרד מהדירה ולא ניתן למכור רק את הדירה בלי החניה או להיפך.
מצד שני, לבעלי הדירה מותר להשכיר את החניה שלהם בנפרד מהדירה לשימוש של גורם כלשהו, בכלל זה למי שאין בבעלותו דירה בבניין.
האם יש תקן לחניה בחניון של בית משותף?
כן. התקן קובע שרוחב החניה יהיה לפחות 2.3 מטרים לחניה שאינה צמודה לקירות או עמודים ו-2.8 לחניה ליד קירות ועמודים. עומק החניה יהיה לפחות 5 מטרים, וגובה החניה לפחות 2.05 מטרים.
